"אנשים תמיד יזדקקו לעזרה רפואית, ולכן אין גבול לפיתוחים בתחום ולהתקדמות": ההנדסה הרפואית צוברת תאוצה
הצורך המתגבר ברפואה מרחוק שם את עולם ההנדסה הרפואית בקדמת הבמה; השימוש בכלים הנדסיים לצורך פיתוח טכנולוגיות רפואיות, פותח מגוון אפשרויות תעסוקה לבוגרי התואר ● "במכללת אפקה מציעים התמחות במכניקה של מערכות פיזיולוגיות, המכשירה בפיתוח מכשור רפואי כגון שתלים, לב מלאכותי ועוד, או התמחות במערכות מידע רפואיות העוסקת ברפואה דיגיטלית וביג דאטה, וכן בליווי מוצר רפואי משלב הרעיון עד לאישורו הסופי", מסבירה ד"ר שרה נפתלי, ראש בית הספר להנדסה רפואית במכללה, שבשנה הבאה תפתח גם מסלול לתואר שני בתחוםהכתבה בשיתוף מכללת אפקה להנדסה
אם בעבר הנדסה הרפואית נחשבה כמקצוע העתיד, הרי שכיום היא מקצוע ההווה. בשנים האחרונות ניתן להצביע על התפתחות גדולה בתחום כאשר בארץ ובעולם חל גידול בחברות סטארט-אפ המפתחות פתרונות טכנולוגיים לבעיות רפואיות, ומספר הסטודנטיות והסטודנטים הפונים ללימודים בתחום, הפותחים בפניהם מגוון אפשרויות קריירה, גדל.
לפי הנתונים של חברת Careerplanner, עד שנת 2026 צפוי גידול של 7% בהעסקה של מהנדסים רפואיים בארצות הברית. הסיבה להתקדמות בתחום נעוצה בין היתר במגפת הקורונה. "הבידוד החברתי שהנגיף כפה עלינו, נתן דחיפה לרפואה מרחוק והגביר את השימוש בה", אומרת ד"ר שרה נפתלי, ראש בית הספר להנדסה רפואית במכללת אפקה שבתל אביב. "ממש כמו 'זום', גם רפואה מרחוק הייתה קיימת עוד לפני הקורונה, אבל השימוש בה הואץ בעקבות הנגיף. לפני הקורונה המפגש עם הרופאים היה במקרים רבים פרונטאלי, ובעקבות הקורונה התקשורת עם הרופא באמצעים אחרים, כגון אפליקציה - קיבלה תאוצה. בנוסף, ניתן לערוך בדיקות רפואיות באמצעות מצלמות וחיישנים גם כשיש מרחק פיזי בין המטפל למטופל. הפתרונות הטכנולוגיים הללו שיש להם ביקוש רב כל כך, הם יישומים של תחום ההנדסה הרפואית".
הנדסה רפואית מיישמת כלים מכלל תחומי ההנדסה, לצורך פיתוח טכנולוגיות רפואיות ומחקר רפואי. בין הטכנולוגיות המוכרות בתחום ניתן למנות סריקת MRI, צילום סיטי, אולטרסאונד, לב מלאכותי ושתלים, לצד פיתוחים כמו אפליקציות רפואיות ושימוש בנתוני עתק לצרכים רפואיים לטיפול פרטני ולהיערכות מערכתית. התפקיד של המהנדס הרפואי הוא לפתח מכשור ושיטות לצורך אבחון רפואי, שיקום, טיפול ומעקב במטופלים. במהלך עבודתו, המהנדס נעזר במערכות מכניות, אופטיות ואלקטרוניות לצד הבנת המערכות הפיזיולוגיות, ונמצא בקשרי עבודה עם צוותים רפואיים ועם מערכות הבריאות השונות.
לדברי ד"ר נפתלי, בישראל ניתן לראות באופן מובהק את ההתקדמות בתחום ההנדסה הרפואית: "ישראל המכונה 'סטארט-אפ ניישן', נחשבת למובילה גם בתחום זה. חברות סטארט-אפ ישראליות רבות עוסקות בפיתוחים ומכשור רפואי, כמו למשל חברת Memic המפתחת רובוטים עבור ניתוחים זעיר-פולשניים, או חברת Restore Medical המפתחת מוצר המיועד לטיפול באי ספיקת לב. זאת, לצד חברות בחו"ל הרוכשות טכנולוגיות המפותחות בישראל, כאשר כמעט לכל טכנולוגיה רפואית בעולם יש קשר לתעשיית ההנדסה הרפואית בישראל".
בעקבות הצמיחה בתחום, חל ביקוש רב ללימודי הנדסה רפואית, מציינת ד"ר נפתלי. "הלימודים לתואר הנדסה רפואית במכללת אפקה נמשכים ארבע שנים, ובסוף השנה השנייה הסטודנטים בוחרים התמחות. יש לנו שתי התמחויות עיקריות - התמחות במכניקה של מערכות פיזיולוגיות המכשירה בוגרים להשתלב בפיתוח מכשור רפואי, משתלים, לב מלאכותי ועוד והתמחות במערכות מידע רפואיות העוסקת ברפואה דיגיטלית, ביג דאטה ורשומות רפואיות. בין ההתמחויות השונות ישנם תחומי ידע חופפים".
בשנה הבאה תיפתח באפקה תוכנית לתואר שני בהנדסה רפואית, גם זאת בעקבות הצמיחה בתחום והביקוש הרב לאנשים בעלי הכשרה שייקחו את עולם הרפואה וההנדסה צעד נוסף קדימה.
לשלב את יסודות ההנדסה עם מדע הרפואה - לפרטים על לימודי הנדסה רפואית הקליקו כאן>>
בנוסף לכך, במכללה קיימת חטיבה קלינית ייחודית העוסקת ברגולציה: "כאשר מפתחים טכנולוגיה רפואית יש צורך לעמוד בשורה ארוכה של תקנים, ניסויים קליניים ותהליכים רגולטוריים מול הרשויות לפני שהטכנולוגיה משווקת. הסטודנטים רוכשים ידע בתחום ההנדסה הקלינית, ולומדים כיצד מלווים מוצר משלב הרעיון עד לאישורו הסופי", מסבירה ד"ר נפתלי.
במסגרת התואר, הסטודנטים במכללה נדרשים לעבוד על פרויקט גמר הנדסי, בו הם מביאים לידי ביטוי את היכולות שרכשו בלימודים. הם בוחנים בעיה רפואית, מוצאים לה פתרון ובונים אבטיפוס לפיתוח רפואי. בין הפרויקטים שהסטודנטים יצרו, ניתן למנות פרויקט זיהוי חסימות בדרכי נשימה בעזרת עיבוד אותות חשמליים מהמוח וכלים של למידה חישובית, ופרויקט בשיתוף עם מד"א של הסבת בובות החייאה (CPR- Cardiopulmonary Resuscitation) פשוטות לבובות חכמות עם משוב. "הפרויקטים הללו הם למעשה תעודת הכניסה לעבודה בתחום", אומרת ד"ר נפתלי. "יש לנו שיתופי פעולה עם בתי חולים הנעזרים בפתרונות הרפואיים שהסטודנטים מפתחים".
"חשוב לומר", היא ממשיכה, "כי כדי לעסוק בהנדסה רפואית נדרש ידע מסוים שאין למהנדסים בתחומים אחרים. זה עולם תוכן רחב שצריך להכיר אותו היטב, והתואר מעניק לתלמידים את כל הכלים והכישורים החיוניים המבוקשים בתעשייה, כמו עבודת צוות וביצוע מחקר. בוגרי התואר יכולים להשתלב בחברות סטארט-אפ שונות העוסקות בפיתוחים רפואיים מיד עם סיום הלימודים".
"סט כלים שלם והכרחי להמשך הדרך"
אחד מבוגרי מכללת אפקה שהצליח למצוא עבודה בענף כבר בזמן לימודי התואר שלו, הוא תומר אפשטיין (בן 33). "אבא שלי רופא ותחום הרפואה קסם לי מגיל מאוד צעיר. כבר במהלך הצבא התחלתי בתהליך של קבלה ללימודי רפואה, אבל הבנתי שזה פחות מתאים לי. לא רציתי להיות רופא שמטפל בחולים ויותר עניין אותי ההיבט הטכנולוגי. בשנת 2010 קראתי לראשונה על הנדסה רפואית, כשהתחום עוד היה בחיתוליו ואף אחד מהסביבה שלי לא שמע עליו", מספר אפשטיין. "אני מאוד ריאלי בנטייה שלי והבנתי שהנדסה רפואית זה תחום שיכול להתאים לי כי הוא משלב את שני עולמות התוכן שאני רוצה לעסוק בהם. בשנת 2011 נרשמתי ללימודים במכללת אפקה, באותם ימים היו מעט סטודנטים שנרשמו למסלול. היינו בכיתה רק 20 תלמידים כי אנשים חשבו שאין לזה שוק. אני הייתי נחוש ללמוד הנדסה רפואית כי האמנתי בפוטנציאל של התחום. במהלך התואר הבחנתי שהענף הזה הולך ומתפתח, וכמות הסטודנטים שהצטרפה ללימודים גדלה כל שנה".
תחילת התואר הייתה מאתגרת מאוד עבור אפשטיין: "השנה הראשונה כוללת קורסים לא פשוטים כמו בתחומים כמו אלגברה לינארית, פיזיקה, חשמל ואלקטרוניקה. כדי להתגבר על הקושי, סיגלתי לעצמי הרגלי למידה חדשים. גם המרצים תמכו בי ופתחו בפניי את הדלת. הלימודים עזרו לי לפתח את החשיבה וקיבלתי סט כלים שלם והכרחי להמשך הדרך, זאת בנוסף לחברים הרבים שצברתי במהלך הלימודים".
בסוף השנה השנייה לתואר, אפשטיין כבר השתלב בתעשייה בעזרת מרצה ממכללת אפקה שקישר בינו לבין מכון הייצוא (המכון הישראלי לייצוא ולשיתוף פעולה בין-לאומי). הוא עבד במכון ביחידה העוסקת במכשור רפואי, ובהמשך התקדם לתפקיד של מנהל פיתוח עסקי ומנהל צוות. את לימודיו סיים בשנת 2015, ובשנתיים האחרונות הוא עובד בחברת הסטארט-אפ Biobeat שפיתחה סנסור המאפשר למדוד מדדים חיוניים באופן רציף מכל איבר בגוף: "אני מנהל שותפויות אסטרטגיות ועוסק בפיתוח עסקי וקידום מכירות מול הקהל הבינלאומי. לימודי הנדסה רפואית אפשרו לי להבין לעומק את הפיתוחים הטכנולוגיים של החברות השונות וזה יתרון משמעותי. השכר גבוה כמקובל בתחומי ההייטק ואני מרגיש סיפוק גדול ותחושת שליחות לעבוד בתעשייה המצילה חיי אדם".
תפקיד משמעותי בהובלת הפיתוח
"מהנדסים רפואיים הם נכס עבור ארגונים וחברות העוסקות בפיתוחים רפואיים", אומר בני דילמוני, מנכ"ל חברת הסטארט-אפ Magneto Thrombectomy Solutions. החברה עוסקת בפיתוח מוצרים רפואיים, ביניהם קטטר להוצאת קרישים וכלי דם מהמוח ומתסחיף ריאתי. "כדי להוביל פיתוח כמו שלנו, יש צורך במהנדס רפואי עם ידע עשיר וראייה רחבה בתחום, שיש לו יכולות שרטוט ותכנון, ניסיון בבניית אבטיפוס ובעריכת ניסויים ועוד", הוא מסביר. "כיום העסקה של מהנדסים רפואיים נדרשת וכל המהנדסים הרפואיים שאנחנו מעסיקים הם בוגרי המסלול של מכללת אפקה. הם מגיעים עם הידע הפרקטי הנדרש, מכירים את הרגולציה, ונכנסים לעניינים כבר מהיום הראשון לעבודה. אני מאמין שאגייס בעתיד עוד מהנדסים רבים".
אז מה עומד לקרות בשנים הקרובות בענף ההנדסה הרפואית? ד"ר נפתלי צופה עתיד מזהיר לתחום: "אנשים תמיד יזדקקו לעזרה רפואית, ולכן אין גבול לפיתוחים בתחום ולהתקדמות בפתרונות הרפואיים. אם בעבר לצורך החלפת מסתם בלב, נדרש ניתוח לב פתוח אשר היה מורכב מאוד, כרוך בסיכון רב והצריך ימי אשפוז מרובים, הרי שכיום הוא מתבצע בהליך פחות פולשני הכולל צנתור והחלפת מסתם ללא ניתוח לב פתוח. זו דוגמה ליישום של הנדסה רפואית, שהצורך בה רק הולך ומתגבר. הפיתוחים של ההנדסה הרפואית יכולים לשנות את איכות החיים, לקדם את הרפואה ולשפר את הבריאות שלנו".
לשלב את יסודות ההנדסה עם מדע הרפואה - לפרטים על לימודי הנדסה רפואית הקליקו כאן>>
צילום: יח''צ מכללת אפקה
הביקוש לאנרגיות מתחדשות גדל - וגם הצורך במהנדסים בתחום
מאיה בניטה
קורס שייט במכללת אפקה, תורם לעבודת צוות, אלתור וראייה רחבה / צילום: יח''צ מכללת אפקה