הקרוס-אובר של פולקסווגן למשפחות גדולות: המחיר אטרקטיבי, העיצוב מינימליסטי

חודש יוני היה חודש סוער עבור תעשיית הרכב האירופאית. בתחילת החודש אישר הפרלמנט האירופי תוכנית ארוכת טווח לאסור על מכירת כלי רכב עם מנועי בנזין ודיזל באיחוד החל משנת 2035, ולהפחית עד לאותו מועד את הפליטה הממוצעת המותרת של דגמי הרכב.

ההחלטה כבר יצרה מחלוקות בתעשייה ומעלה את המתח בין היצרנים ובין הממשלות. מצד אחד, ניצב מחנה רחב של מתנגדים, שכולל בין השאר את הממשלות של צרפת, גרמניה ואיטליה ויצרני ענק כמו סטלנטיס וקבוצת רנו, שטוענים שההחלטה אינה ניתנת ליישום בלוח הזמנים המתוכנן. לדבריהם, היא תביא לפיטורים המוניים ותגרום להתייקרות חדה במחירי המכוניות, שתמחק מהמפה את פלחי השוק העממיים. ממשלת גרמניה אף הכריזה שלא תאמץ את התוכנית.

מן הצד השני, המחנה שתומך בהחלטה כולל גופים פוליטיים "ירוקים" ולא מעט יצרניות רכב ומשאיות, שאחת מהן היא קבוצת פולקסווגן. החברה הגרמנית אף פרסמה הצהרת תמיכה נלהבת בהחלטה - בניגוד לדעת הממשלה. "היעד של איסור רכבי הבנזין ב-2035 הוא בר השגה", נכתב בהודעה של פולקסווגן. "המעבר לרכב חשמלי הוא בלתי נמנע. זוהי הדרך ההגיונית היחידה מבחינה אקולוגית, טכנולוגית וכלכלית להחליף את מנועי הבעירה הפנימית במהירות".

ציניקנים יטענו שפולקסווגן מנסה לטהר את תדמיתה הסביבתית בעקבות פרשת דיזלגייט, בה הואשמו בכירי החברה במניפולציה בשוק בקשר לשערוריית פליטת הדיזל שפרצה בשנת 2015. אחרים יגידו שהתוכנית של האיחוד האירופי צפויה להגדיל בעשור הקרוב את היתרון התחרותי של פולקסווגן, שנחשבת לאחת המובילות העולמיות במעבר לרכב חשמלי.

  

כך או כך, מה שבטוח הוא שלפחות בשנים הקרובות חלק גדול מרווחי החברה ימשיכו להגיע ממכירת דגמי בנזין קלאסיים, שהסוללה היחידה שאי פעם תותקן בהם היא מצבר ההתנעה. אחד מהם הוא הטיגואן אולספייס, שנחת בישראל בתחילת השנה כשעל הכוונת שלו נמצא פלח "המשפחות הגדולות".

עיצוב שקט ונעים

מבחינה חיצונית, טיגואן מייצג נאמנה את הסגנון השמרני והמינימליסטי של פולקסווגן. לרכב יש חרטום רחב וידידותי לעין עם גריל רחב ופנסי הייטק מעוצבים, תא מנוע שמציג זוויות חסונות ופגוש עמוק. פרופיל הצד מזכיר סטיישן מורחבת עם גג ישר וחלונות צד זוויתיים, ואילו עיצוב הזנב דומה לכל רכב פולקסווגן האצ’בק מדור האחרון. כל זאת בנוסף לקווים הישרים של המרכב, שמדגישים את הממדים הנכבדים ומסייעים לו להיראות כמו SUV יוקרתי ולא כמו רכב שרק "מוביל נוסעים", אך העיצוב שקט ונחבא ברקע.

הממדים מבחוץ חושפים מרחב מרשים ושימושי מבפנים. המושבים הקדמיים מתאימים לבעלי מידות גדולות, הישיבה די גבוהה מעל הכביש ויש מספיק מרחב לראש. שורת המושבים השנייה תוכננה עבור שני מבוגרים פלוס נספח רזה ביניהם, אך כפיצוי מקבלים מושב אחורי זוגי בשורה השלישית שמספיק לשני מבוגרים. מנגד, מרחב הרגליים בשורה השלישית תלוי בנדיבות ליבם של היושבים בשורה השנייה. אם אלה מחליטים להסיט את המושב שלהם לאחור עד סוף המסילה, הישיבה מאחור הופכת להיות פחות נוחה. גם הגישה למושבים בשורה השלישית והיציאה מהם דורשות לא מעט גמישות למרות דלתות הצד הגדולות.

נסיעה עם חמישה נוסעים מפנה מאחור חלל עצום של 760 ליטר, וקיפול שתי השורות האחוריות יאפשר להשתמש ברכב כמוביל מטענים מסחרי.

עמדת הפיקוד שמרנית וטיפוסית למותג עם לוח מחוונים דיגיטלי ודי שימושי ומסך מולטימדיה גדול עם תפריטי מגע. איכות הייצור והגימור מרשימה, כמקובל במותג, עם בידוד רעשים מצוין. כל זאת בנוסף לאבזור התקני והמקיף מאוד בדגם השני ליטר הבכיר, שמספק את תחושת הפרמיום הנדרשת - כולל גג פנורמי, מערכת בטיחות עתירת פונקציות ועוד.

ביצועים נמרצים

הטיגואן אולספייס מגיע לישראל עם שני מנועים - מנוע שני ליטר טורבו, שכבר כמעט לא מוצע באירופה, ומנוע ה-1.5 ליטר טורבו המוכר של קבוצת פולקסווגן, שמייצר 150 כ"ס. המנוע הגדול יותר משודך להנעה כפולה והוא מציע ביצועים נמרצים ומעודנים בכל מצבי התכנות. המנוע מצטיין בשיוט בין עירוני מהיר, אם כי בתאוצה מאפס ל-100 קמ"ש ב-7.7 שניות הוא לא יאכזב גם את אלו שחובבים יציאה אגרסיבית מרמזור.

אחיו הקטן יותר, שאותו לקחנו לסיבוב קצר, מציע ביצועים מאוזנים ונעימים בזכות משקל נמוך יותר בכ-150 קילו מגרסת השני ליטר. עם זאת, מצב ברירת המחדל שלו קצת עצל וכדי להפיק ממנו את המירב צריך להיצמד למצב התכנות הספורטיבי ולהשתמש לא מעט בקיק דאון. יתרון נוסף של המנוע הוא צריכת דלק ריאלית של כ-12 ק"מ לליטר, בעוד שאחיו יפיק בתנאי אמת לא הרבה יותר מ-9 ק"מ לליטר.

על הכביש הטיגואן אולספייס משדרת את התחושה "הגרמנית" המוכרת של קבוצת פולקסווגן. ההיגוי מאוזן, נעים, מדויק ומספיק לנהיגה מהירה על כבישים מתפתלים. היציבות הכיוונית מרשימה, אחיזת הכביש של מערכת ההנעה הכפולה בגרסה הבכירה גבוהה מאוד וזוויות הגלגול מתונות.

בגרסת ה-1.5 הקלה יותר, שמצוידת בהנעה קדמית, הנהג יאלץ "להילחם" בהגה בעת האצה חזקה וקרוב לוודאי שהיא תהיה קצת יותר מאתגרת על כבישים רטובים. אמנם היא מרגישה קלילה יותר בפניות הדוקות ובולמי הזעזועים שלה מעט יותר רכים, אך גם דגם השני ליטר עם החישוקים הגדולים, סופג מהמורות בצורה מכובדת יותר.

תמחור אגרסיבי לטובה

המחיר של טיגואן אולספייס בגרסת השני ליטר כפולת ההנעה מתחיל בכ-233 אלף שקל לדגם מאובזר בהחלט, ואילו גרסת ה-1.5, שמתחילה ב-187 אלף, היא סוג של מציאה בפלח הדי-דליל של רכבי קרוס-אובר שבעה מקומות בישראל. מדובר בתמחור די אגרסיבי אם לוקחים בחשבון שהאח הפחות מיוחס, קודיאק לבית סקודה, יקר יותר לאחר עליית המחירים האחרונה. כך או כך, האולספייס הוא רכב פנאי רב תכליתי מתוכנן ובנוי היטב, שמוכיח שדגמי הבנזין הקלאסיים רחוקים מלסיים את תפקידם בשוק.

חלק מהמתחרות

פיז’ו 5008
217 אלף שקל עולה הגרסה המפוארת, שעברה לאחרונה חידוש מקיף.

 פיז’ו 5008 / צילום: יח''צ

ההנעה היא קדמית והמנוע הוא 1.6 ליטר טורבו־בנזין, שמייצר 180 כ"ס ומאיץ את הרכב ל־100 קמ"ש ב־8.2 שניות. הוא ניצב על בסיס גלגלים באורך 2.84 מ' ומציע חלל מפואר.

קיה סורנטו 2.5 בנזין
המחיר מתחיל מ־238 אלף שקל. לרכב יש ממדים מכובדים, בסיס גלגלים של 2.82 מ' ותא נוסעים רחב ומודרני, עם מפרט בטיחותי גבוה.

 קיה סורנטו 2.5 בנזין / צילום: יח''צ

דגם הבנזין מצויד במנוע 2.5 ליטר שמייצר 180 כ"ס ומאיץ את הרכב ל־100 ב־10.1 שניות.

סקודה קודיאק 2022
מחיר הבסיס של הרכב עומד על כ־254 אלף שקל לגרסת השני ליטר בנזין עם ההנעה הכפולה.

 סקודה קודיאק 2022 / צילום: יח''צ

הממדים החיצוניים דומים לאלה של הטיגואן וכך גם הביצועים של המנוע בהספק 190 כ"ס. מודל 2022 עבר לאחרונה שדרוג בעיצוב הפנים ובאיכות הגימור.