הגיע הזמן להתאים את מערכת החינוך לימי החופשה במשק

הכותב הוא נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר נשיאות המעסיקים והעסקים

כל ישראלי תוהה לעצמו לא פעם ולא פעמיים, למה אנחנו לא יכולים להיות יותר כמו באירופה? קריר שם יותר, אנשים מנומסים יותר והפלא ופלא - הם גם יעילים יותר. ואחת הסיבות ליעילות הזו, היא גם האופן שבו מתנהלת מערכת החינוך שלהם, שבניגוד לישראל, יוצרת התאמה כמעט מושלמת בין ימי החופשה של המורים לימי החופשה של ההורים במשק.

אני חושב שאין הורה ומעסיק במדינת ישראל, שלא מכיר היטב את תחושת התסכול העמוקה שמלווה את חודשי החופש הגדול, כשאין שום מסגרת חינוכית לילדים והיכולת לקיים שגרת עבודה באופן סדיר נפגעת בצורה קשה. פגיעה זאת אינה רק במקום עבודה. עובד נקרע בין הרצון להיות הורה טוב לילדיו לבין מחויבותו למקום עבודתו. לפגיעה הזו יש מעמסה נפשית קשה על העובדים וגם מחיר כלכלי עצום. על פי בנק ישראל מסתכמת בסכום דמיוני של 5.5-7.5 מיליארד שקל בשנה(!). מדובר במיליארדי שקלים אשר יכלו לשמש לשיפור אמיתי ועמוק של מערכת החינוך, להגדלת התוצר ורווחת האזרחים, למימון תוספות שכר במערכת, להתמודדות עם יוקר המחייה ועוד. במקום זה אנחנו ממשיכים כבר למעלה מ-70 שנה לקיים מערכת חלמאית ולא יעילה הפוגעת בפריון הכולל במשק וביכולתו לצמוח ולממש את הפוטנציאל הגלום בו.

נוסחה חדשה ואמיצה

לכן גם ישבתי לצדו של שר האוצר, אביגדור ליברמן, כשהכריז במסיבת העיתונאים הדרמטית לאחרונה, שהוא יתמוך במערכת החינוך, אבל לראשונה לא בנוסחה העתיקה, כסף תמורת שקט, נוסחה שהביאה את מערכת החינוך אל פי פחת, אלא תמורת נוסחה אחרת לחלוטין.

על פי הנוסחה החדשה יוענק הרבה כסף תמורת שדרוג המערכת, הבאת מורים חדשים ואיכותיים, קידום מצוינות וחשוב לא פחות, מקדם שינוי במתווה ימי החופש למורים, כך שיתאימו לימי החופש של ההורים - למרות שידע היטב כי הדבר מכניס אותו למאבק של ממש מול הסתדרות המורים. אולם, מדובר במאבק צודק. צודק לכלכלה אבל גם להורים, במיוחד המוחלשים בהם כמו הורי הפריפריה, השכבות החלשות והמשפחות החד-הוריות, משכך מוזר שמנהיגים שמציגים עצמם חברתיים כמנהיגי ארגוני המורים קפצו מייד עם הסירוב המסורתי. מתווה החופשות החדש שקידמנו ביחד עם האוצר, שיוצר התאמה בין ימי החופשות של המורים וההורים (מבלי לפגוע בכמות ימי החופש של המורים), שם סוף לשנים של חלם. שכן אין מדינה מתוקנת שיכולה להתנהל באופן מסודר עם רצף ארוך של ימי חופש לתלמידים, שאין בהם מסגרת חינוכית שתאפשר להורים לעבוד. למודל החדש שהצגנו קראנו חופשת אוגוסט-תשרי (שבחינוך במגזרי המיעוטים יש להתאימו לחגיהם).

אין ספק כי עלינו לפעול לחיזוק מעמד המורה, להעלאת השכר ושיפור התנאים במטרה לקיים מערכת איכותית וטובה לחברה הישראלית. יחד עם זאת, עלינו לזכור שמערכת החינוך אינה פועלת בחלל ריק. היא חלק ממארג חברתי מורכב בעל יחסי גומלין ברורים בין צורכי החברה, הכלכלה והחינוך באופן בו האחד פועל לטובת הכלל. היעדר הסנכרון כיום מביא לפרימת המארג ולפגיעה אדירה במרכיביו כולם, החברה, הכלכלה והחינוך. על כן, לצד הטיפול במעמד המורה, חובה עלינו לכרוך זאת עם השינויים המבניים שמבקש שר האוצר לקדם. שינויים אשר יביאו לאיזון הנדרש במערכות, יאפשרו קידום של מצוינות, יעודדו כוח אדם איכותי להצטרף למערכת החינוך ויאפשרו להורים להמשיך ולעבוד בחודשי הקיץ כמו בכל מדינה מערבית מתוקנת. כן- כמו באירופה.

סקר שערכה חברת דיירקט-פולס בעקבות מסיבת העיתונאים, מצא כי יותר משליש מהמורים דווקא תומכים במתווה החופשות החדש, אשר אינו פוגע כאמור במספר ימי החופשה שלהם, אלא רק מעביר את רובם לחגי תשרי. גם הם, שחלקם הורים לילדים, מבינים שמצב החופשות הקיים אינו רלוונטי למציאות של ימינו. במיוחד כשיש קונצנזוס ציבורי מלא כי יש לבצע התאמה בין חופשות המורים לחופשות ההורים- 73% מההורים דיווחו בסקר כי אי ההתאמה בחופשות פוגעת להם בעבודה, וכך גם 88% מהמעסיקים, שדיווחו כי הם חשים גם כן כי אי ההתאמה פוגעת בתפוקת העובדים. גם הטאבו, אם בכלל היה כזה או שהוא מציאות לא נכונה שמנסים ארגוני המורים לשרש, בין המורים נשבר ומעל שליש מבינים את הצורך בשינוי המוצע.

דרך העימותים 

הסתדרות המורים וארגון המורים ממשיכים בדרך העימות והשביתות מבלי להבין שדרכם לא הביא פתרון אמיתי למורים - שיטת תוספת קטנה בשכר מול שקט משביתות, היא שהביאה את מערכת החינוך למקום בו היא נמצאת כיום. יש לצפות מהמורים, גם אם מנהיגיהם לא יודו בכך, להכיר בזה ולחשב מסלול מחדש - מסלול שיעשה שינוי אמיתי במערכת ובתנאי המורים, אבל ייתן תמורה מלאה לציבור ולמדינה.

יש לנו עוד כמה שבועות עד החופש הגדול, אך אני מקווה כי הפעם הוא ייראה אחרת או לפחות יביא בשורה שזאת הפעם האחרונה בה הוא נראה כך. שהפעם זה יהיה חופש גדול שההורים והמעסיקים מחכים לו, ולא רק חוששים ממנו. זה השינוי לו רוב עם ישראל כל כך מחכים.