הסטארט-אפים שהגיעו לבורסה בגל ההנפקות האחרון עשויים להפוך בתוך זמן קצר לשלד בורסאי

הן היו אמורות להזרים דם חדש לשוק ההון המקומי, לאחר שנים ארוכות של בצורת בהנפקות ראשוניות. במשך תקופה ארוכה עמלו בצמרת הבורסה בת"א, ברשות ניירות ערך וברשות החדשנות להביא חברות טכנולוגיה לזירת המסחר, ללא הצלחה רבה.

ואז, בתוך תקופה של כשנה וחצי, נפרצו השערים, ומספר חסר תקדים של חברות הייטק קטנות נכנסו לבורסה בגל הנפקות פתאומי, שהחל לאחר פרוץ משבר הקורונה ונתמך במספר גורמים: הריביות האפסיות (המייצרות כסף זול), הצטרפותם למסחר של משקיעים רבים, שקודם למשבר נמנעו מפעילות בשוק ההון, וכמובן הרנסנס שחווה תחום הטכנולוגיה בכל העולם לאחר פרוץ המשבר.

כל אלה אפשרו לעשרות חברות טכנולוגיה צעירות (סטארט-אפים) לגייס הון מהציבור על בסיס החדשנות הטמונה בפעילותן ועל בסיס חלומות לעתיד עסקי ורוד עם כיבוש נתחי שוק ויצירת פעילות גלובלית. זאת למרות שבשלב זה מדובר עדיין ב"חברות חלום", מרביתן עדיין בשלב הפיתוח וללא הכנסות, שמצבן הפיננסי מאתגר ועתידן העסקי לוט בערפל.

  

שלל סימני השאלה הללו (שכללו לא פעם אזהרת "עסק חי" של רואי החשבון) לא מנע את התנפלות המשקיעים כמעט על כל חברה טכנולוגית "אקזוטית" שהגיעה במשך אותן שנה וחצי לשוק ההנפקות, כאשר היקף גיוס ההון בכל אחת מהן עמד בדרך כלל על כמה עשרות מיליוני שקלים.

בשנה שעברה בלבד, שיאו של גל ההנפקות האחרון, הונפקו בת"א 100 חברות חדשות כמעט, יותר ממחציתן מתחומי הטכנולוגיה השונים. גל ההנפקות שינה את פני הבורסה, הן במספר החברות שהצטרפו למסחר (גידול בשיעור דו-ספרתי במספר החברות הנסחרות) והן בתמהיל שלהן.

אלא שבתוך זמן לא רב התהפכה התמונה כמעט לחלוטין. לביצועים העסקיים המאכזבים של החברות המנפיקות נוסף בשלהי השנה החולפת גם המומנטום השלילי שממנו סובלות מניות הטכנולוגיה הנסחרות מעבר לים, בבורסת הנאסד"ק, שהפך בחודשים האחרונים למפולת של ממש. 

בהתאם לכך צללו בשנה האחרונה מרבית מניותיהן של חברות הטכנולוגיה שהונפקו בגל הגיוסים האחרון בעשרות אחוזים. חלקן נסחרות כיום בשווי הנמוך אף מסכום המזומנים שבקופתן. משמעות הדבר היא שהמשקיעים באותן חברות מתקשים להאמין שהללו יצליחו לייצר פעילות עסקית משמעותית, אם בכלל, בעתיד הנראה לעין.

המדד ירד ב-21% - חלק מהחברות בהרבה יותר

מתחילת השנה קרס מדד נאסד"ק  ב-31% לצד יתר מדדי המניות המובילים בניו יורק. בתל אביב המגמה השלילית בקרב מניות הטכנולוגיה הייתה דומה. בעוד שמדד הדגל המקומי, ת"א-35 , ירד ב-9% מתחילת השנה, מדד ת"א-טכנולוגיה  השיל 21% מערכו ומדד ת"א טק-עילית  ירד ב-24%.

אלא שבקרב חברות הטכנולוגיה הצעירות שהנפקו בת"א היו מי שנפלו והתרסקו בהרבה יותר, לעיתים אף למעלה מ-80% - באופן המלמד על היעדר אמון מוחלט מצד המשקיעים בעסקיהן. אם אלה לא יצליחו לייצר הכנסות משמעותיות בזמן הקרוב, לצד שריפת המזומנים הנמשכת, הן יתקשו לגייס סכומים נוספים למימון פעילותן.

חלקן עלולות להפוך בשנים הקרובות למה שמכונה "שלד בורסאי" - חברות ללא פעילות ממשית, שערכן נגזר בעיקר מהפלטפורמה הציבורית שהן מספקות ומהמזומנים שבקופותיהן, אם נותרו כאלה.

דוגמה? רק השבוע דיווחה חברת אריקה בי-קיור לייזר , יצרנית מכשיר לטיפול בכאבים, כי היא חותכת את תחזית ההכנסות שלה לשנה הנוכחית. החברה צופה שהכנסותיה יקטנו ב-45% ביחס לשנת 2021, וכי היא תעבור להפסד צורב של 17 מיליון שקל במחצית הראשונה של השנה.

החברה, שמנייתה צנחה ב-75% מאז ההנפקה הראשונית שלה ביולי אשתקד, ציינה כי בקופתה נותרו כיום מזומנים בסך של כ-36 מיליון שקל בלבד - פחות ממחצית הסכום שגייסה אשתקד מהציבור - והיא נדרשת כעת לבצע תוכנית התייעלות.

 בי־קיור לייזר / צילום: מתוך הערוץ הרשמי ביוטיוב

חברה אחרת מגל הנפקות הטכנולוגיה שנאלצה לבצע שינוי מהותי בעסקיה בעקבות ההפסדים הכבדים שצברה היא קוויק , קמעונאית האונליין בתחום המזון, שמנייתה קרסה ב-86% מאז ההנפקה במרץ אשתקד. החברה סיכמה לאחרונה על עסקה שבה תעביר את השליטה (51%) בפלטפורמה המקוונת שפיתחה לידי גוף חזק יותר עם כיסים עמוקים, קבוצת אלקטרה צריכה-יינות ביתן, לאחר שאת שנת 2021 סייימה בהפסד של 30 מיליון שקל.

יומן אקסטנשנס נשארה עם כמות יפה של מזומנים

מי שקרסה בשיעור החד ביותר מבין החברות שהונפקו בגל האחרון היא מניית יומן אקסטנשנס , המפתחת מכשור רפואי לביצוע ניתוחים זעיר-פולשניים. מניית יומן נפלה ב-93% ביחס למחירה בעת ההנפקה בנובמבר 2020, ונכון לסוף הרבעון הראשון עדיין יש בקופת החברה כמות מזומנים יפה של 93 מיליון שקל, כמעט פי שניים משווי החברה.

יומן אקסטנשנס מנוהלת על ידי תמר פרנקל, ובעלת המניות המרכזית בחברה היא עתליה שמלצר, בעלת השליטה בקבוצת שלמה, הפועלת בתחומי הרכב, הנדל"ן, הלוגיסטיקה והפרויקטים. בנה, אסי שמלצר, מכהן כיו"ר חברת ההייטק הכושלת, שגייסה בת"א סכום מכובד של 158 מיליון שקל בהנפקת המניות הראשונית שלה.

 המכשיר של יומן אקסטנשנס / צילום: מצגת החברה

התוצאות הכספיות של יומן מסבירות את הסיבה לצניחת המניה. מהדוחות הכספיים לשנת 2021 עולה כי מכירות החברה עמדו על 2.8 מיליון שקל בלבד - ירידה של 86%. ברבעון הראשון של 2022 התכווצו המכירות ל-400 אלף שקל בלבד. המגמה המאכזבת במכירות יומן מתבטאת בקושי שלה להוציא לפועל את האסטרטגיה שלה ובירידה בביקושים למוצריה.

עוד בקרב המניות שנפלו בשיעורים החדים ביותר נמצאות רייזור לאבס וסייברוואן, שמניותיהן נמחקו כמעט לגמרי - ביותר מ-90% - מאז ההנפקות שלהן. רייזור לאבס , המנוהלת על ידי היו"ר והמנכ"ל רז רודיטי, מפתחת מוצרי בינה מלאכותית, והיא חתמה את הרבעון הראשון עם צניחה של 58% בהכנסות, ל-1.5 מיליון שקל, ועם הפסד שהעמיק והוכפל ל-10.3 מיליון שקל.

סייברוואן , שמפתחת מערכות תוכנה למניעת הסחת דעת של נהגים, הצליחה להשלים בתחילת החודש האחרון גיוס של 13 מיליון דולר בבורסת הנאסד"ק, לפי שווי זניח, והפכה למניה דואלית. החברה הגיעה לגיוס כשהיא משוועת למזומנים, מה שהוביל לאילוץ בשווי בהנפקה הנוכחית. זאת, לאחר שהונפקה בת"א ביוני 2020 וגייסה אז 26 מיליון שקל, לפי שווי נאה לחברה נטולת הכנסות, של 87 מיליון שקל.

אל הדוחות הכספיים לשנת 2021 של סייברוואן, שבה מחזיקה ענקית שירותי הרכב איתוראן, הוצמדה הערת "עסק חי", הכנסות סייברוואן באותה שנה הסתכמו ב-450 אלף שקל בלבד ובשורה התחתונה נרשם הפסד גדול של 26.5 מיליון שקל, פי שניים מאשר בשנה הקודמת. עם המשקיעים בחברה נמנית גם חברת שידורי הטלוויזיה קשת, שהעניקה לסייברוואן פרסום בשווי של 3.5 מיליון שקל תמורת מניות החברה, במועד ההנפקה ביוני 2020.

 המערכת של חברת סייברוואן / צילום: איציק בירן

עוד בין המניות שקרסו ביותר מ-80% מאז הנפקתן גם שתי יצרניות של מערכות רובוטיות שמטרתן לנקות פאנלים סולאריים. מניות איירטאצ' סולאר ואקופיה נפלו מאז ההנפקה ב-88% וב-82%, בהתאמה. איירטאצ' , שבשליטת יניר אלוש וקיבוץ רביבים, אומנם הקפיצה פי חמישה את ההכנסות שלה ב-2021 ל-10.5 מיליון שקל, אך ההפסד כמעט הוכפל גם הוא, ל-17 מיליון שקל.

אקופיה , מנגד, רשמה ירידה של 90% בהכנסות ברבעון הראשון, ל-337 אלף דולר בלבד, והפסדיה העמיקו ל-4.2 מיליון דולר, מול 1.2 מיליון דולר ברבעון הראשון אשתקד.

החברות שהגיעו לתחתית טבלת התשואות של גל ההנפקות בשנים 2020-2021 משקפות היטב את התפכחות המשקיעים המקומיים מחלומות הטכנולוגיה שנמכרו להם בהנפקה. רובן הגדול נסחרות כעת בשווי שוק צנוע, וכאמור, עלולות להפוך בשנים הקרובות לשלדים בורסאיים, שעיקר העניין בהם נובע מהפלטפורמה הציבורית ומהכסף שנותר בקופתן.