לאן השווקים מתקדמים ברקע האינפלציה והאם זה דווקא הזמן להיכנס אליהם?

מתוך שלושת המדדים העיקריים בארצות הברית, שניים כבר נמצאים בטריטוריה של שוק דובי. המדד הנוסף, הדאו ג’ונס, עשוי להצטרף אליהם עוד השבוע, אם לא יהיו הפתעות מרעישות. במפגש השלישי בסדרה "עושים שוק" דיברנו עם חברי הפאנל על מה אפשר לעשות כדי לצמצם נזקים ואפילו לרשום רווחים גם בתקופה מורכבת זו. בפאנל השתתפו גת מגידו - שותפה, מייסדת ומנכ"לית של בית ההשקעות Finessa Capital, שמואל קצביאן - אסטרטג שווקים בדיסקונט, ורפאל גוזלן - כלכלן ראשי, מנהל המחלקה הכלכלית בבית ההשקעות IBI.

"מתחילת השנה ראינו ירידה של 22% במדד S&P 500", פתח את דבריו קצביאן בפאנל. "אפשר לומר שהשוק בשנה וחצי האחרונות היה בתמחור הגבוה ביותר מזה שנים ופגש אינפלציה בשיא. במשך השנים הריביות היו נמוכות. ראינו את האינפלציה עולה בגלל ההיצע ולאחר מכן ראינו את האינפלציה עולה בגלל בעיות של ביקוש. בנקים מרכזיים שחיכו ולא העלו ריבית בזמנו מעלים כעת באופן חד. הריבית עלתה ב-1.5% מתחילת השנה, ויש צפי להעלאה של עוד 2.5% עוד השנה".

לאן השוק הולך מכאן?

לדברי מגידו, רבים סברו שהאינפלציה היא טרנזיטורית, אלא שכעת המצב אינו כך. "אנו בנקודת זמן של התאמות לנתונים החדשים", אמרה. "בישראל יש כלכלה חזקה וכשיש האטה בעולם זה יחלחל גם לכאן, אך ישראל זה מקום שצריך לתת לו עדיפות". עוד הוסיפה מגידו ש"המדדים בעליות לא אמרו את האמת, ובוודאי גם לא בירידות. צריך לחפש את החברות עם המודל העסקי החזק, ושם לתת את מירב ההשקעה".

מנגד, גוזלן סבור שמוקדם לדבר על שינוי מגמה כולל: "השווקים בעולם לא נתקלו באינפלציה כזו. כדי שיהיה שינוי מגמה צריך שיהיה איזון טוב יותר בין ההיצע לביקוש. אחד השינויים החריפים שראינו זה בדיוק בתפישה שאמרה שנחכה לצד ההיצע ומשם תהיה ירידה, אך הבנקים המרכזיים הגיעו לנקודה שכבר לא מחכים שזה יקרה. הגענו למצב שבו הכלכלות מאוד מחוממות, זה בולט מאוד בארצות הברית, שמתמודדת עם שוק עבודה הדוק, ולכן זה בלתי נמנע שיצטרכו לצנן את הכלכלה. לפני כמה שבועות הייתה תחושה שהעלאת הריבית מספיקה, אבל אני חושב שכל עוד האינפלציה לא תרד יהיו הרבה שאלות".

זה הזמן להיכנס לשוק?

"מי שהחליט לא להיות בשוק סבור שיהיה במאה אחוז מיתון, אך אני חושב שצריך להיות זהיר בהערכות הללו", ציין גוזלן. "מספיק שצד ההיצע יספק תיקון משמעותי, ונראה תיקון בשוק. לכן, צריך לחשוב כמה סיכון אתה מוכן לקחת ולאיזה טווח אתה מסתכל. אנו בסביבה עם הרבה שינויים חדים".

מגידו הוסיפה שכל משקיע צריך לבדוק מה רמת הסיכון המתאימה לו ולשמור עליה גם בנפילות וגם בעליות. "אנשים לא מרגישים בנוח כשאי הוודאות גדולה, אך חשוב להסתכל על חוקים מנחים אלו", ציינה. "בינואר, כשבנינו תיק עם מח"מ (משך חיים ממוצע) לא ארוך - גירדנו אחוז וחצי. היום על תיק דומה אפשר להשיא תשואה של 3%. כלומר, צריך לשים לב שיש מקומות של תשואה שוטפת שלא היו פה קודם".

קצביאן העניק זווית נוספת למצב, והתייחס לפדיון הפנסיה. לדבריו: "כשאנו פודים את הפנסיה מוקדם, אנו משלמים מס גבוה שעשוי לגבור על ההפסדים. מעבר לכך, מי שמשקיע לפנסיה מסתכל לטווח ארוך, והיום הסיכוי שהשוק ייתקן באופן מהיר - גדול יותר מבעבר".

באילו סקטורים עדיף להשקיע?

"בעבר שוק האג"ח שימש להגנה לשוק המניות, אך המצב כעת שונה", השיבה מגידו. "אנו רואים את כל השווקים יורדים, ולכן השאלה של משקיע באג"ח היא מה התקופה לפדיון שלו. גם אם הוא יספוג הפסדים לאורך התקופה, השקעה באג"ח הופכת להיות כדאית בשל התשואה לפידיון. בראייה ארוכת טווח נראה רווחי הון מהמשקיעים. אולם, אנו עדיין באמצע התהליך, ולא יודעים איפה התשואה על האג"ח הממשלתי לעשר שנים תעצור".

מגידו המליצה על הסקטורים שקשורים לסחורות, עולמות האנרגיה או חברות בסקטורים שנהנים מהגנה אינפלציונית. "סקטורים כמו פיננסים ותקשורת, שם צריך להיות מאוד סלקטיביים, אך מרווח האשראי הוא בשורה חיובית לבנקים", הסבירה. "בסקטור הפיננסים אנו שמים זרקור לאשראי החוץ בנקאי שלו 2%-3% מסף העוגה, אך הסקטור מקבל רוח גבית מהרגולטור. לכן, אם העוגה תתכווץ, חברות שיש להן יכולת ניתוח טובה של חוב - יוכלו לשמור על חלקן ולצמוח. סקטור נוסף זה סקטור התקשורת שמאוד דפנסיבי בסביבה אינפלציונית".

לראייתו של קצביאן, כיום הריבית קצרת טווח וגבוהה, ולכן הוא המליץ להחזיק במזומן. "קשה לחזות את נתוני האינפלציה שעולים", אמר. "עדיין צריך להיזהר מחברות צמיחה שנהנו ממכפילים גבוהים. צריך ללכת לחברות עם ציפיות רווחים סבירות".

האם המצב עלול להביא לחדלות פירעון של חלק מהחברות?

גוזלן: "יש גבול לכמה הריבית יכולה לעלות. ככל שהריביות ירדו לאורך ההיסטוריה, רמת המינוף עלתה. אבל רמת המינוף לא יכולה לרדת תוך לילה. אי אפשר להתבסס ברמות ריבית גבוהות שכן יותר מדי חוב נלקח ברמות ריבית נמוכות, וכשהוא יגיע למחזור שלו, הוא ייתקל ברמות גבוהות יותר וזה עלול להביא לחדלות פירעון".

"המצב בישראל טוב יחסית"

"בישראל השוק בנוי מסקטורים יציבים, פחות מחברות צמיחה", טען קצביאן. "הכלכלה פה חזקה. זה עדיין לא אומר שהשוק המקומי יצליח להניב תשואה גבוהה מאשר בעולם. במבט קדימה, ההחלטה צריכה להיות בהתאם לפעילות החברות, תזרימי מזומנים, תחומי פעילות ועוד".

גוזלן הוסיף שהשוק הישראלי עשה תשואה טובה יותר, אך מדובר במונחים שקליים. "יש החלשות בשקל של כ-8.5%, ולכן התשואות פה בארץ הן פחות או יותר אותו דבר", הוא הסביר. "אנחנו קצת יותר טובים, אך בסופו של דבר ארצות הברית מכתיבה את הכיוון. השאלה היא מה יכול לעשות קצת יותר טוב. התלות של אירופה בגז הרוסי זה גיים צ’יינג’ר, וזה אומר שהרבה כספים יזרמו לאנרגיות חלופיות בגלל הרצון לא להיות תלויים במשטרים פחות ליברליים ששולטים בשוק האנרגיה".