האתגרים של השקל הדיגיטלי: מי כותב את החוזים החכמים, איך תתנהל הפרטיות

בנק ישראל מפרסם היום (ב') מסקנות ראשוניות מניסוי השקל הדיגיטלי. במסגרת הניסוי, הבנק בוחן טכנולוגיות שונות, ומתכנן כיצד לבנות את הסביבה הטכנולוגית עליה יונפק המטבע הדיגיטלי המדינתי של ישראל - CBDC). הניסוי הראשון שערך הבנק היה בתנאי מעבדה, במסגרתו הוקמה תשתית מבוזרת בענן, ועליה מומשה מערכת Quorum Blockchain המבוססת על בלוק האת'ריום (Ethereum). בבנק ישראל מציינים שהטכנולוגיה הזו נבחרה על מנת לאפשר לצוותים המקצועיים בבנק להתנסות בשימוש בטכנולוגיות מבוזרות בכלל ובטכנולוגיית את'ריום בפרט, כיוון שהיא פלטפורמת קוד פתוח שמאפשרת בנייה של יישומים מגוונים.

● התרסקות המטבעות, הפיטורים ובריחת המשקיעים: השבוע הקשה של הביטקוין 
● בנק ישראל ישתף פעולה עם הונג קונג בניסוי במטבע דיגיטלי

במסגרת הניסוי, בנק ישראל בנה את המערכת והחל לבחון את היכולת לבצע בה את הפעולות הבסיסיות של הנפקת המטבע הדיגיטלי והעברתו מארנק לארנק (ביצוע פעולת תשלום). בנוסף, נבחנו היכולות הבאות: האפשרות להטיל מגבלות כמותיות על פעולות התשלום, והיכולת לעשות שימוש ב"חוזים חכמים" לצורך תשלומים שהם העברות כספים מתוחכמות יותר מעבר לטרנזקציה של פעולת תשלום מיידית.

שאלות בנוגע לפיקוח

אחת השאלות שבפניהם ניצב בנק ישראל הוא מיהו הגורם שיבנה את החוזים החכמים על גבי האקוסיסטם? בבנק מציינים שזה לא סביר שבנק ישראל עצמו יכתוב אפליקציות לפעולות ספציפיות, קשה להניח גם שיתאפשר לכל גורם לכתוב חוזה חכם על גבי הבלוקצ'יין עצמו, והדבר עשוי להוות סיכון משמעותי למערכת כולה. פתרון אפשרי שבוחן בנק ישראל הוא שספקי שירותי התשלום יהיו מורשים לכתוב חוזים חכמים, מה שמעלה שאלות אודות הפיקוח שיידרש בתחומים אלה.

שלב נוסף בניסוי התמקד בסוגיית הפרטיות בעת ביצוע פעולות תשלום דיגיטליות. במערך התשלומים הקיים היום ישנם שני מצבים: מזומן שהוא אנונימי לחלוטין, וביצוע פעולת תשלום באמצעי התשלום הדיגיטליים (כרטיס חיוב, העברה בנקאית, אפליקציית תשלום, וכדומה), כאשר הגופים הפיננסיים שמתפעלים את אמצעי התשלום מחזיקים במידע מלא אודות כל פרטי העסקה.

השקל הדיגיטלי מייצר אפשרויות נוספות. למשל, טכנולוגיה שמאפשרת להגדיר מספר פעולות תשלום בתקופה מוגדרת שניתן יהיה לבצע באופן אנונימי, ולאחר מכן התשלומים מתועדים במערכת. בבנק ישראל מציינים כי הם מעוניינים שיהיה ניתן לעשות שימוש באמצעי תשלום דיגיטלי תוך שמירה על רמה מסוימת של פרטיות, בתנאי שתובטח עמידה בכללים שקובעות רשויות המדינה בכל הנוגע לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, ולגילוי הנדרש לרשויות המס.

במקביל, בנק ישראל והרשות המוניטרית של הונג קונג הודיעו שישתפו פעולה בפרוייקט לבדיקת CBDC במודל של Two Tier שכולל הגנת סייבר, במודל זה, הבנק המרכזי מנפיק את המטבע אך מי שעומד מול הלקוח הם הבנקים המסחריים. הפרוייקט מתוכנן לצאת לדרך ברבעון השלישי של 2022. ממצאיו מתוכננים להתפרסם עד סוף השנה. במודל שייבחן, למתווכים במערכת לא תהיה חשיפה פיננסית כתוצאה מפעילות לקוחותיהם במטבע הדיגיטלי, ובבנק ישראל מצפים שהוא יפחית את הסיכונים והעלויות הכרוכים בתיווך פיננסי.