בנקים מרכזיים צריכים להעלות ריבית בחדות או להסתכן בתקופת אינפלציה גבוהה

מסידני עד וושינגטון וציריך, בנקים מרכזיים גדולים הגבירו את קצב העלאת הריבית בשבועות האחרונים, וזה משקף את החשש שהאינפלציה לא יורדת כצפוי. זה עלול להיות לא מספיק.

הבנקים המרכזיים שלהם חייבים להעלות את הריבית בחדות, אפילו במחיר של פגיעה ממשית בצמיחה, כך מזהיר המוסד המוכר כבנק המרכזי של הבנקים המרכזיים ביום ראשון. אם לא יעשו כן, העולם מסתכן בחזרה לסחרור האינפלציוני של שנות ה־70, נכתב בדוח השנתי של הבנק להסדרי סליקה בינלאומיים (BIS). אפילו אם ינהגו הבנקים לפי המלצת BIS, הכלכלה העולמית עדיין עלולה לעמוד מול תערובת רעילה של צמיחה נמוכה או שלילית ואינפלציה גבוהה, המוכרת כסטגפלציה, נכתב בדוח.

החודש העלה הפדרל ריזרב האמריקאי את גובה הריבית ב־0.75% לתחום שבין 1.5% ו־1.75%, אבל היא עדיין מאוד שלילית במונחים ריאליים, כלומר לאחר חישוב הלוקח בחשבון את האינפלציה. בנקים מרכזיים באוסטרליה, קנדה, ניו זילנד, שווייץ ונורבגיה הכריזו לאחרונה על העלאות ריבית של חצי אחוז, אבל שיעורי הריבית הריאליים שלהם נותרו הרבה מתחת לאפס.

"העלאת שיעורי הריבית בקצב שלא תואם את העלייה באינפלציה משמעותו שהריבית הריאלית יורדת. קשה ליישב את זה עם הצורך לרסן את סכנת האינפלציה", נכתב בדו"ח של BIS. "בהתחשב בכמות הלחץ האינפלציוני שהשתחרר בשנה האחרונה, שיעורי הריבית הריאליים יצטרכו לעלות במידה גדולה כדי למתן את הביקוש"

"האטה קטנה אולי לא תספיק הפעם"

אינפלציה שוחקת את ערך הכסף. אם שיעור הריבית נמוך מרמת האינפלציה, בעלי חוב משלמים בחזרה פחות ממה שלוו, במדידה הלוקחת בחשבון מה יכול הכסף לקנות. זה מעודד אנשים לקחת הלוואות.

הבנק להסדרי סליקה בינלאומיים, שמקום מושבו בשוויץ, מתפקד גם כמכון מחקר ובנק לבנקים מרכזיים. בניתוח אחרון שביצע, חוקריו מתחו קווים מקבילים ומטרידים בין המציאות היום לבין זו של שנות ה־70. אז, כמו כיום, שיעורי הריבית הריאליים ירדו הרבה מתחת לאפס והמשמעות הייתה שבנקים מרכזיים עודדו פעילות כלכלית כשהאינפלציה עלתה במקום לדכא אותה. מה שמוסיף לסיכון: נכסים המוערכים בהערכת יתר וחוב גבוה, שהיוו חשש הרבה יותר קטן בשנות ה־70, עלולים להגביר כיום כל ירידה בצמיחה.

"האטה קטנה אולי לא תספיק הפעם. כדי להוריד את האינפלציה יכול להיות שיהיה צורך בעלויות תפוקה גבוהות, כמו שהיה אחרי 'האינפלציה הגדולה' של שנות ה־70", כתבו החוקרים בדוח של הבנק.

ה־BIS פרסם סדרת אזהרות בשנים האחרונות לגבי הסתמכות־יתר על "כסף קל", אבל העצה שלו לא נשמעה לרוב.

מנדט ברור לשמור על אינפלציה של 2%

יחד עם ההקבלות לשנות ה־70, שמצאו חוקרי הבנק להסדרי סליקה בינלאומיים, הם מחדדים גם הבדלים מהאינפלציה ההיא. כך, העליות בעת האחרונה במחירי סחורות הן קטנות יותר באופן יחסי, אם כי הן מתפרשות על מגוון רחב יותר של מוצרים, וההיצע של סחורה בינתיים עומד בביקוש טוב יותר מאשר בשנות ה־70, נמסר מה־BIS.

בנקים מרכזיים גדולים הם היום עצמאיים מהממשלות ויש להם מנדט ברור לשמור על אינפלציה של 2% - שני דברים שלא היו בשנות ה־70. בשנים ההן, יושב ראש הפד, ארתור ברנס, איחר להעלות את הריבית מאחר והיה נתון ללחץ מצד נשיא ארה"ב באותם ימים, ריצ'רד ניקסון, לשמור על רמת אבטלה נמוכה לקראת הבחירות לנשיאות ארה"ב של 1972.

  

גם כך, המסלול של שיעורים ריאליים בכלכלות מתפתחות ב־12 החודשים האחרונים מראה קווי דמיון רבים לשנות ה־70, עם ירידות גדולות לפני הזעזוע במחירי הנפט, כך נמסר מה־BIS. ברוב הכלכלות המתקדמות, השיעורים הריאליים הם בין 1% ל־6% מתחת לטווח ההיסטורי שבו היו בשלושת העשורים האחרונים, נמסר מהבנק.

"בנקודה זו, מוקדם מדי לומר שהמשימה של הבנקים המרכזיים הושלמה", אמר אגוסטין קרנס, מנכ"ל ה־BIS לעיתונאים.

ג'רום פאוול: מיתון הוא עדיין אפשרי

מוקדם יותר החודש, מועצת הנגידים של הפדרל ריזרב אמרה שהיא צופה העלאת ריבית לרמה שבין 3.5% ו־4% עד סוף השנה. אז יהיה מדובר בריבית שהיא חיובית מבחינה ריאלית אם האינפלציה תחזור לרמה הרצויה על ידי הפד, כ־2%. אבל אם האינפלציה תמשיך בקצב הנוכחי, אפילו ריבית בטווח של 3.5%־4% תהיה שלילית מבחינה ריאלית. הפדרל ריזרב צופה שרמת האבטלה תעלה מעט, מ־3.6% כיום ל־4.1% ב־2024. בתסריט כזה לא יהיה מיתון. למרות זאת, יושב ראש הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול, אמר למחוקקים השבוע שמיתון הוא עדיין בגדר אפשרי.

הבנק המרכזי של אירופה הודיע שיעשה סדרה מדורגת של העלאות ריבית מהרמה הנוכחית, שהיא מינוס 0.5%. בשיחה עם מחוקקים אירופאיים החודש, נשיאת הבנק המרכזי של אירופה כריסטין לגארד אמרה שהבנק מתכנן להעלות את רמת הריבית לרמות נורמליות יותר, אבל לא מעל זה. "אנחנו בהחלט לא מחמירים את המדיניות המוניטרית", אמרה לגארד. בבנק המרכזי של אירופה צופים שגם האבטלה וגם האינפלציה ירדו.

בהתחשב בכך שהאינפלציה נפרשת על מגוון רחב של סחורות ושירותים, צעדי מדיניות קלים כאלה עלולים לא לעבוד, אמר סטיפן צ'קטי, לשעבר בנקאי בכיר ב־BIS וכיום פרופסור ללימודים פיננסיים בביה"ס הבינלאומי לעסקים של אוניברסיטת ברנדייס. הוא מעריך שרמת האבטלה בארה"ב תצטרך להגיע ל־5% לפני שהאינפלציה תתחיל לרדת.
"השאלה היא אם אפשר לסלק את כולה עם מיתון אחד, או אם זה ייקח יותר ממיתון אחד", אמר צ'קטי.

העובדים יבקשו שכר גבוה יותר

כלכלות צפויות יותר להגיע למיתון בזמן סבב העלאות ריבית במידה והאינפלציה הייתה גבוהה כבר בהתחלה ובמידה ושערי הריבית בהן נמוכים לאחר תיקונים לאינפלציה, כך גילה מחקר של ה־BIS על 35 מדינות שנערך בין 1985 ל־2018.

אתגר מרכזי נוסף: ככל שהאינפלציה הגבוהה נמשכת זמן רב יותר, גדלה הסבירות שתישאר גבוהה. אנשים נוטים להתעלם מעליות מחירים כשהאינפלציה נמוכה אבל מתחילים לשים לב כשהיא גבוהה, ומשנים את דפוסי הצריכה בהתאם. עובדים שאיבדו כוח קנייה מבקשים העלאות שכר גדולות יותר. כבר עתה, עובדים רבים במדינות כמו ספרד קושרים בין העלאות השכר לאינפלציה על מנת להתגונן נגד הפתעות עתידיות במחירים.

בארה"ב, המשכורות עולות בקצב שנתי של 6.1%, על פי הפדרל ריזרב של אטלנטה. באירופה, המשכורות צפויות לעלות בקצב שנתי של 5% עד סוף השנה, קצב שניתן יהיה לשמור עליו עד סוף 2023, על פי כלכלנים מדויטשה בנק.

"ייתכן ואנו מתקרבים לנקודת המפנה, שמעבר לה מתפשטת ומתבססת פסיכולוגיה אינפלציונית", נכתב בדו"ח של ה־BIS. "זה אומר שינוי פרדיגמה גדול".