בחצי השנה האחרונה עברה שופרסל , רשת קמעונאות המזון הגדולה בישראל, לא מעט תהפוכות - מאז הודיע איציק אברכהן על עזיבתו את כס המנכ"ל בחודש ינואר. האסיפה הכללית של בעלי המניות בשופרסל מתכנסת השבוע, כשהעניין המרכזי על סדר היום הוא בחירת חמישה דירקטורים חדשים - והשאלה האם אברכהן יחזור כיו"ר.
היו"ר הקודם, יקי ודמני, הודיע על עזיבתו באפריל, לאחר שחברי הדירקטוריון החליטו שלא להמליץ עליו לתקופת כהונה נוספת, ולמעשה הובילו להתפטרותו. ודמני עצמו מונה ליו"ר שופרסל באוקטובר 2020, והגיע עם ניסיון עשיר בתחום הקמעונאות, בין היתר כמנכ"ל קופיקס, מנכ"ל טמפו וכסמנכ"ל בעלית - ואולי דווקא זה מה שהיה לו לרועץ.
בהינתן העובדה שהרשת המתנהלת ללא גרעין שליטה ובעלי מניותיה הגדולים הם שישה גופים מוסדיים המחזיקים ב-60% מהמניות, ניסיונות ההשתלטות עליה בחודשים האחרונים, ביטול רכישות שעליהן דווח בתקופת ודמני ודחיית הצעות מיזוג - נראה שלהנהלה החדשה מצפה שורה של אתגרים מהותיים.
אתגר 1: החיבור בין היו"ר למנכ"ל
אברכהן, שכיהן כמנכ"ל שופרסל במשך כעשור ועשוי לחזור לרשת מהר יותר ממה שחשב, הוא מנהל מוערך מאוד בענף קמעונאות המזון. אם ייבחר לתפקיד היו"ר, תהיה זו הפעם השנייה ברציפות שבשופרסל מכהן יו"ר מעורב ומלא השפעה על הרשת כולה, התוויית דרכה והמנכ"ל שינהל אותה לצדו. באופן אירוני, זו הביקורת שנשמעה על ודמני בזמנו.
אלא שזהותו של המנכ"ל נמצאת תחת סימן שאלה. את התפקיד מאייש בחודשיים האחרונים עופר בלוך, לשעבר מנכ"ל חברת החשמל, אולם בשבועות האחרונים נשמעו לא מעט קולות שדיברו על החלפתו.
גם אחרי שדירקטוריון החברה יצא בהבהרה כי חבריו "עומדים מאחורי עופר בלוך כסלע איתן", אם ייבחר אברכהן ליו"ר הרשת, ההערכות הן עדיין כי בלוך לא יישאר בתפקידו. זאת, לא רק מפני שודמני הוא זה שהוביל לבחירתו של בלוך, אלא גם בשל אמירתו כי יוכל לעבוד עם כל יו"ר - חוץ מעם אברכהן. למרות שהתנצל על אמירה זו, לא בטוח שאברכהן שכח.
אחד מהשמות שעלו כמועמדים להחליף את בלוך הוא אורי וטרמן, מנכ"ל Be. בדומה לבלוך, גם לוטרמן אין ניסיון משמעותי בתחום קמעונאות המזון, אולם מאחוריו כחמש שנים כמנכ"ל רשת הפארם של שופרסל. אם יחליט בלוך לעזוב את הרשת ווטרמן ימונה במקומו, תמצא הרשת את עצמה שוב במצב בו היו"ר הוא מנהל עתיר ניסיון קמעונאי, והמנכ"ל, מוכשר ככל שיהיה, מגיע מרקע קמעונאי שונה.
אם ייבחר אברכהן ליו"ר הוא צפוי להיות מנהל דומיננטי, שיעדיף לצדו מנכ"ל שעמו כבר יש לו יחסי אמון, אפילו אם באמתחתו פחות הישגים בענף המזון דווקא. בתרחיש הפחות מתקבל על הדעת, אם אברכהן לא ייבחר, ייתכן ויישאר אותו גרעין של חברי דירקטוריון שבחר בבלוך מלכתחילה, והעדיף אותו על פני וטרמן.
בין אם בלוך יישאר בתפקיד ובין אם אברכהן יוביל להחלפת מנכ"ל, יידרשו שיתוף פעולה ויחסי אמון בין שני המנהלים שמניעים את קטר הרכבת הארוכה ששמה שופרסל.
אתגר 2: לייצב את ההנהלה
סימני השאלה סביב היו"ר והמנכ"ל מובילים לכך שבימים אלה שורה על צמרת שופרסל כולה חוסר ודאות. אם ייבחר אברכהן ליו"ר, סביר להניח שהמוסדיים ינשמו לרווחה לפחות כמו עובדי שופרסל, שלפי עדות מנהלים בחברה יום עזיבתו "היה עבורם כמו יום אבל".
אברכהן מכיר את שופרסל מלפני ולפנים, ובמהלך השנים טיפח לא מעט מנהלים שבהם נתן את אמונו, אך לא כולם נשארו בשופרסל. הבולט מביניהם הוא אורי קילשטיין, שכיהן כמשנה למנכ"ל שופרסל וכסמנכ"ל הסחר והשיווק של הרשת, ומונה לאחרונה למנכ"ל קרפור ישראל. דוד לרון, עוד שם בולט שנחשב כמקורה מאוד לאברכהן, ושכיהן כמנכ"ל הזמני של שופרסל עד כניסתו של בלוך (יחד עם ניר מטוסביץ), עוזב גם הוא את הרשת בעקבות מינויו למנכ"ל דואר ישראל.
כאמור בישיבה הקרובה אמורים להיבחר חמישה דירקטורים. בין אם ייערכו שינויים גם בהרכב ההנהלה הבכירה בטווח הקרוב ובין אם מאוחר יותר, יהיה צורך לשדר לעובדים יציבות ודרך ברורה של המהלכים שהרשת מעוניינת להוביל.
אתגר 3: התחרות מתרחבת
ככל שמתקרבת כניסתה לישראל של קרפור, ענקית הקמעונאות הצרפתית, נראה שבינה לבין שופרסל יתחולל קרב איתנים. אלקטרה צריכה, בעלת יינות ביתן ומגה, מכינה היטב את הקרקע - הן באמצעות השקעה בסניפים, במיקומים ובנראות, והן בבניית המותג וביבוא אלפי מוצרים מהמותג הפרטי של קרפור, עם כל סבך הכשרות והבירוקרטיה הקשורים בכך. במקביל היא עוסקת בגיוס אנשים בעלי רקע עשיר בתחום, בהם גם כאלו שעבדו בעבר בשופרסל.
קילשטיין, שמונה לפני כשבועיים למנכ"ל קרפור בארץ, היה ככל הידוע המועמד המוביל של אברכהן לניהול שופרסל. כמה שעות לאחר הכרזת המינוי, כבר עלה שם של מועמד חדש: המנכ"ל לשעבר של יינות ביתן, עמית זאב.
זאב הוא בעצמו בעל רקע עשיר ביותר בקמעונאות, ומשחק השח שבין שתי החברות יתפוס תפנית מעניינת אם בראש שופרסל יעמוד זה שעמד מאחורי כל המהלכים של בניית קרפור בארץ, ובראש קרפור יהיה זה שמכיר את כל סודותיה של שופרסל מלפני ולפנים.
התחרות לא מסתכמת רק בקרפור, כמובן. לצד רשתות המזון הגדולות בארץ, עשויות לפעול רשתות בינלאומיות נוספות: השבוע הוחלט בממשלה על הקמת צוות בין משרדי לבחינת הסרת החסמים הבירוקרטיים בפני רשתות גלובליות בתחום הקמעונאות. בחודשים האחרונים מנהל משרד הכלכלה שיחות עם גופים שמגלים עניין בכניסה לישראל, ויש המעריכים שקרפור הייתה רק הסנונית הראשונה.
בכל מקרה, כדי לעמוד בתחרות תידרש שופרסל להשקיע לא מעט בחדשנות, וביצירת חוויית קנייה עדכנית - עניין חשוב לא פחות מסוגיית המחירים.
אתגר 4: ההתייקרויות במשק
הטלטלות בשופרסל מגיעות בצל תקופה של התייקרויות בכל המשק. כמו רוב רשתות המזון, גם שופרסל לא רשמה תוצאות חזקות ברבעון הראשון של השנה. הכנסות הקבוצה ירדו, הרווח התפעולי צנח והרווח הנקי נחתך.
אפילו אם נתעלם מהעובדה שהשנה הקודמת הייתה מאופיינת בתוצאות חריגות בתחום המזון, בשל הקורונה , הסגרים והמגבלות - מדובר בשנה לא פשוטה עבור שופרסל ומתחרותיה.
גל התייקרויות בחומרי הגלם, מחירי הדלק, הזינוק במחירי הובלת הסחורות, המכסים והמסים, לצד המלחמה באוקראינה שפוגעת בייבוא, משפיעים וימשיכו להשפיע גם על מחירי מוצרי הצריכה. בשופרסל לא ימהרו להעלות מחירים, בוודאי לא כשקרפור עושה את צעדיה הראשונים בארץ ומכריזה על "מהפכה", אבל ייתכן שלא תהיה להם ברירה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
