בורות ופופוליזם בדרך לפיזור: כך נראים הימים האחרונים של הכנסת ה-24

רגע לפני פיזור הכנסת הקואליציה מנסה לקדם חוק להסדרת עתיד המיזם התחבורתי הגדול בתולדות המדינה • האופוזיציה מתנגדת ללא נימוק ענייני, בעיקר כדי למנוע מהממשלה את ההישג • שרת התחבורה מאיימת שבלי החוק הפרויקט ייתקע, למרות שבשלב זה ניתן לקדם את המטרו גם בלעדיו • ואיפה האינטרס הציבורי? גלובס עושה סדר בסערה סביב המיזם שנועד לחלץ אותנו מהפקק

מרב מיכאלי ויאיר לפיד, בהצבעה על פיזור הכנסת / צילום: יוסי זמיר
מרב מיכאלי ויאיר לפיד, בהצבעה על פיזור הכנסת / צילום: יוסי זמיר

רק באישון לילה במליאה חשף ח"כ יואב קיש כי חוק המטרו, הפרויקט הגדול והיקר בתולדות המדינה, נלקח כקלף מיקוח במשא ומתן בין האופוזיציה לקואליציה על תאריך הבחירות. לפני כן, במשך שעות ניסו בכירי האוצר שהסתובבו במסדרונות הכנסת להבין מדוע החוק יצא מחוץ לרשימת החקיקה שהוסכמה רגע לפני פיזור הכנסת. תחילה הואשמו החרדים, ולאחר מכן טענו בליכוד שתוואי הרכבת לא הולם את דרישותיהם, ואילו גורמים אחרים אמרו שלא יאפשרו הישגים אחרונים לקואליציה הגוססת. היום (ג') כבר הונחה המטרה בגלוי על השולחן: אם תאריך הבחירות יוקדם ל-25 באוקטובר, ישוחררו החוקים שנלקחו כבני ערובה פוליטיים והמרכזי שבהם - חוק המטרו. האופוזיציה רוצה שהבחירות יתקיימו ב-25 באוקטובר מכיוון שבני הישיבות בחופש בו, מה שיקל על גוש נתניהו לגייס פעילים ומצביעים.

חוק המטרו נועד להסיר חסמים ולחצים, גם פוליטיים, בפני פרויקט התשתית הגדול שבוצע אי פעם בישראל. אם החוק לא יעבור כעת, הפרויקט הענק לא "ייעצר", כפי שמסבירים בקואליציה (שלא העבירה אותו בעצמה במושב החורף), אבל גם המחנה השני עושה שימוש ציני בפרויקט ההכרחי לקידום המדינה כשהליכוד - שבממשלתה הפרויקט נולד - מנצל אותו כדי לדחוק את הקואליציה להקדים את מועד הבחירות.
מה המשמעות של חוק המטרו? החוק נועד להסדיר את מודל המימון של הפרויקט, את הגופים שיוקמו לניהולו, הרגולציה עליו והתיאום בין גופי התשתית השונים. החוק תוכנן לעבור במסגרת חוק ההסדרים, אך בלחץ יו"ר הכנסת והייעוץ המשפטי, הוא פוצל ואחרי שהקואליציה לא העלתה אותו להצבעה במושב החורף, וכעת מחכה לקריאה שנייה ושלישית.

 
  

מיזם ארוך טווח שסובל מחוסר יציבות שלטונית

למעשה, פרויקט המטרו הוא רק דוגמה לאיך מיזמים ארוכי טווח נתקעים בשל אי היציבות הפוליטית. כשישראל מתקשה לצאת מהפלונטר של מערכות הבחירות, בשלוש השנים האחרונות מעטות התוכניות ארוכות הטווח שיצאו לפועל. כך, פרט להצלחות בחוק ההסדרים האחרון, כל החוקים שנדחקו מחוץ לחוק ההסדרים ל"עבודה מעמיקה" במשרדים נותרו לבסוף על רצפת המליאה. החשש כעת הוא שלאחר הבחירות, הקואליציה החדשה שתקום לא תרצה להעביר חוק זהה לזה שניסתה קודמתה לקדם. כך, יכול להיות שהתהליך הארוך שעבר חוק המטרו יחזור לנקודת ההתחלה.

על התוכניות לביצוע הפרויקט החלו לעבוד במשרדי הממשלה עוד בתקופת שר התחבורה ישראל כ"ץ וממשלת הליכוד. החוק אמנם נרקם באותה תקופה, אבל אף פוליטיקאי לא לקח על הפרויקט קרדיט. עם הקמת הממשלה הנוכחית והעברת חוק ההסדרים והתקציב, המטרו קיבל דחיפה רצינית של תקציב התחלתי בסך 6 מיליארד שקל, העברת התוכניות בממשלה וחקיקת החוק הייעודי. הוועדה שבה נידון החוק, ברשות ח"כ יוליה מלינובסקי, סיימה להכין את החוק לקריאה שנייה ושלישית שבועות לפני סיום מושב החורף, אך הוא נדחה למושב הקיץ ואת סוף הסיפור כולנו כבר מכירים.

כשנדחתה ההצבעה על החוק, שאלנו מדוע לא מעבירים אותו בקריאה שנייה ושלישית במושב החורף עצמו. אז ענו לנו בקואליציה כי סדרי העדיפויות אחרים. יש חוקים דחופים יותר. עכשיו החוק נפל למלכודת פוליטית בשיא המשבר שגילגל את הכנסת והמדינה כולה למערכת בחירות נוספת. גרירת הרגליים מזכירה את העובדה שבמשך חודשים התחבטו במשרדי הממשלה מי יהיה ראש רשות המטרו, עד שנאלצו להעביר החלטת ממשלה מיוחדת להקמת ועדת איתור רגע לפני פיזור הכנסת. אבל כשזה מתאים פוליטית - ניתן לשמוע את זעקות המטרו מהרצליה ועד רחובות - לאורך התוואי כולו.

למעשה, חוק המטרו הוא רק דוגמה להתנהלות שאפיינה במידה רבה את הממשלה הנוכחית. יוזמות חשובות כמו סיוע לעסקים שנפגעו בגל האומיקרון, חלופת שקד לתמ"א 38 וחוק המכר נתקעו על שולחן הכנסת שבועות וחודשים משום שהקואליציה הייתה משותקת. האופוזיציה הכתיבה את סדר היום, השרים נהנו מחופש פעולה יחסי במשרדיהם, אך בכנסת שרר כאוס.

זעקות הגעוואלד מול ההתנגדויות הריקות

זעקות חברי הקואליציה הופנו תחילה אל יש עתיד ובפרט כלפי בועז טופורובסקי שמנהל את המשא ומתן מול הליכוד והסכים לשמוט את החוק החוצה מהליך ההסכמות. אולם לאחר מכן נמצאה התשובה הפוליטית ההולמת: חברי העבודה, מרצ וכחול לבן תקעו לליכוד חוק יקר ללבם: מימון בחירות. כעת, למרות שהליכוד וויתר על חוק מימון המפלגות, המשוואה החדשה כבר נוצרה: אם הקואליציה רוצה את חוק המטרו, היא תידרש לתת לאופוזיציה משהו בתמורה.

גם בקואליציה לא תמימים. ראשיה הזהירו מפני "עצירה" של הפרויקט או הקפאתו, אך הדבר אינו נכון. חוק המטרו עוסק כאמור במימון ושחרור חסמים בשלב הביצוע, ודחייתו לכנסת הבאה עשויה לדחות אותו, אך לא לבלום אותו לגמרי. עולה גם שאלה סביב עצם הזעקה של שרת התחבורה מרב מיכאלי על העיכוב. הרי לא נשמעה ממנה ביקורת דומה על העיכוב בפתיחת הקו האדום, למרות שברור לגורמי המקצוע שהוא לא ייפתח כמובטח בנובמבר 2022. אז מדוע זועקת מיכאלי עכשיו?

"מזל" שיש משבר שיזכיר את משבר התחבורה

בתקציב המדינה הופנו תקציבים שונים לתשתיות רכבות ורכבות קלות, אך הצרכים גדולים בהרבה. את הפוליטיקאים כמעט ולא ישאלו על הנושא הזה ומהדורות החדשות ממעטות לפתוח בו, יתכן שמרבית הישראלים כלל לא שמעו על מערכת המטרו המתוכננת - עד שהוא מנוצל להיות סלע הסחר הפוליטי. לפי דוח משרדי הממשלה ומומחי תחבורה שפורסם ביולי 2020, אוכלוסיית מטרופולין גוש דן תגדל עד לשנת 2040 במיליון וחצי בני אדם נוספים, לפי מדד TOMTOM הבינלאומי, מתוך למעלה מ-400 ערים, תל אביב ממוקמת במקום ה-16 בצפיפות בכבישים, ההשקעה בישראל בתשתיות תחבורה נמוכה, גם היום, לעומת המדינות המפותחות.

הכוח המוגבר של הלחצים המקומיים

בשעת לילה הפיצה ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) הודעה שבה האשימה את הליכוד "תשאלו את עצמכם, למה בליכוד כל כך נחושים למנוע מחוק המטרו לא לעלות להצבעה? כי יש פריימריז. מסתבר שיש פעיל ליכוד מרכזי ברעננה שמתנגד נחרצות למטרו והוא זה שאחראי לטירוף שאנחנו נמצאים בו - הוא מפעיל לחץ על חברי הליכוד והם ישר נעמדים דום".

מוקדם יותר ח"כ שלמה קרעי אישש את התזה כשצייץ שיסכים להצביע בעד החוק אם הוא יגיע לבית לוינשטיין ברעננה. אם הקו יגיע לשם הוא ידלג על שכונתם של המתנגדים, אבל הם בכלל דואגים לנגישות לאנשים עם מוגבלות. גם העירייה תומכת בטענות ביד אחת כשביד השניה היא מתנגדת להקמת נתיבים לתחבורה ציבורית, אבל הנגישות היא שחשובה. בכל אופן, גם חברי כנסת מיש עתיד תומכים במאבק התושבים הנמרצים.

אלו יכולים גם לרשום לזכותם הישג נוסף: לפני כחודשיים החליטו מוסדות התכנון לפצל את תוכנית קו M1 צפון כך שהתוכנית תסתיים בהרצליה וקידום חלקה הצפוני ביותר הכולל שלוחות לרעננה, כפר סבא, הוד השרון ורמת השרון - יקודמו בנפרד ובהמשך. ההחלטה עלולה לעכב את הגעת המטרו לתושבים האלו שימשיכו לעמוד בפקקים. נראה כי מדובר באחד המאבקים האפקטיביים ביותר שהורמו בתחום התכנון בשנים האחרונות, תושבי גוש דן ישלמו את המחיר.  

מה יש בחוק המטרו ולמה הדחייה שלו לא תבטל את הרכבת התחתית בגוש דן

פרויקט המטרו השאפתני, שאומדנו התקציבי הוא 150 מיליארד שקל, צפוי להיות הגיים-צ’יינג’ר של משבר התחבורה ברחבי מטרופולין תל אביב.

המיזם כולל רשת של שלושה קווי רכבת מהירה ותת־קרקעית, שתחבר 24 רשויות מקומיות. הפרויקט ישפר דרמטית את היכולת להתנייד באחד המטרופולינים הפקוקים בעולם המערבי. לפי הערכות הממשלה, התועלת הכלכלית תעמוד על 390-550 מיליארד שקל. המיזם גם יביא תועלות אורבניות לנוכח הפיתוח סביב תחנות הרכבת שייאפשרו לצופף את הערים, וכן תועלות חברתיות משום שהנגישות של אוכלוסייה במעמד סוציו־אקונומי נמוך אל מוקדי התעסוקה תשתפר דרמטית.

שתי תוכניות אושרו

הפרויקט עומד על שתי רגליים: הרגל התכנונית והרגל החוקית. מבחינת התכנון, מקודמות ארבע תוכניות של שלושת הקווים, כששתיים מהן כבר אושרו בממשלה, ויתר הקווים בשלב תכנוני מתקדם.

החוק נועד להסדיר את מודל המימון, הגופים שיוקמו לניהול הפרויקט, רגולציה, ותיאום בין גופי התשתית השונים. החוק תוכנן לעבור במסגרת חוק ההסדרים, אך בלחץ יו"ר הכנסת והייעוץ המשפטי - הוא פוצל. חלקו הועבר לדיונים בוועדה למיזמי תשתית שהכינה אותו בתוך מושב אחד לקריאה שנייה ושלישית, אבל הקואליציה לא העלתה אותו להצבעה במושב החורף.

כשהתקבלה ההחלטה על פיצול החוק, גורמי המקצוע הורגעו. "תוך חודשיים תקבלו את החוק כולו", נאמר להם. החוק חשוב לשלבי הביצוע, אז הפרויקט יקבל תעדוף וימנע הטלת מגבלות של רשויות מקומיות וגופי תשתית על ביצועו. אולם, הביצוע יחל רק בשנה הבאה.

המטרו עלול להתעכב

משרד התחבורה פרסם בימים האחרונים מכרז לניהול ולתכנון בלבד, ונותר לבצע תכנון מפורט גם להעתקת תשתיות עד לתחילת העבודות. ובכל מקרה, גם אם החוק יידחה - הפרויקט לא ייעצר ולא יוקפא. המטרו ייסע, אך הוא עלול להתעכב. מנהלת אגף מטרו במינהל התכנון, יעל סלומון הסבירה כי "המדינה נערכת באופן מקיף לקידום הפרויקט בהיבט של תכנון, תקצוב וחקיקה, ואם לא יינתנו הכלים לביצוע הפרויקט אין סיכוי שנגיע ליעד שהממשלה הציבה - פתיחת המערכת בעוד עשור".