מסיבת ההייטק לא הסתיימה, אך התנודות מרגיעות את התעשייה

הכותב הוא מנכ"ל מכון המחקר והמדיניות SNPI מבית Start-Up Nation Central וכיהן בעבר כסמנכ"ל אסטרטגיה ברשות החדשנות

אז זו סוף המסיבה של ההייטק? כמנהל מכון מחקר ומדיניות שעוסק בחדשנות זו השאלה, בווריאציות שונות, שאני שומע הכי הרבה בשבועות האחרונים. התשובה היא שאני לא יודע. אבל אני יודע מספיק כדי לדעת שאף אחד לא באמת יודע. יש תרחישים שונים - החל מתיקון קל של השווקים שאחריו "המסיבה" תמשיך, ועד מיתון עולמי ומתמשך שיביא לפגיעה קשה בכלכלת ישראל ובפרט במגזר ההייטק. כלכלנים ואנליסטים יכולים לתת התסברויות שונות לתרחישים אלה, אבל מספר הגורמים שצריכים להביא בחשבון כדי לחזות מה יקרה הופכים את החיזוי למילה מכובסת לניחוש. הרי ברור שהתפתחות בלחימה באוקראינה או גל נוסף של הקורונה יכולים להוביל לתגובת יתר בשווקים שתהפוך לאירוע מקרו בפני עצמו.

אבל למרות שאני לא יודע מה יקרה בטווח זמן של שבועות וחודשים, אני חושב שניתן לחזות בסבירות גבוהה את הכיוון של ההייטק הישראלי בעשור הקרוב. תחזית זו לא מבוססת על מידע פנימי אלא על תשובה לשתי השאלות הבאות:

1. האם בעשור הקרוב יגדל הביקוש העולמי למוצרים ושירותים מבוססי תוכנה? ככל הנראה שכן. ב-2011 התפרסם בלוג של משקיע ההון סיכון מרק אנדרסן שבו הוא תיאר כיצד "תוכנה אוכלת את העולם". מאז, ולמעשה מאז צמיחת האינטרנט בשנות ה-90 וביתר שאת מאז מהפיכת הטלפונים החכמים, המגמה היא ברורה: חלק הולך וגדל מחיינו עובר למרחב הווירטואלי ובהתאם גדל הביקוש למוצרים ושירותים שמספקות חברות טכנולוגיה. המהפכה הדיגיטלית היא כאן, וכאן להישאר. האם מישהו מעריך שבעשור הקרוב נקנה פחות באינטרנט? שחברות יזדקקו לפחות פתרונות סייבר להגנה על הנתונים שלהן? שהעבודה מרחוק תדעך? שלא ימצאו כלל פיתוחים מבוססי בלוקצ'יין? ששירותי רפואה דיגיטלית יגוועו? שהמטאוורס או פלטפרומות דומות לא "יתפסו" כלל? גם אם יהיו זעזועים כלכליים בשנים הקרובות קשה לחשוב על תרחיש מתמשך שבו הביקוש לפתרונות טכנולוגיים לא גדל משמעותית.

לתת מענה לביקושים

2. האם בעשור הקרוב ההייטק הישראלי ישמור על יכולתו לתת מענה לעלייה בביקושים העולמיים למוצרים ושירותים מבוססי תכנה? תשובה שלילית לשאלה זו איננה מופרכת אבל היא מחייבת שחיקה מתמשכת או שינוי חד ביתרונות התחרותיים התשתיתיים עליהן מבוססת איתנותו של ההייטק הישראלי:

א. התמחות בפתרונות מבוססי תוכנה - כאמור, קשה לחשוב שהביקוש לפתרונות אלה יפחת או שההתמחות הזו תישחק.

ב. יכולת לאמץ במהירות טכנולוגיות חדשות - המהנדס הישראלי הוא, ככלל, חדשני ומולטידיסיפלינארי. בהתאם, היכולת לאמץ טכנולוגית חדשות בהייטק הישראלי היא גבוהה יחסית. הקורונה הציפה לנו את היכולת המהירה של החדשנות הישראלית לייצר פיבוטים ופתרונות טכנולוגיים מהירים.

ג. התבססות על יזמות, ונסיון רב בהצמחת סטארטאפים טובים - תכונה זו חשובה שכן היא מאפשרת להסיט את משאבי החדשנות מסקטור לסקטור (לפחות באלה שמבוססים על תוכנה). אם הגידול בביקוש העולמי יהיה בתחומי הפינטק, סביר שנראה בטווח של מספר שנים בודדות יותר סטארטאפים בפינטק; ואם תחום זה ידעך ובמקומו יגבר הביקוש לפתרונות בתחום התוכנה לעסקים - נראה עלייה ביזמות בתחום זה. אנו כבר רואים תנודה של יזמים מנוסים לתחום הבריאות מהסייבר לאור ההזדמנויות שנוצרו בסקטור זה.

ד. קשר חזק לשווקים הבינלאומיים - קשר זה מבוסס על שותפות רבת שנים עם משקיעי הון סיכון גלובליים ועל מעורבות גבוהה מאוד של חברות רב לאומיות בהייטק הישראלי. קשרים אלה מבטיחים חיבור טוב הן לטכנולוגיות חדשניות והן לצרכים הגלובליים.

לא לעולם חוסן

האם לעולם חוסן? בהחלט לא. מדינת ישראל זקוקה לחזון חדשנות ולראייה ממשלתית רחבה שמסתכלת קדימה ועדיין מדיניות חדשנות חכמה שתשקיע בתשתיות טכנולוגיות ותסייע בהגדלת הדרגתית של היצע העובדים המיומנים בהייטק תאפשר לשמור על היתרונות התחרותיים האלה. ואם אכן התשובה לשתי השאלות הנ"ל תישאר חיובית, שוקים מקרו כלכליים יכולים להשפיע בטווח הקצר והבינוני על הכלכלה הגלובלית ובהתאם על ההשקעות בהייטק הישראלי ועל הביקוש למוצרים ושירותים שהוא מפתח. אך בטווח הארוך זעזועים אלה יהיו כנראה בגדר תנודות סביב מגמה חיובית.

לסיכום, האם "המסיבה" נגמרה? סביר להניח שהתנודות בשוקים המקרו כלכליים בחודשים הקרובים יביאו לרגיעה בשוק הרותח של השנים האחרונות, הן מבחינת הערכות שווי והן מבחינת גיוס עובדים. אך בפרק זמן ארוך יותר, הגורמים התשתיתיים של הטק הישראלי (fundamentals) אותם ציינתי לא צפויים להשתנות, וסקטור הטכנולוגיה בעולם ובישראל ימשיך לצמוח.