במסגרת תוכנית המיליון שהציגה השרה מרב מיכאלי, משרד התחבורה נערך לצביעת נתיבי העדפה בכביש 1 ממחלף שער הגיא ועד לנת"צ הכניסה לעיר. מעבר לכך, בתוכנית ישתמשו בתשתית הנתיבים המהירים באיילון עבור התחבורה הציבורית וקארפולים, וכן יכשירו נתיבי העדפה מהירים בעיר תל אביב לפי הסכמות שיגובשו מול העירייה.
מנגד, היכולת לקדם תוכניות כאלו בערים אחרות מוגבלת - כאשר משרד התחבורה מתנהל כמו "ברווז צולע" עד לבחירות, ואילו ראשי הערים נערכים לבחירות המוניציפליות. במהלך השבועות הקרובים מתוכננת הפניית תשומת הלב להעברת התשתית הציבורית לטובת התחבורה הציבורית, וככל הנראה גם לקארפולים - בדומה לנתיב פלוס הפעיל בכביש החוף. בפני המהלך המבורך צפויים אתגרים לא פשוטים, כשבמרכזם: אכיפה ותגבור שירות בזמן שיש מחסור בנהגים.
בתחילת השבוע אימצה הממשלה את התוכנית שגובשה במשרדי הממשלה ובהובלת משרד התחבורה לצעדי חירום שיהוו פתרונות חלופיים לרכב הפרטי, או כפי שהציגה אותה שרת התחבורה כ"תוכנית המיליון" - בשאיפה להוריד מיליון נסיעות של כלי רכב פרטיים מהכבישים מדי יום, מתוך 12 מיליון בסך הכל. התוכנית מכילה צעדים שביכולת המשרד לבצע גם בלעדיה, וצעדים ארוכי־טווח שדורשים שינויי חקיקה אשר לא בטוח אם הממשלה תעביר כממשלת מעבר. בכל אופן, הצעד המשמעותי ביותר הוא הכשרת 120 ק"מ של נתיבי העדפה לתחבורה ציבורית על חשבון נתיבים קיימים לרכב פרטי עד לתום השנה.
סכום נמוך יחסית להרחבת כביש
זהו מהלך שיחסוך שנים של תכנון, סטטוטוריקה, הפקעות וביצוע, ויהיה זול בהרבה. עלות הכשרת כל הנתיבים היא 150 מיליון שקלים, סכום נמוך יחסית להרחבת כביש למטרת הוספת נתיבי העדפה. במסגרת התוכנית, שרת התחבורה מתחייבת להכשיר 120 ק"מ של נת"צים, לעומת כ־70 ק"מ שהופיעו בתוכנית העבודה של המשרד בחודש מרץ. הבשורה היא שאלו אמורים להתבצע על חשבון נתיבים קיימים.
במשרדי הממשלה נערכים לבצע את הפעימה הראשונה בשבועות הקרובים. בכפוף לאישורי בטיחות מתוכנן, כאמור, לצבוע נתיב לנסיעה ציבורית ושיתופית - בדומה לנתיב פלוס - על כביש 1 ממחלף שער הגיא ועד לנתיב התחבורה הציבורית בכניסה לעיר.
הנתיבים משפיים לראשל"צ קרובים לסיום
בה בעת, הנתיבים המהירים שמקימה חברת נתיבי איילון משפיים לראשון לציון מגיעים להבשלה במקטע שנמצא באיילון צפון ועד למחלף השלום, תוך הקדמת לוחות הזמנים. מדובר בנתיב נוסף ועתיר משאבים שמקימה המדינה למשלמי אגרה ולתחבורה ציבורית ושאטלים, שאמורים לנסוע עליו מחניוני חנה וסע - בדומה לנתיב המהיר בכביש 1.
מערכת הנתיבים המהירים עתידה להתחיל לפעול בשנת 2025 ועד אז, ישמש הנתיב שהוקם לנסיעה בחלקו כנתיב בלעדי לאוטובוסים ובחלקו כנתיב מעורב - אוטובוסים ומכוניות שיש בהן מספר נוסעים מתאים. פתיחתם המוקדמת של נתיבים אלו היא מבורכת, אך אם יהיו חלק מתוכנית המיליון - מדובר בפספוס המטרה להכשיר נתיבי העדפה על חשבון נתיבים קיימים. וזאת, משום שמדובר בנתיב שהוכשר במיליארדי שקלים - וישמש בינתיים לנסיעות אלו. כשהקמת הנתיב תושלם, התחבורה הציבורית תצטרף לנתיבים המהירים. לאחר פתיחתם ב־2025, המדינה מתחייבת על מהירות נסיעה של 80 קמ"ש, ובהתאם ייבנה המודל שיאפשר, אם בכלל, נסיעת משלמי אגרה.
צביעת נתיבי העדפה בכבישים אלו מבורכת אבל הם ייתקלו בקשיי אכיפה, שכן לא נמצאה חלופת אכיפה אלקטרונית שתסייע לטיפול במספר הנוסעים ברכב. לכן, במסגרת התוכנית ממשיכים לאמץ את הפתרון הבעייתי של אכיפה באמצעות יחידת האופנוענים של המשטרה, שתוצריה דלים. התוכנית קובעת כי בתוך 120 יום המשטרה תתגבר את סיירת האופנוענים, ותוכנית האכיפה תתואם עם משרד התחבורה אחת לשישה חודשים - כדי להגדיל את פיקוח המשרד על האכיפה, ושזו לא תוסט למשימותיה האחרות של המשטרה.
פתרונות אכיפה נוספים הוסדרו במסגרת חוק ההסדרים שהוגש עם תקציב המדינה, אך אלו עדיין לא בוצעו על ידי משרד התחבורה - בהם הקמת יחידת אכיפה של המשרד שפעילותה צומצמה לכבישים הבינעירוניים, בעקבות דיוני ועדת הכלכלה של הכנסת. לפי התוכנית, היחידה תוקם ב־30 ביוני 2023. פיילוט נוסף שנקבע בחוק ההסדרים הוא להכשיר 40 אוטובוסים לצילום עבירות תנועה, בדומה למיזם שומרי הדרך של הרלב"ד. עם זאת, הדבר לא קרה וגרירת הרגליים נמשכת. במטרה שאכן תתבצע אכיפה ניסיונית זו, ראש רשות התחבורה הציבורית נדרש לפנות בתוך 30 יום למפעילי התחבורה הציבורית כדי לקדם את הנושא.
לעומת זאת, נתיבי העדפה לתחבורה ציבורית בלבד ניתן לאכוף בקלות כפי שעושות עיריות תל אביב וירושלים, ובמשרד התחבורה עדיין מתעקשים להמשיך ולהכשיר נתיבים משותפים לנסיעות שיתופיות ולתח"צ.
המשרד מתקשה לטפל בתוספות השירות
אחת הסיבות לכך נעוצה בהיקפי השירות, בגלל שאלו לא תמיד מצדיקים הקצאה של נתיב בלעדי לתחבורה הציבורית. במסגרת התוכנית, המשרד יקצה 200 מיליון שקלים לתגבור התחבורה הציבורית באותם נת"צים שיוכשרו. אולם, המשרד מתקשה לטפל בתוספות השירות, בשל המחסור בנהגי אוטובוסים, ולכן תוספת תחבורה ציבורית תעלה במקרים רבים בהסטתה ממקומות אחרים.
התוכנית לא מציעה פתרון למשבר הנהגים, והיא כוללת הקמת צוות בנושא שאין לו יכולות משמעותיות ולא מוסמך לקבל החלטות שיחייבו הוצאה תקציבית. מעבר לסוגיית השכר, משרד התחבורה יכול לקצר את זמני ההכשרה הארוכים ואת ההמתנה המייגעת, שעלולה להגיע גם לעשרה חודשים.
בכוונת המשרד לצבוע גם נתיבי העדפה ברשויות המקומיות. בשלב הראשון, בעיקר בתל אביב. עם זאת, במסגרת פרויקט מהיר לעיר מתוכננת הקמת נתיבים מידיים גם בבת ים, ראשון לציון וחולון, כך שאלו נמצאים בארסנל התוכניות. המשרד נמנע עד כה מלאלץ רשויות לצבוע נתיבי העדפה ומסתמך על הסכמות, שקשה יהיה להשיגן ערב הבחירות המקומיות.
בעבר, המשרד סיכם עם עיריית רעננה על הקמת נתיב תחבורה ציבורית, וכשהעירייה התנגדה - בכיר במשרד התחבורה דאז קובי בליטשטיין הנחה להכשיר את הנתיב חרף ההתנגדות. עם זאת, השר הממונה דאז ישראל כ"ץ עצר את המהלך. לכן, בחוק ההסדרים האחרון נקבע כי המשרד יסמיך בתוך 90 יום את החברות הממשלתיות שמתכננות נת"צים להיות רשות התמרור המקומית לתקופת ההקמה, ולמעשה להעניק להן את הכוח להקים בכל מקרה נתיבי תחבורה ציבורית. למרות הוראת החוק, הסמכות לא הועברה והמשרד, שוב, ויתר על המקל ומסתפק בגזרים, שכן במסגרת ההסכמים - הרשויות זוכות לשדרוג המרחב הציבורי. השוט היחיד של המשרד הוא הפחתת שירות האוטובוסים במקומות שבהם אין הסכמות.
ממשרד התחבורה נמסר: "בהתאם לתוכנית המיליון שאושרה פה אחד בממשלה, משרד התחבורה יבצע בשנה הקרובה 120 קילומטרים נוספים של נתיבי העדפה לתחבורה הציבורית. עם השלמת העבודה המקצועית, יפורסם המידע לציבור".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
