כיצד לנהל את תיק ההשקעות בימים סוערים?

התנודתיות בשווקים הפיננסים נמשכת ככל שנתוני המאקרו מהכלכלה מצביעים מצד אחד על אינדיקציה להאטה של הפעילות הכלכלית בכלכלות, ומצד שני נתוני האינפלציה ממשיכים לשייט ברמות גבוהות. בסדרה "שוק טוק", סדרה פיננסית בת שלושה מפגשים, בחנו כיצד לנהל את הנכסים הפיננסיים בימים סוערים. יורם סירקיס, סמנכ"ל וראש החטיבה לניהול נכסי לקוחות בבנק הבינלאומי; לירון עזריאלנט, שותפה מנהלת במירון קפיטל; וד"ר דייבי דישטניק, חבר סגל בכיר בפקולטה לניהול, אוני' תל אביב ובעלים של קרן השקעות, דיברו על ניהול הכסף בימים של חוסר ודאות שאליהם נוספו סיכוני המלחמה באירופה, החדדות מהאטה ובעיקר מהאינפלציה הגואה.

"התנודתיות צפויה להימשך בחודשים הקרובים"

יורם, עד מתי נמשיך לראות את המטוטלת זזה, פעם למטה ופעם למטה, ואיפה התחתית?
"בשנים האחרונות חווינו סביבת השקעות מאוד חריגה במובן של ריבית אפס, ונוצרה סביבת השקעות שבה כל מטאטא יורה. ראינו את זה בהשקעות במניות שעלו אך מאחורי החברות היה ערך מועט מאוד, ראינו זאת בהתנהגות חברתית מאוד חריגה שהופכים את ההשקעות להימורים, בריצה לנדל"ן, ראינו השקעות אלטרנטיביות (שאנחנו לא נגדן) עם פיתוי לכיוונים מאוד ססגוניים, כך שהעלאת הריבית על אף שיוצרת תמחור חדש של הנכסים היא בריאה ויותר נכונה, יוצרת הקצאת משאבים וניהול סיכונים נכון יותר".

לגבי הטלטלה במדדי המניות המובילים בעולם, אמר יורם כי "אני לא מתיימר לתזמן שווקים, לא ניתן לחזות את השוק. יש שני שווקים מרכזיים, שוק החוב ושוק המניות. הראשון מגלם את העלאות הריבית ואני חושב שאנו נמצאים ברמות נוחות להשקעה בשוק החוב, גם הממשלתי וגם הקונצרני. לגבי שוק המניות, פה יש שאלה כבדה לגבי איך תשפיע העלאת הריבית על ריסון האינפלציה. התנודתיות צפויה להימשך בחודשים הקרובים אך לטווח הארוך, נוצרות הזדמנויות, וזו הזדמנות קנייה. ככלל אנו לא צריכים להתעסק בתזמון שווקים אלא לייצר שיח נכון לגבי הלקוחות, לא להיכנס לאופוריה שהשוק מצויין ולא לדיכאון שהמצב הפוך, אלא להיות עם משמעת מאוד הדוקה.

כיצד אתה רואה את תפקיד הבנק ותפקיד היועץ בעולם ההשקעות המשוגע של הימים האלו?
"יועץ השקעות הוא כמו רופא, הוא צריך להגיד ללקוח את מה שהוא צריך לשמוע ולא מה שהוא רוצה לשמוע. יש הבדל בין יועץ השקעות לבין משווק פיננסי. הראשון מחוייב לאובייקטיביות והעדר ניגודי עניינים. חשוב לדבר יותר עם לקוחות ולשקף להם את המצב, להבין בצורה מדוייקת מה הצרכים של הלקוח ולא לסטות כאשר יש פיתוי או בהלה. מניסיוני ממשברים קודמים, מי שניסה לתזמן את השוק, יצא בעיתוי הלא נכון ונכנס בעיתוי הלא נכון. אני יותר מאמין בלנתח את הצרכים של הלקוח, לעשות תיאום ציפיות ולא לעשות תזמון שווקים נקודתי".

דייבי, אמרת בעבר שאתה חושב שתפקיד מנהלי ההשקעות הוא למנוע את הטעויות שהמשקיעים הפרטיים עושים. תסביר.
"אני מייצג גישה שאני חושב שהיא חריגה בקרב יועצי ההשקעות אך לדעתי מנהל השקעות לא יכול לנצח מדד כמו ה-S&P 500, אך אני עדיין חושב שהם חשובים כדי למנוע טעויות קריטיות, כמו למכור את התיק עם פרוץ משבר הקורונה. התפקיד של היועץ הוא להוריד את הלהבות וזה תפקיד מאוד חשוב כי לאנשים יש נטייה להילחץ ולמכור בירידות.

עד כמה צריך להתרגש מהירידות שאנחנו רואים בחודשים האחרונים?
דייבי: "אני חושב שאין מה להתרגש בכלל".

לירון, את ההשפעה של הנפילות בשווקים על הפנסיות ועל החסכונות שלנו אנחנו מקבלים מדי חודש בעיתונות או מדי רבעון בדוחות שאנחנו מקבלים מחברות הביטוח ובתי ההשקעות. אבל יש מגזר, שלאחרונה נמצא על המוקד כשאצלו הרבה פעמים ההשקעות, וגם תנאי העסקה, יותר מורכבים - ההייטק. כיצד הנפילות בשווקים משפיעות עליהם?
"אתחיל מההשפעה על חברות ההייטק. מאוד מעניין לשמוע את הדברים של יורם איך התנודתיות ריסנה עיווט של שנים, כי אני מרגישה שהמשקיעים הפרטיים מקבלים את אותו אימפקט אולי בצורה קצת מאוחרת ושונה אך הדינאמיקה מאוד דומה. סביבת הריבית האפסית יצרה מצב שלחברות היה כוכב צפון שלא אליהן החברות אמורות לכוון אליו. כמו למשל להראות גדילה, לשכור עובדים, לגדול מעבר לצרכים שלך, לא להסתכל מספיק על שורת הרווח או לשרת לקוחות שבפועל לא כדאי לך לשרת אותם מבחינה כלכלית. כל החברות ניסוי לכוון למה שהמשקיעים שידרו להם שהם רוצים. אז מצד אחד אפשר להסתכל על זה אוקי החגיה נגמרה, הרבה חברות חברות תיקנו את השווי שלהן - יש שיגידו למחוזות יותר ריאלים - ויש שיגידו מתחת לזה. אבל יש סילברליין מאוד משמעותי".

"אם אי פעם היה זמן לבנות חברה שיש לה סיכוי להיבנות בדרך הנכונה זה היום - כי אם אתה נמדד באופן אינטריזי, ויכולת להגיע לרווחיות, יש לך שקט תעשייתי, אין לך צורך להמשיך להאכיל את המפלצת ולהראות הכנסות שגדלות באופן בלתי פרופורציונלי, לספק ידיעה על גיוס כל כמה חודשים... זה המשחק שכולנו שיחקנו והוא לא היה בר קיימא. המשחק החדש הוא של חברות עם בסיס חזק. בתור משקיעה שנכנסת בשלבים מוקדמים אני הכי מתרגשת היום יותר מתמיד להשקיע בחברות חדשות בהקשר זה. מבינת ההייטקיסטים אני מכירה באופן אישי אנשים שהיו מיליונרים על הנייר והיום האופציות שלהן כבר לא שוות".

"צריך לזכור את הבסיס, שההשקעות הן לטווח ארוך"

יורם , הפריחה של תחום ההייטק חיזקה את הסקטור של הבנקאות הפרטית, ומצד שני ראינו בשנתיים האחרונות מאז פרוץ הקורונה, פריחה של עולם המסחר העצמאי. כיצד אתה רואה את שתי המגמות הללו הולכות אחד לצד השנייה?
"המגמות של בנקאות פרטית והמסחר העצמאי אינן מבודלות. הרבה לקוחות מקבלים את זה וגם את זה. אני חושב שבהיבט הזה אנו מנסים, ומצליחים לדעתי, כבנק החמישי בגודלו, לייצר ערכים נוספים ללקוחות. נתחיל בתחום הייעוץ - פיתחנו את כלי האדווייר שיכול לשלוח המלצה להרבה לקוחות, מה שפתר את התמודדות עם בעיה מאוד משמעותית בייעוץ השקעות והיא העבודה בטור - יועץ צריך להתקשר לכל לקוח להסביר לו את הלוגיקה, ולקבל את ההסכמה שלו. באמצעות האדוויזר הוא יכול לשלוח את ההודעה לכולם באותו זמן".

"בתחום המסחר העצמאי פיתחנו מערכות סמארטרייד שמאפשרת ללקוחות ליצר לעצמם אסטרטגיית השקעה ולא רק קנייה ומכירה. יש מקומות שבהן נותנים פלטפורמות מאוד בסיסיות במחירים נוחים וזה בסדר גמור, ויש מקומות שבהם נותנים שירותים יותר הקפיים ואנו ממקמים את עצמנו שם. במסחר העצמאי יש ירידה מסויימת בגלל המצב בשווקים, חלק מהסוחרים, בעיקר בחו"ל, התלהבו מכל מיני מגמות מרגשות שלא בהכרח הסתיימו בסוף טוב. כיום יש חשיבה מחדש של המשקיעים הצעירים - איזה כלים הם צריכים מעבר למה האופנה ומה המחיר באותה נקודת זמן?".

דייבי, כיצד אתה רואה את תפקידו של הדיגיטל בעולם ניהול הנכסים?
"דיגיטל זה טוב אבל צריך לראות גם את הסכנות. היום בלחיצת כפתור אפשר למכור את כל התיק, או לקנות מניות חדשות, והדברים הללו מייצרים סיכונים. אין רע בלי טוב. מעבר לכל הכלים החדשים צריך לזכור את הבסיס, שההשקעות הן לטווח ארוך, שאנשים צריכים להשקיע כסף שהם יכולים להרשות לעצמן להפסיד, להיות פאסיביים בהשקעות שלהם ולא לנסות לתזמן את השוק. אם מקפידים על הכללים הללו אז כל ההמלצות והכללים הופכים להיות פחות חשובים. בעיני, הדבר החשוב בהשקעות הוא להבין מה סכום הכסף שהמשפחה או היחיד יכול להרשות לעצמו להשקיע. כל משפחה צריכה להשאיר בצד משהו כמו מחייה של 12 חודשים של מחייה שוטפת למקרה והם לא יעבדו. היום נפתחו הזדמנויות כמו השקעה באג"ח ממשלתיות עד לפדיון, השקעות הן לטווח ארוך. אין דבר כזה השקעה לשנתיים או חמש שנים, ברגע שההשקעות הן לטווח ארוך המשפחה צריכה לוודא שזה כסף שאפשר להשקיע".

לירון, תוכלי להרחיב על כך שזה הזמן הכי מרגש עבורך להשקעה דווקא בתקופה כזו?
"כאשר אתה נכנס להשקעה בסטארט-אפ, זה כסף שאתה יכול לאפשר לעצמך לא לראות בשבע השנים הבאות. מה שקרה בשנים האחרונות נוכח הריבית האפסית והצפת השוק בכסף זול, ראינו הרבה משקיעים שהם לא מתחום הקרנות סיכון נכנסות להשקעות בעלות מאפיין כזה, אפילו של אנשים שמשקיעים את ההון שלהם, נכנסים להשקעות בסטארט-אפים בשלבים מוקדמים. כלל האצבע הוא שהסכום שאתה רוצה להקדיש מהסכום הזה הוא סביב 2%-7% מהפורטפוליו, כלומר מעט מאוד. החלק האירוני אולי, הוא שלפני הנפילות בתקופה שהיה נראה שהעליות בשווקים היו חדות יותר בטכנולוגיה - הרבה יותר כסף זרם למניות הטכנולוגיה ולחברות הון סיכון, דווקא עכשיו אחרי שאנשים נכוו הם נותנים פחות מהפרוטפוליו. אבל כלל האצבע היה נכון אז וגם עכשיו. הרבה מהחברות שקמו עשו כך בזמנים קשים של מיתון ולכן אם אתה אינדיבידואל שזה חלק מהתיק שלו, כדאי להמשיך ועכשיו זה זמן מצויין לעשות את זה. אני עם הקרן שלי מתרגשת לעשות עוד השקעות בשלבים מוקדמים דווקא בתקופה הזו".

"יש תקווה לריסון מחירי הדיור"

יורם , איך אתה רואה את סקטור הטכנולוגיה וגם את סקטור הנדל"ן שירד בחודשים האחרונים?
"בין השניים יש קשר הדוק במיוחד בישראל. תמיד חיכינו לתוכנית ממשלתית שתרסן את מחירי הדיור אבל עכשיו השוק יעשה את העבודה. בעיקר בגלל הריבית, וגם כי תחושת העושר התפוגגה, ושם יש תקווה לריסון מחירי הדיור, לא כי המדינה עשתה תהליך אלא כי השוק מסדיר את עצמו בסופו של דבר. זה לגבי השוק הריאלי ולא הבורסאי. לגבי ההשקעה במניות, היא צריכה להיות מפוזרת, הדגש צריך להיות בחו"ל מאשר בישראל. אנחנו התמקדמו במניות ערך בתחום הצריכה הפרטית הבריאות. אחרי הירידות המשמעותיות במניות הטכנולוגיה, כפי שנאמר, לטווח הארוך יש הזדמנויות יפות שם, וכדאי באמצעות מדדים לפזר גם שם את ההשקעות".

דייבי יש סקטורים שאתה רואה כאטרקטיבי?
"אני לא רואה סקטורים אלא מעדיף השקעה מפוזרת כמו בS&P 500 אבל הראייה לא צריכה להיות לכאן ועכשיו אלא קדימה. נדיר למצוא מישהו שמכה את המדד האמריקאי באופן עקבי. הבנקים למשל נהנים מהעלאות הריבית אך מצד שני אם נכנסים למיתון הבנקים עלולים להינזק, לכן הייתי אומר שצריך להיזהר בהשקעות, לשים את זה לטווח הארוך במדדים. אם מישהו אינדיבידואלי רוצה לקנות עשרות מניות שעושות את אותה תוצאה אפשר לעשות השקעות דרך תעודות סל שעושות את זה".

יורם , ולמי שלא רוצה להיות בשוק ההון אלא מעדיף את האפיק הסולידי - אנחנו רואים חזרה של הפיקדונות עם ריביות שכבר שכחנו שקיימות על חשבון הבורסה. ממה זה נובע וכיצד הציבור מגיב?
"יש לזה שתי פונקציות מרכזיות. האחת, ניהול הנזילות. למי שיש נכס הוא לא ינזיל אותו כדי להשקיע לכן פיקדונות מהווה אופציה להחזיק נזילות. הכלי המרכזי של הפיקדונות הוא ניהול נכון של הנזילות של משקי הבית והיום הוא יותר כדאי מאשר בעבר".

דייבי, הנתונים של בנק ישראל חושפים גידול במזומנים של הציבור. איך אתה רואה את זה?
"אני חושב שזו לא מגמה כל כך חיובית. כן, צריך להחזיק את אותה רזרבה שעליה דיברנו קודם, מעבר לזאת, אחד האתגרים שעומדים בפני משקי בית הוא פרישה לפנסיה תוך שמירת רמת החיים. הדרך לעשות את זה היא להחשף לשוק ההון בדרך של השקעה לטווח ארוך. ולכן, כל מזומן שמסומן שאנחנו לא יכולים להפסיד שהוא יישב בעו"ש או בפיקדון, כל יתר הכספים חייבים לצאת לשוק ההון. יש כל מיני דרכים לעשות את זה, כאשר המטרה היא להגיע לגיל 70, לפרוש, להמשיך יהנות ואולי להשאיר משהו לילדים".

לירון איך את רואה את היחסים בין ההשקעה בשוק לבין כסף שאנשים רוצים לשמור אצלם?
"ברמה האישית אני רואה כצרכנית את הדינמיקות שעליהן מדובר וגם ברמה המקצועית כמנהלת קרן שם אני צריכה להחליט איך להגן על הכסף שלנו. אנחנו רואים הרבה קרנות הון סיכון מזיזות הרבה מהכסף שהן שמרו להשקעות חדשות דווקא כדי להגן על הפרוטפוליו, וזה מצב מסוכן כי הרבה מההשקעות המעניינות הן דווקא עכשיו".

דייבי: "להשקיע לטווח ארוך כסף שאפשר, מפוזר, פסיבי, זה המתכון פשוט וקל, תעשו את זה".

לירון: "כל השוק כולו היה באופוריה קולקטיבית, הרבה מזה הולך לתיקון מאוד מבורך, אך חשוב לא להיכנס לדיכאון קולקטיבי ולעשות תיקון יתר".

יורם, לסיכום, לאן הולכים מפה בשווקים?
"העלאת הריבית מייצרת נורנליזציה של השוק וזה חיובי בסופו של דבר למשקיעים לטווח הארוך. חשוב שצריך להיות מאוד רציונלים, להבין מה טווח ההשקעה שלך, ולשמור על משמעת - זו מילת המפתח".

גילוי מלא: הכנס בשיתוף הבנק הבינלאומי