בעל הוצאת הספרים שהולך בדרכי אבותיו: "אנחנו משוועים לרגולציה ולהתערבות הרשויות"

ביני טריואקס, יחד עם אחיו יצחק, הוא הבעלים של הוצאת הספרים מטר. ביני הוא דור שלישי בעסקי הספרים. סבו, יצחק ז"ל היה עיתונאי וסופר, ובשנת 1946 החל להפיץ את האנציקלופדיה העברית עם הוצאתה לאור. לאחר מותו ב-1952, המשיך אביהם גבריאל ז"ל את דרכו והיה למפיץ הראשי של האנציקלופדיה העברית בישראל במשך שנים רבות ולאחר מכן המפיץ הראשי של האנציקלופדיה בריטניקה בישראל. לאחר מותו ומיד לאחר שהשתחררו מהשרות הצבאי המשיכו ביני ואחיו את דרכו והרחיבו את עסקי הפצת סדרות ספרים ואנציקלופדיות. ב-1985 הקימו בשיתוף עם דודו, משה טריואקס ז"ל, את הוצאת מטר. מאז הקמתה יצאו לאור כ-2000 כותרים בתחום העסקים והניהול, מדע פופולרי, פרוזה וספרי פעוטות וילדים.

"דווקא בענף ההוצאה לאור אנחנו משוועים לרגולציה ולהתערבות הרשויות", אומר ביני. "לאחר מאבק ממושך של המוציאים לאור הוחל בשנת 2014 חוק להגנת הספרות והסופרים, וזאת כפי שנהוג ברוב מדינות המערב. זאת במטרה להסדיר את כשל השוק שסבל ממנו הענף. מסיבות לא ברורות בוטל החוק לאחר מספר שנים. מאז חזר הענף לפעול בחוסר איזון בתמורות המשתלמות לעוסקים בו, כאשר הנתח המתקבל אצל המו"ל נמוך במיוחד ואינו מאפשר עוד הפקה של פרוייקטים עתירי השקעה ותשלום תמלוגים הולמים לסופרים. בנוסף, בשנה האחרונה חלו עליות דרמטיות בעלויות הייצור, מחירי הנייר עלו ביותר מ-100%, כאשר המו"לים סופגים את רוב המעמסה".

לדבריו, "בסה"כ ענף ההוצאה לאור הינו ענף סולידי ושמרני. מאחר ורשתות הספרים הגדולות מקבלות את כל מלאי הספרים שלהם בתנאי משגור ומשלמות עבורו באשראי נדיב רק לאחר מכירתו. הרי כל מלאי הספרים שמייצרת ההוצאה ומחזיקה במלאי ממומן על ידה. מצב זה מצריך קווי אשראי מתאימים וגבוהים יחסית למחזור העסקי של ההוצאה".

ביני אומר כי "משרדי ההוצאות לאור פועלות ממקומות שונים בארץ. חלק מהעוסקים עובדים מבתיהם. כל ההוצאות מייצרות את הספרים שהם מוציאות לאור אצל ספקים חיצוניים כך שאין למעשה השפעה על מיקום משרדי ההוצאה. החלק הארי של הספרים נמכר במרכזי הקניות הגדולים ובערים המרכזיות. בשנים האחרונות התרחבה המכירה ברשת והערכות שהם מגיעות ל-10% מכלל מכר הספרים בארץ".

"סה"כ המחזור בערכים סיטונאים של תחום ההוצאה לאור של ספרים מסחריים, לא כולל ספרי יהדות, לימוד ספרים אישיים, מוערך בכ-600 מיליון שקלים לשנה שמתחלק בין 3 הוצאות גדולות, 6-7 בגודל בינוני והרבה הוצאות קטנות", מספר ביני ומוסיף כי "למצב כלכלי קשה זה יש קשר ישיר ליכולתו של המו"ל לשלם תמורה הולמת לסופר, למאייר ולכל יתר העוסקים במלאכת הכנת הספר. מצב זה אף הביא ישירות לתופעה, שרבים חולקים עליה, שבה הסופר מתבקש להשתתף עם המוציא לאור בעלויות ההוצאה לאור של ספרו. ואינני מתכוון לספרים אישיים או משפחתיים, אלא על ספרים איכותיים בעלי משמעות תרבותית ממשית. בימים אלה הלך לעולמו א.ב יהושע, האם ניתן לציין שם של סופר בעל מעמד תרבותי, ספרותי וציבורי דומה לו שצמח כאן בעשרים השנים האחרונות? לו, או לעמוס עוז או לדויד גרוסמן? ספרו הראשון של עמוס עוז היה קובץ סיפורים קצרים, כך גם ספרו הראשון של דויד גרוסמן למבוגרים. האם היו מצליחים עוז וגרוסמן הצעירים להוציא היום לאור קובץ סיפורים מבלי שהיו מתבקשים לשלם על ההוצאה לאור שלהם? אני כלל לא בטוח. האם היו אוספים כסף מחברים, ממשפחה בכדי להוציא את יצירתם לאור, ואם הספר הראשון לא צלח, אז גם את השני? אני מאמין שבתקופה הקרובה יחולו שינויים ושיפור בתמורות שתתקבלנה אצל המוציא לאור. אני מקווה שמשרדי התרבות והחינוך בממשלה יתקצבו תקציבים ראויים שיאפשרו פעילות עניפה למען עידוד הקריאה בעיקר בקרב הנוער, דור העתיד שבשנים האחרונות ממעט לקרוא וזמנו מוקדש בעיקר לשוטטות במסכים".

עצמאים, בעלי עסקים קטנים ושכירים בעלי שליטה - אנחנו רוצים לשמוע אתכם. להשתתפות במדור אפשר לפנות למייל atzmaim@globes.co.il