דרמה פוליטית? לא בשוק ההון: "לשמחתנו מה שמוביל את הכלכלה הישראלית זו לא הממשלה"

מערכות בחירות בישראל הן אירוע שכיח בשנים האחרונות. ברבע המאה האחרונה, קרי מאז 1999, התקיימו בישראל לא פחות מ-11 מערכות בחירות, ארבע מתוכן בפרק זמן של שנתיים (2019-2021). כעת, עם פיזורה הצפוי של הכנסת וההליכה למערכת בחירות נוספת בעוד מספר חודשים, מתבקש לשאול כיצד מושפע מכך שוק המניות המקומי.

התשובה המיידית אצל ותיקי השוק היא שלמערכות הבחירות התכופות, כלומר למתרחש במרחב הפוליטי, אין השפעה ישירה על המסחר בבורסה בת"א, וזו מגיבה לאירועים שונים בתכלית, כמו הטלטלות בשווקים מעבר לים או אירועים כלכליים משמעותיים, דוגמת אינפלציה או החלטת ריבית.

  

מי שמעריך שהשפעת מערכות הבחירות על הבורסה פשוט לא קיימת, הוא גילעד אלטשולר, מנכ"ל משותף של בית ההשקעות אלטשולר שחם. "לשמחתנו הרבה, מה שמוביל את הכלכלה הישראלית זו לא הממשלה", אומר אלטשולר. לדבריו, "אוי ואבוי אם זה היה הממשלה, זאת הייתה קטסטרופה. יש פה עם חזק מאוד ומאוד מוכשר. בזכות העם הזה הכלכלה פה חזקה. בחירות או לא, אין לזה שום משמעות לגבי הכלכלה. כלום. זירו".

לדברי אלטשולר, "היינו בארבע מערכות תוך כמה שנים. ההייטק עובד וכל זמן שמולידים ילדים - ופרו ורבו ומלאו את הארץ - הכלכלה חזקה. ישראלים מוכשרים עושים כסף בכל העולם ובעולם ההייטק מכירים את הסיפור הזה". הוא הוסיף והעריך שלאחר הבחירות, "הפתעות גדולות כנראה לא יהיו, גם אם ביבי יחזור וגם אם לא. ולכן אני חושב שלמערכת הבחירות אין שום השפעה בנושא שוק ההון הישראלי".

"האלטרנטיבות ברורות: או נתניהו או מה שהיה" 

אלטשולר אינו היחיד. כלכלנים ואנשי השוק נוטים להסכים כי הקשר בין הבחירות לביצועי הבורסה רופף, עד לא קיים. אחד מאלה שסבור שקשה למצוא השפעה של הדרמה הפוליטית על השווקים הפיננסיים הוא אסטרטג הריביות של לאומי, דודי רזניק. לדבריו, "לאור העובדה שבחירות בישראל הן משהו שדי נכנס ל'תוכנית העבודה', אני לא חושב שזה מרגש יותר את האנשים בשוק ההון.

"היו כאן ארבע מערכות בחירות בשנים 2019-2021, ונעשה עוד אחת ב-2022. בגדול זה לא איזשהו סיפור שמשפיע פה על השוק". רזניק מציין עוד, כי "האלטרנטיבות גם ברורות לציבור: או חזרה של נתניהו או שמה שהיה ימשיך. אין גם אלטרנטיבות שונות מאוד מהבחינה הכלכלית. מה שאנחנו רואים היום זו מגמה מאוד חיובית, אבל זה ביחס לעולם ולא קשור למה שקורה בנוגע לבחירות".

"תיתכן השפעה שלילית של התפרקות הממשלה"

לא כולם מסכימים על כך. רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות אי.בי.אי, טוען כי במצב הנוכחי תיתכן השפעה שלילית של התפרקות הממשלה, הנובעת מהצפי להמשך העלאות הריבית. "זו לא הפתעה גמורה שהולכים לבחירות", אומר גוזלן. "בדרך שבה הדברים התנהלו, זה אולי טיפה הקדים את המאוחר. כנראה שאם לא עכשיו אז לקראת תקציב 2023 היה ברור שזה יקרה.

"אנחנו מגיעים לבחירות במצב פיסקאלי טוב, בניגוד לסבבים הקודמים. הפעם הגירעון אפסי. ראינו השבוע נתוני התחלות בנייה מאוד חזקים, וכך מבינים את משמעות השיתוק הכלכלי באחד הענפים החזקים במשק. הפקק שם השתחרר ורואים עלייה. זה - יחד עם קידום רפורמות יבוא - יכולים לסייע להפחתת האינפלציה הגבוהה.

"ברור עכשיו שנעצר איזשהו מומנטום וזה משהו שהוא בהחלט מצער. זה מיד משליך על בנק ישראל, כי הנטל עליו (לאזן את האינפלציה, ח' ש') הולך להתגבר. בקונסטלציה הנוכחית, יש סיכוי שנראה העלאות ריבית מהירות וגבוהות יותר בחצי שנה הקרובה".

מי שכן מציג נתונים מפתיעים לחיוב הוא אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן ראשי בבית ההשקעות מיטב. זבז'ינסקי בדק את תגובת השווקים תחת ממשלות מעבר מאז 1995 עד ימינו מול המשלות המתפקדות, כשהוא משווה את ביצועי מדד ת"א-125 למדד S&P 500. הממצאים המפתיעים מעלים שבימי ממשלות מעבר, ת"א-125 רושם תשואה עודפת של 8.3% ביחס למדד S&P 500, בעוד שבימי ממשלה מתפקדת המדד רושם תשואה עודפת זניחה של 0.3%.

  

 זבז'ינסקי אומר לגלובס, כי "היינו מצפים אולי לראות משהו הפוך, אבל אלו הנתונים שמצאתי. אני יכול להניח מה ההסברים לכך - בדרך כלל ממשלת מעבר היא בשולי כהונת הממשלה, מה שאולי לא תקף לממשלה הנוכחית (שכיהנה רק שנה, ח' ש'). אבל באופן גורף אפשר להגיד שהממשלה כבר עשתה את הדברים שיכלה לעשות, כגון תוכניות ורפורמות, ובסוף הקדנציה היא בחוסר יציבות ובחוסר יכולת להעביר החלטות".

לדברי זבז'ינסקי, "ברגע שיש הודעה על הבחירות והמתנה להן, יש בשווקים כל מיני תקוות שממשלה חדשה עם אנרגיות חדשות תקדם רפורמות ושינויים. אולי זו הסיבה לתמונה המסתמנת של תשואה עודפת משמעותית כל כך".

בטווח הארוך הבורסה בהחלט מנצחת

הקשר בין מערכות בחירות לבורסות קשה להוכחה. מדובר קודם כל באירועים בודדים, שקשה לכמת למספר נתונים סטטיסטיים. מעבר לכך, בתחילת 2020 נכנס העולם לאחד המשברים הכלכליים הגדולים שידע, בעקבות פרוץ מגפת הקורונה. אירוע זה הוביל תחילה למפולת בשוקי המניות, שבעקבותיה נרשמה התאוששות חדה - בעיקר עקב מדיניות הזרמות כספים מסיביות לשווקים על ידי ממשלות (גם בישראל), וכעת "מוגש החשבון" בדמות אינפלציה והעלאות ריבית, שמטות שוב את המטוטלת כלפי מטה.

כך, מבחינת ביצועי המדדים, מתחילת השנה אנחנו בשוק שמתאפיין בירידות שערים. מדד ת"א-35 ירד בכ-8.6%, בזמן שמדדי וול סטריט צללו בשיעור דו-ספרתי. מדד הנאסד"ק ירד ב-31%, הדאו ג'ונס ב-18% ומדד S&P 500 נפל ב-23%.

בתחילת השבוע הנוכחי נרשמו בת"א עליות שערים נאות, וזאת כנראה פחות בזכות ההודעה על סיום דרכה הצפוי של הממשלה והבחירות שבפתח, ויותר בזכות החוזים העתידיים הירוקים על מדדי וול סטריט, שהובילו לתגובה חיובית גם בבורסות אירופה.

עם זאת, בפרספקטיבה של שלוש שנים לאחור, קצת לאחר שסבבי הבחירות הבלתי פוסקים החלו בישראל, מדד ת"א-35 עדיין מציג תשואה חיובית של כ-15%, ואילו מדד ת"א-125 עלה בכ-27%. כלומר בטווח הארוך הבורסה בהחלט מנצחת.