שותף מנהל בקרן קומרה: "לא הייתה אפשרות להכיל את כל הכסף שהגיע לכאן"

"הייתה כאן בועה משמעותית מאוד שהתפוצצה. הרי מהי בועה? אתה דוחף אוויר למקום תחום שהאוויר בו מתחיל להילחץ בתוכו, וזה מה שקרה", אמר ארז שחר, שותף מנהל בקרן ההון סיכון קומרה שמתמקדת בהשקעה בחברות צמיחה בהייטק. "היצע הכסף היה כל כך גדול ומצד שני הביקושים לכסף היו מוגבלים. יש כאן סט מוגבל של חברות שקמות כאן, ונדחף לתעשייה הזו הרבה כסף ולא את כולו אפשר היה להכיל". את הדברים אמר שחר בכנס "כלכלה בטלטלה" של גלובס בשיתוף בנק הפועלים, העוסק בהיבטים שונים של הכלכלה הישראלית הטלטלה העולמית, והתקיים הבוקר (ד') בבורסה לניירות ערך בתל אביב.

"כשאנחנו מכניסים לשוק 35 מיליארד דולר בכסף ציבורי ועוד 27 מיליארד דולר בכסף פרטי בשנה אחת, אחרי שבשנה הקודמת חברות מקומיות גייסו 16 מיליארד דולר, ולאחר שהממוצע השנתי עמד על לא יותר מ- 3-4 מיליארד דולר, אין דרך להכיל את כל הכסף הזה", אמר שחר. "בהתאם לכך, שוק העבודה הפך למטורף. שפכנו על עובדים כסף על מנת שאלה רק יעברו מחברה לחברה, ובסופו של דבר ישנה כמות מוגבלת של כוח אדם, וזה היה מאוד לא בריא לתעשייה. חברות העדיפו צמיחה בכל מחיר, הן צמחו ב-100% בשנה אבל גם ההפסדים הוכפלו".

 אלי וורטמן, מרים שטילמן, רינה שאינסקי, ארז שחר, מיכל קיסוס הרצוג / צילום: איל יצהר

"כך שלמעשה היום חזרנו לשפיות. לחברות יש הרבה כסף בקופה, ועם ההסתכלות הרבה יותר על רווחיות, אנחנו בכיוון טוב. יש כאן חברות שמוכרות במאה או מאתיים מיליון דולר בשנה, והן יכולות להרשות לעצמן לבחור את כיוון הצמיחה שלהן. לכן הירידה בערכי החברות היא מבורכת, כי היא תוריד את החום מהמבערים ותדאג שהחברות שצריכות לקבל מימון יקבלו אותו בתנאים סבירים. חברות שהיו סממני הבועה לא ישרדו, וגם זה תהליך טוב"

כולם עשו הסבה להייטק

מרים שטילמן, שותפה בטל ונצ'רס, העלתה זכרונות מתקופת בועת הדוט קום וסיפקה נקודת מבט היסטורית. "כל מי שחווה את התפוצצות בועת הדוט קום הסתובב בשנתיים האחרונות עם תחושה של דז'ה-וו ועם ריח של דלק באוויר, שעלול להתלקח כל רגע. כולם הקימו סטארט-אפים וכולם עשו הסבה כדי לעבור להייטק וכולם. התחושה היתה שהכל עולה כל עוד אנחנו בכיוון הנכון, ושכולם יצליחו לצאת בזמן. אבל ההבדל בין התפוצצות בועת הדוט קום לבין התפוצצות בועת 2022 היא העובדה שאנחנו חיים כרגע בתקופה אינפלציונית, ושאנחנו סובלים מבעייה בשרשאות האספקה. מצד שני, להרבה חברות ישנו מודל כלכלי בר קיימא וכסף בקופה. תעשיית האינטרנט לא תקרוס, אבל יהיו כאן מפסידים ומנצחים חדשים"

על הפיטורים בהייטק אמרה שטילמן כי "נראה פיטורים בעיקר ב"שומנים" של פריפריית המחקר והפיתוח או מהפריפריה של התחומים העסקיים, ויש כאלה לא מעט על רקע העבודה שהרבה חברות שגייסו הרבה כדי לגדול בעובדים ובמשרדים ולגייס את הסיבוב הבא בלי הצדקה עסקית. אבל העובדים האלה ייספגו ומחדש בשוק, חלקם עם שכר נמוך יותר וחלקם עם שכר גבוה יותר. בתחומי למידת המכונה, מדע הנתונים, כלי פיתוח ושבבים הביקוש רק ימשיך לעלות ותהיה כאן שכבה של עובדים שעדיין תמשיך לקבל הצעות שכר עם עלייה של 20% או 30% ביחס למשכורת הקודמת שלהם".

על הסכנה של חברות הייטק רבות להתדרדר למצב של גיוסי הון תוך ירידת שווי אומר ארז שחר כי "זה דבר לא נעים שחברות יינסו להמנע ממנו עד כמה שאפשר, כיוון שהוא מייצר חוסר תאימות בין משקיעים, יזמים ועובדים גם כלפי סיבובי גיוס קודמים. בגלל שחברות גייסו הון רב בשנים האחרונות וחלקן ממשיכות לצמוח בצורה יפה, הן יכולות לבנות לעצמן סיבובי גיוס שייעשו לכל הפחות באותו השווי של הסיבוב הקודם. זה נכון שהרבה חברות גייסו בשווי גבוה מדי והן עשויות להיות קורבנות של סקטור שהוערך יתר על המידה.

המשברים יפתרו בעזרת טכנולוגיה

מיכל קיסוס הרצוג, מנכ"לית פועלים הייטק, ציינה כי השינוי שקורה עכשיו בשוק מושפע ממה שקורה בעולם לאור צמיחה איטית ואינפלציה. במצב כזה אמרה קיסוס הרצוג "קובעי מדיניות נכנסים לפעולה כדי לייצר תפנית כלכלית. טכנולוגיה והייטק יכולים לקחת חלק בתפנית הזו אם נתחיל לחשוב תשתיות ולא יוניקורנים".

קיסוס הרצוג נתנה דוגמאות לבעיות ואתגרים בתחומים שונים להם ניתן לספק פתרון מעולם הטכנולוגיה: עלייה במחירי מזון באמצעות פודטק; בעיות באקלים ונפט באמצעות אנרגיות מתחדשות; אחסון והעברת נתונים באמצעות שדרוג יכולות ענן; ואבטלה באמצעות בניית הון אנושי. "השינוי מעלה איתו חשש למשבר ולכן זו גם הזדמנות לטכנולוגיות חדשנות ולהייטק", אמרה.

גם רינה שאינסקי, יו"ר וממייסדות דואליטי טכנולוגיות, רואה סיבות לאופטימיות. "השנתיים של הקורונה הראו לנו עד כמה המהפכה הטכנולוגית חזקה, עם חדשנות שמאפשרת לכולם לעבוד, לקנות ולשלם מהבית. יש עדיין משברים שניתן לפתור באמצעות טכנולוגיה, כמו משבר שרשרת האספקה, או האצה של יישום תשתיות בתחום התרופות, המזון והשבבים כתגובה למשבר הגיאופוליטי העולמי".

אלי וורטמן, מייסד שותף בקרן ההון סיכון פיקו (PICO) טוען שהכותרות בעיתונים רועשות יותר מהמציאות גופא. עבורו, ההייטק חטף מכה קלה בכנף בלבד. "זו הפסיכולוגיה שהשתנתה," הוא אומר. "חברות גייסו מאות מיליוני דולרים, והעולם הולך ומתבסס על טכנולוגיה, זה לא משתנה ולא ישתנה. אז נוריד את הראש טיפה ונמשיך קדימה. מתקרב לכאן ענן בעייתי, אבל זה לא סוף העולם. צריכים לקחת את זה לאט לאט, לנשום קצת ולבנות חברה כמו שצריך. מצד שני, מי שעוד לא הוציא את הראש מהחול, צריך למהר ולהבין מה קורה סביבו".

גילוי מלא: הכנס בשיתוף בנק הפועלים