הבורסה: חברות שרשומות למסחר מעסיקות בממוצע כפול ממספר העובדים בחברות פרטיות

בבורסה לניירות ערך מבקשים לקדם תוכנית ממשלתית לעידוד רישום חברות ישראליות למסחר בבורסה, ומציגים נתונים לפיהם החברות שרשומות למסחר בבורסה מעסיקות בממוצע כפול ממספר העובדים המועסקים בחברות שאינן ציבוריות. להערכת הבורסה, הדבר מבטא את העובדה שגיוס הון ורישום למסחר בבורסה מהווה מקפצה לגידול בפעילות, וכן להגדלת תרומתן לפעילות העסקית של המשק הישראלי.

הנתונים שמוסרת הבורסה מתבססים על השוואה בין רשימת החברות הגדולות במשק, כפי שפורסמו על-ידי חברת דן אנד ברדסטריט ל-2021, לבין רשימת החברות הנסחרות בבורסה בת"א. לפי הנתונים, בין 200 חברות התעשייה הגדולות, 62 חברות נסחרות בבורסה ומעסיקות בממוצע 1,912 עובדים כל אחת. יש גם 5 חברות אג"ח בבורסה, המעסיקות בממוצע יותר עובדים - 3,762, ו-5 חברות שנסחרות רק בבורסות בחו"ל (לדוגמה סולאראדג' ואבן קיסר) המעסיקות בממוצע 1,857 עובדים. נוסף על כך יש 128 חברות אחרות שאינן נסחרות, שמעסיקות בממוצע 669 עובדים.

בתחום ההייטק נבדקו 110 החברות הגדולות בישראל, שמהן 24 נסחרות בבורסה בת"א ומעסיקות בממוצע 2,592 עובדים. 25 חברות הן קונצרנים בינלאומיים עם העסקה של 1,979 עובדים בממוצע בארץ, ו-27 חברות נסחרות בבורסות חו"ל, ומעסיקות 2,041 עובדים בממוצע. עוד 34 חברות אחרות מעסיקות 1,162 עובדים בממוצע.
בין 198 חברות המסחר הגדולות, 39 נסחרות בבורסה, ומעסיקות בממוצע 1,780 עובדים. יש גם 4 חברות אג"ח שמעסיקות 1,074 עובדים בממוצע. 155 החברות האחרות, שלא נסחרות, מעסיקות בממוצע 459 עובדים. בתחום השירותים, הפער בממוצעים נמוך יותר, כאשר 27 חברות הנסחרות בבורסה מעסיקות בממוצע 2,406 עובדים כל אחת, וחברות אחרות מעסיקות 2,156 עובדים.

בבורסה סבורים כי יש היום בישראל מאות חברות פרטיות שראויות להנפקה. לדבריהם, מניתוח הנתונים עולה כי יש כיום כ-400 חברות גדולות בענפי המשק השונים, המעסיקות כ-350 אלף עובדים במצטבר, שאינן נהנות מיתרונות השוק הסחיר. הם מציינים ביניהן 34 חברות המוגדרות כחברות הייטק גדולות, בראשן החברות הממשלתיות התעשייה האווירית ורפאל; 130 חברות תעשייה - ביניהן תנובה שכבר נסחרה בעבר וכתר פלסטיק שבשנה שעברה קידמה הנפקה בוול סטריט, שלא יצאה אל הפועל; 155 חברות מסחר ובהן סופר פארם ומספר יבואני רכב גדולים; וכן 63 חברות שירותים גדולות, הכוללות את החברות הממשלתיות דואר ישראל, נמלי אשדוד וחיפה ונתיבי איילון, וכן חברת התקשורת הוט, שנסחרה בעבר בבורסה אך נמחקה ממנה.

לפי הבורסה, בניגוד למדינות אחרות, ממשלות ישראל לא שמו דגש על הקשר בין בורסה חזקה ודומיננטית לבין ההשפעה על צמיחת המשק ויצירת מקומות עבודה, ולא הובאו תוכניות ארוכות טווח לתמריצים שיעודדו השקעות דרך הבורסה. לא מציינים בבורסה על אילו תמריצים מדובר, ייתכן שאחד מהם יכול להיות הפחתת מיסים (אם כי לא ברור עד כמה ניתן לקדם מהלכים כאלה לאחר פיזור הכנסת ובממשלת מעבר). כמו כן מציינים שם כי הליך ההפרטה של חברות ממשלתיות לא מתקדם למרות החלטת ממשלה מ-2014 הקוראת להפרטת חברות ממשלתיות דרך הבורסה בת"א.

לפי הבורסה, נכון שחברות ההייטק הגדולות בישראל יכולות לגייס הון בארה"ב, אך נשאלת השאלה האם מדינת ישראל צריכה להסתמך על כך שמנוע הצמיחה שלה ממומן ברובו על-ידי השוק האמריקאי, במקום לחזק לדבריהם את "יתרונות הביתיות".