בכירי בנק ישראל התבטאו בשנה האחרונה לא פעם באשר לצמיחה החדה מאוד של פעילות הבנקים בתחום האשראי, במיוחד לענפי הבינוי והנדל"ן. הפיקוח על הבנקים אף החמיר את ההנחיות לבנקים ודרש מהם לרתק הון גבוה יותר בגין רכישת קרקעות במינוף גבוה. נראה כי צעדים אלו אכן הביאו לעדכון מדיניות אצל הבנקים, אך תחום האשראי עדיין מהווה עבורם מנוע צמיחה מרכזי והם לא מתכוונים לעצור.
כדי להתמודד עם הצורך להגדיל את ההון שיאפשר מתן אשראים נוספים, הבנקים נקטו בשורה של צעדים שונים, החל מעצירת חלוקת הדיבידנדים כפי שנקטו בבנק הפועלים (לצד פעולות נוספות), דרך רכישת ביטוחים (כפי שעשה בעיקר מזרחי טפחות אך גם בנקים נוספים פעלו כך) ועד להנפקת מניות, כפי שעשה בנק דיסקונט בחודש מרץ, אז גייס כ-1.4 מיליארד שקל, בעוד שהבינלאומי למשל צמח אך באופן שקול יותר שלא הצריך צעדים דרסטיים.
כעת, נוקט גם בנק לאומי בצעד דומה של גיוס הון באמצעות הנפקת מניות, בהיקף של כ-2 מיליארד שקל, על מנת לתמוך בהמשך הרחבת תיק האשראי של הבנק, בדגש על תחומי המסחרי, משכנתאות ועסקי. ההנפקה נעשית למרות הירידות בשוקי ההון שציננו את שוק הגיוסים, והיא יוצאת לדרך (מתוכננת ללילה שבין רביעי לחמישי), כך שהבנק יספיק לרשום את הגיוס בדוחות הרבעון השני של השנה. אגב, גם דיסקונט עשה זאת רגע לפני סוף הרבעון הראשון של השנה. בתגובה, מניית לאומי ירדה ב-5.1% והפילה את מדד הבנקים, שאיבד 3%.
ירידה בשווי האג"ח שלא ניתן לקזז בקרוב
"מאז פרסום הדוח הרבעוני (לרבעון שהסתיים ב-31 במרץ), המשיכה מגמת הירידות המשמעותיות בשווקים והעלייה בשיעור הריבית. ההשפעה על איגרות החוב הזמינות למכירה ביחס ל-31 במרץ מוערכת בירידה בקרן ההון בסך של כ-1.2 מיליארד שקל", נכתב בדיווח של לאומי לבורסה. ירידה זו אמנם תקוזז על ידי הירידה בהתחייבות לפנסיה של עובדי הבנק, אשר נאמדת בכ-1.4 מיליארד שקל, אולם בעוד הירידה בשווי האג"ח נזקפת מיידית להון הפיקוחי, ההשפעה על הפנסיה נזקפת על פני שמונה רבעונים.
נכון לסוף הרבעון הראשון של השנה לאומי עמד על יחס הלימות הון (היחס בין סך כל נכסי הסיכון של הבנק - סיכוני אשראי, שוק ותפעול לבין ההון של הבנק), של 10.8% בעוד הדרישה הרגולטורית עומדת על יחס של 10.2% וזו הפנימית שקבע הבנק לעצמו עומדת על 10.5%. עם זאת, את הרבעון השני הוא כבר התחיל עם יחס הלימות הון של 11.2% בשל עסקת מיזוג הבנק בארה"ב.
הצמיחה באשראי, יחד עם ההפסדים בתיק הנוסטרו בשל ירידת השווי של האג״ח, קירבו את לאומי לתקרת יחס הלימות ההון (היחס בין סך כל נכסי הסיכון של הבנק - סיכוני אשראי, שוק ותפעול לבין ההון של הבנק). כדי שלא להגיע לתקרה באופן שלא יאפשר לבנק להמשיך בחלוקת האשראי ושוב להוריד רגל מהגז - אחרי שבחודשים האחרונים נאלצו לבצע סינון של עסקאות אשראי כדי שלא להסתכן - יצאו בבנק לגיוס באמצעות הנפקה.
נכון לסוף הרבעון הראשון של השנה לאומי עומד על יחס הלימות הון של 10.8% בעוד שהדרישה הרגולטורית עומדת על יחס של 10.2% וזו הפנימית שקבע הבנק לעצמו עומדת על 10.5%. כלומר לבנק עדיין נותר 'באפר', אך זה הצטמצם כפי שהבנק עצמו הודה.
"מכין את עצמו לעלייה בביקושים לאשראי"
בנק לאומי אמנם צפוי לשפר את יחס הלימות ההון בעקבות רישום רווח של 450 מיליון שקל בגין השלמת מיזוג לאומי ארה"ב אל תוך וואלי נשיונל בנק, בעסקה שנחתמה ב-1 באפריל (194 מיליון שקל כבר נרשמו בדוחות הרבעון הראשון). אולם הצמיחה באשראי יחד עם פערי העיתוי ברישום השפעת הפגיעה באג"ח ובין רישום השיפור בפנסיות העובדים, הביאו אותו כאמור לביצוע ההנפקה כעת.
"ההחלטה של לאומי לצאת להנפקה מפתיעה, אבל יש בה היגיון", אומר ליאור שילה, אנליסט הבנקים של אי.בי.אי. "בטווח המיידי יחס הלימות ההון של הבנק נשחק מעט. נתוני בנק ישראל מראים כי בחודש מאי היו ביקושי אשראי חזקים, ובמקביל היו בחודש שעבר התחלות בנייה בשיא של עשרות שנים, כך שהבנק מכין את עצמו לעלייה בביקושים, מבלי להגיע לימים קשים של בעיה בהלימות ההון".
שילה מוסיף כי "השוק מעריך שגם בנק הפועלים עשוי לעשות מהלך דומה כדי להיערך לביקושי האשראי קדימה. פועלים עשה מהלך אחר לצמצום החשיפה שלו לירידות בשוק האג''ח, ומנגד עשה מהלך לשמירת ההון על ידי עצירת חלוקת הדיבידנדים. בנק הפועלים מבין שהוא צריך שיהיה לו מספיק הון כדי להיערך לקראת התחזית העלייה בביקושי אשראי עליה דיווח לאומי בעת ההודעה על גיוס הון". עם זאת, בבנק הפועלים אין כוונה לצאת להנפקה בתקופה הקרובה.
בנק לאומי מכוון למשקיעים זרים
הדיווח על ההנפקה מביא לנפילה של כ-5% במהלך המסחר במניית לאומי בבורסה. אך יצוין כי גם מניות יתר הבנקים חוו ירידות במהלך יום המסחר, אם כי מתונות יותר, מה שממחיש כי ההנפקה בכל זאת השפיעה על מחיר המניה.
ירידת מחיר המניה היא מגמה אופיינית לקראת הנפקת מניות של חברה ציבורית. חלק קטן מאותן ירידות מיוחס לכך שבעלי מניות לא אוהבים שמדללים את חלקם ונוטים לממש את החזקותיהם לפני ההנפקה, אך בשוק ההון מייחסים זאת בעיקר לרצון של בעלי מניות למכור את המניה במחיר השוק, ולרכוש אותה חזרה במהלך ההנפקה, תוך שהם נהנים מהנחה (דיסקאונט) כחלק מהרצון של החברה למשוך משקיעים.
עם זאת, ייתכן כי מי שירצה לבצע צעד כזה עלול לעלות למוכרים באובדן חלקו, כיוון שלא בטוח שיוכל לרכוש את המניות בחזרה. לאומי בחר בשיטת הנפקה של הצעה לא אחידה ולא במכרז. בשיטה זו החברה והחתם בונים את ספר ההזמנות ומחליטים על זהות המזמינים, היקף ההקצאה והמחיר בהנפקה, וניתן לבצע את ההנפקה למשקיעים מוסדיים בלבד, כך שלא רק המחיר הוא שקובע הצעתו של מי תתקבל.
משכך, ייתכן שבבנק יעדיפו משקיעים לטווח ארוך ולא כאלו שיבצעו מניפולציות על המניה ויביאו לירידה בערכה. בנוסף, בעל מניות שיממש את חלקו אמנם רשם בשנה האחרונה תשואה של 27% על המניה (כולל הירידות ביום ד'), אך צפוי לפספס את הדיבידנדים שיחלק הבנק בגין רווחי הרבעון השני. לאומי נוקט מדיניות חלוקת דיבידנדים של 40% מהרווח הנקי, וגם אם ימשיך בקו שאימץ ברבעון הראשון - של חלוקה של שיעור מופחת מזה, הוא עדיין צפוי לשתף את בעלי המניות ברווחיו.
בנוסף, בלאומי מתכוונים לגייס חלק ניכר מההון ממשקיעים זרים, וישנן הערכות כי יותר ממחצית מהסכום תגיע מעבר לים. לשם כך שכרו בלאומי את המפיצים הבינלאומיים סיטיגרופ, שמשמש גם כמארגן גלובלי של ההנפק, ברקליס וג'פריס. לאומי פרטנרס מפיצים בישראל, ולידר חיתום הם החתמים של ההנפקה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.