עורכי הדין של ההייטק לא מתרגשים מהפיטורים בענף: "דירקטוריונים לחוצים"

בשבועות האחרונים מתפרסמות כמעט מדי יום ידיעות על פיטורים בסטארט-אפ ישראלים. רשימה חלקית של סטארט-אפים ישראליים שכבר קיצצו במצבת כוח האדם שלהם כוללת את סייבריזן, אלמנטור, סטרים אלמנטס, OpenWeb וטראקס. באופן מובן קריאת כותרות ההייטק בימים אלו גורמת לתחושה ששוק הסטארט-אפים המקומי כבר שקע במשבר כבד בהשפעת הירידות בנאסד"ק, עליית הריבית והחששות ממיתון גלובלי.

• הקיצוצים בהייטק הולכים ומתרחבים: איך ארגונים צריכים להיערך לגל הפיטורים
• "כל הקיצוץ במכה אחת": 10 העצות של שאול אולמרט לפיטורים בחברות הייטק
• גלי ההדף של הפיטורים בהייטק: המתכנתים מסתדרים, ומה עם היתר?

אלא שמשיחות עם עורכי דין מובילים שמלווים את התעשייה מקרוב ומנהלים את ההסכמים להשקעה בסטארט-אפים, לרכישתם או חס וחלילה לפירוקם, מתקבלת תמונה קצת שונה. אכן יש האטה בכמות הכסף שזורמת לסטארט-אפים כעת בהשוואה לשנת השיא ב-2021, הם אומרים, אך עדיין חברות טובות ממשיכות לגייס מימון חדש בשווי נאה. אומנם יש קרנות שמורידות את ההשקעה בסטארט-אפים, כמו קרן טייגר גלובל האמריקאית, אבל במקומן נכנסים שחקנים חדשים לזירה. בקיצור, עדיין לא ממש משבר.

"צעדים שהתכוונו לעשות בכל מקרה"

"אני יכול לומר לך מידיעה שחלק מהפיטורים וסגירות הסטארט-אפים ששמעת עליהם לאחרונה לא קשורים בכלל למה שקורה בבורסה", אומר איתי פרישמן, שותף במשרד מיתר, שמייצג יזמים וקרנות הון סיכון. "בחלק מהמקרים מדובר בצעדים שהחברות התכוונו לעשות בכל מקרה מכל מיני סיבות ועכשיו זה פתאום תפס כותרות כי אלו הסיפורים שאנשים מחפשים לראות. סיבה שנייה לפיטורים היא חברות ודירקטוריונים שפועלים מהבטן ולא מהראש, ומחליטים לפטר כי זה הכי קל ועכשיו זה נחשב אפילו לגיטימי, אבל זה לא אומר שזה הצעד שנכון לעשות".

לדברי פרישמן, את תוצאות הצניחה במניות הטכנולוגיה בבורסות ארצות הברית נוכל להרגיש רק בעוד רבעון או שניים. "השאלה הגדולה היא האם תהיה פגיעה בצמיחה או ברמת ההכנסות של הסטארט-אפים. נכון להיום ההכנסות ותחזיות הצמיחה של סטארט-אפים לא נפגעו, ובתחומים כמו סייבר במיוחד אין תחושה שהביקוש הולך לרדת, אבל צריך לראות מה יקרה עוד רבעון או שניים. האם הירידה בבורסה תחלחל לשוק הריאלי והצמיחה תרד. אם זה מה שיקרה, אז נראה משבר משמעותי".

גם יאיר גבע, מנהל מחלקת ההייטק והטכנולוגיה במשרד הרצוג פוקס נאמן, מעיד על עצמו שהוא אופטימי. "וגם אותי זה מפחיד שאולי אני אופטימי מידי", גבע צוחק. "במשבר של 2008 עבדתי בוול סטריט וראיתי אז משקיעים שדרשו יותר הגנות כדי להשקיע בסטארט-אפים, משקיעים שקיבלו זכות וטו והשלטתו על הדירקטוריונים והתקציבים של חברות. היום אנחנו לא רואים תנאים אגרסיביים כאלה בכלל. זאת אינדיקציה מבחינתי שאנחנו ממש לא בקטסטרופה".

"בסיבובי השקעה ראשונים השוויים עולים"

לטענת גבע, יש אפילו מקום אחד שבו רואים יותר עסקאות עכשיו מאי פעם בעבר ואלו סיבובי ההשקעה הראשונים (סיד) בסטארט-אפים צעירים. "יש קרנות שיושבות על הגדר ומחכות לירידת שווי, אבל רוב הקרנות מתמקדות בהשקעות סיד ושם השווים אפילו עולים. אני רואה חברות שמגייסות 8-10 מיליון דולר בשלב סיד לפי שווי של 15-30 מיליון אחרי הכסף, שזה מאוד גבוה לישראל ומספק לחברה צעירה כסף לשנה וחצי-שנתיים".

האופטימיות של עורכי הדין לגבי המצב לא מנותקת מהנתונים. בתחילת החודש חרגה חברת המחקר IVC ממנהגה הקבוע ופרסמה דוח ביניים קצרצר עם מגמות ראשוניות ביחס להשקעות בסטארט-אפים ישראלים במחצית הראשונה של 2022. המגמות הראשוניות הצביעו אומנם על המשך הירידה במספר ההשקעות החדשות בסטארט-אפים ישראליים בשלבי צמיחה, ירידה שנמשכת מאז קיץ 2021, אך ירידות אלו תוארו כמתונות יחסית, בטח בהשוואה לציפיות לאור הקריסה בנאסד"ק. הדוח המלא על המחצית הראשונה יפורסם בחודש הבא.

  

עם זאת, גם גבע מצביע על שינוי משמעותי אחד בהשוואה לעידן הכסף הזול של 2021 והוא עלייה גדולה במספר עסקאות הרכישה בהיקף 20-100 מיליון דולר של סטארט-אפים קטנים ולא רווחיים. "ב-2021 כל סטארט-אפ חשב שהוא יכול להיות יוניקורן ומקסימום להתמזג עם ספאק ולהפוך לחברה ציבורית, לכן ראינו פחות עסקאות כאלה. עכשיו הרבה חברות חזרו למציאות", הוא אומר.

עפר בן יהודה, ראש מחלקת ההייטק במשרד שבלת, מזהה גם הוא עלייה במספר עסקאות הרכישה, אבל חלקן משתנות לדבריו תוך כדי התהליך. "יש מקרים שחברות ציבוריות חותמות על הסכמי רכישה של סטארט-אפים, אבל אז מגלות שהן לא מצליחות לגייס חוב כדי להשלים את העסקה. לחברות בורסאיות עם שווי שוק בינוני או נמוך קשה לגייס אשראי ולכן הן מנסות להמיר את העסקה לתשלומים, לחלק במקום מניות ולהוריד את מרכיב המזומן", הוא אומר.

בן יהודה מזהה שכבר לא קל כמו בעבר לחברות לגייס מימון, אבל זה לא אומר שאין כאלה שמצליחים. "משקיעים חושבים היום פעמיים לפני השקעה. בשנה שעברה הייתה תחרות אדירה בין הקרנות ומספיק היה שהיזם הגיע מהיחידה הנכונה בצבא עם רעיון מתאים כדי שהוא יגייס מימון. היום הם לא ישקיעו בכל חברה אלא יחפשו את החברה המובילה בתחום".

"צריך משקיע מנוסה שעבר את 2000 ו-2008"

גם בן יהודה סבור כי הפיטורים האחרונים בחלק מהסטארט-אפים הישראלים הם תוצאה של עודף לחץ ואינם בהכרח מהלך נבון. "מאוד חשוב שיהיה לסטארט-אפ בדירקטוריון משקיע מנוסה שעבר את המשברים של שנת 2000 ו-2008 ולא נכנס ללחץ בקלות. בתקופה הזאת כדאי לעצור ולעדכן תוכניות, אבל אתה לא יכול לפטר את כל המכירות ולצפות שהחברה תמשיך לחיות", הוא אומר.

עו"ד איל שנהב ממשרד גרוס מעיד כי אחד המנגנונים הפופולריים ביותר בקרב סטארט-אפים כיום הוא סייפ (SAFE - Simple Agreement for Future Equity), במסגרתו החברות מקבלות הלוואה שהמלווה יכול להמיר למניות בעתיד. מנגנון כזה מאפשר לחברות לגייס כסף עכשיו, מבלי להסתבך עם קביעת השווי שלהן, נושא רגיש בימים של קריסת מניות. לפעמים הסייפים מגיעים ממשקיעים קיימים ולפעמים ממשקיעים חדשים.

בכל מקרה שנהב סבור שגם אם יהיה משבר בענף ההייטק, משרדי עורכי הדין שעוסקים בתחום לא יפגעו. "דיונים כאלה היו גם במשברי העבר ומשרדי עורכי הדין לא נסגרו גם אז. כשחברות מגייסות בשווי נמוך זה אולי פחות נעים מבחינת החברה, אבל מבחינת עורכי הדין יש כאן אפילו יותר עבודה, כדי להתמודד עם ההשלכות על המשקיעים ובעלי המניות הקודמים", אומר שנהב.