ברית נאט"ו מתכננת הגדלה דרמטית של כוח התגובה המהירה שלה שיוצב במזרח אירופה ובמדינות הבלטיות - מ־40 אלף חיילים כיום לכ־300 אלף חיילים בעתיד הקרוב - כך הודיע מזכ"ל נאט"ו, יינס סטולנטברג, לפני תחילת פסגת הברית הצבאית הטראנס־אטלנטית במדריד בשלישי. הצעד ילווה בהצבת מערכות נשק חדישות, מערכות נ"מ מתקדמות ומרכזי שליטה ובקרה בגבול המזרחי של הברית. זאת בתגובה לפלישה הרוסית לאוקראינה ולהתגברות האיומים כלפי המדינות הבלטיות ופולין, ומהווה את "הארגון מחדש הגדול ביותר מאז המלחמה הקרה", לדברי סטולנטברג.
הגדלת כוח התגובה המהירה של נאט"ו מתבקשת, בין היתר, לאור העובדה שהגבול המשותף עם בלארוס הפך למעשה לגבול עם רוסיה, בעקבות הברית בין שתי המדינות. רוסיה העבירה לבלארוס בשבועות האחרונים טילי קרקע־קרקע בעלי יכולת אפשרית לשאת ראשי נפץ גרעיניים.
מנהיגי 30 המדינות החברות בנאט"ו יתכנסו עד יום חמישי בבירת ספרד, לפסגה השנתית הראשונה של הארגון מאז שהחלה המתקפה הרוסית על אוקראינה. הקרבות במזרח המדינה עדיין נמשכים בעוצמה רבה, ורוסיה גם תוקפת בטילים ובהפצצות ממטוסים יעדים צבאיים ואזרחיים במערב ובדרום המדינה.
הכוח יורכב מגדודי צבאות מדינות הברית
כוח התגובה המהיר לא יוצב באופן קבוע, אלא ייפרש בסבבים של כמה חודשים עד שנה, ויורכב מגדודים של צבאות מדינות הברית, לצד כמה גדודים משותפים ובינלאומיים שאמורים להוות "כוח תגובה מהירה מאוד". מזכ"ל נאט"ו עדכן כי גם תוכניות הקרב למקרה של פלישה רוסית "יעודכנו" וכי הכוחות יתאמנו "ויכירו היטב את השטח" למקרה של מלחמה עתידית. הוא לא סיפק לוח־זמנים לבניית הכוח.
שינוי נוסף שאמור לעלות על שולחן הדיונים במהלך פסגת נאט"ו הוא צירופן העתידי של שבדיה ופינלנד, שהכריזו יחד בחודש שעבר על רצונן להיות חלק מהברית הצבאית. טורקיה מטרפדת בשלב זה את החתימה על הסכם פורמלי שייקדם את ההצטרפות, ודורשת משתי המדינות הנורדיות לגרש ולפעול נגד גורמים כורדיים רדיקליים (כמו מפלגת PKK) הנמצאים בשטחן, ושאותם היא מאשימה בטרור. במקביל, טורקיה דורשת לבטל את אמברגו יצוא הנשק של המדינות עליה.
מארח הפסגה, ראש ממשלת ספרד פדרו סנצ'ז, אמר בראיון השבוע כי אינו יודע אם הצדדים יצליחו ליישב את המחלוקות כבר במפגש הנוכחי. "כמובן שנרצה שתהיה חתימה על הסכם כבר כאן, אבל אם הדבר לא יצליח - הרי שהשיחות יימשכו גם אחרי הפגישה", אמר.
רוסיה ממשיכה לאיים על מדינות אחרות
נשיא טורקיה רג'אפ טייפ ארדואן היה אמור להיפגש במדריד עם נשיא פינלנד ועם ראש ממשלת שבדיה לדון בנושא. טורקיה מעוניינת לרכוש מטוסי קרב מתקדמים מארה"ב, וייתכן כי הדבר ישמש כמנוף־לחץ על המדינה להסיר את התנגדותה. צירופן של פינלנד, החולקת גבול של יותר מ־1,700 ק"מ עם רוסיה, ושבדיה - בעלת שליטה על חלקים מהים הבלטי - נחשב כהישג לברית.
בשבועות האחרונים גוברת המתיחות ב"מסדרון סובאלקי" שבין ליטא לפולין, מחשש שרוסיה תנסה לעבור דרכו למובלעת הרוסית קלינינגראד. הרוסים מאשימים את ליטא ב"מצור" על חצי מיליון תושבי המובלעת, בשל אכיפת הסנקציות הבינלאומיות על המטען העובר ברכבות משטח בלארוס לקלינינגראד. הסנקציות אוסרות על העברת מוצרי אנרגיה או פלדה, וליטא הבטיחה לנטר את הרכבות כדי לבדוק שהן נאכפות. רוסיה איימה ב"תגובה חמורה".
בפסגת נאט"ו השבוע ישתתפו גם מנהיגי יפן ודרום־קוריאה (במעמד משקיפים), ומדריד עצמה צפויה לחוות שיבושים קשים במהלך הדיונים. תושבי מדריד נקראו לעבוד מהבית במידת האפשר וכל המוזיאונים יהיו סגורים. כעשרת אלפים שוטרים יאבטחו את הפסגה, ביחד עם מטוסי קרב, מערכות לוחמה אלקטרונית ועוד. לפי משרד הפנים הספרדי, זהו "מבצע הביטחון הגדול ביותר בשנים האחרונות בספרד" ועלותו כ־50 מיליון אירו.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
