אלימות הנוסעים לא נעלמה בעקבות הירידה בקורונה, היא רק שינתה כיוון

"היי אתה, היי את, אלו שממש כרגע נמצאים בנמל התעופה, מתרגשים מהנסיעה לחו"ל. אתה עם הדרכון בכיס, את עם הטרולי, נכנסים לטרמינל. יש שם ריח של חופש, של שחרור, אתה נושם אותו, את ממש מתרגשת. ואז תור. ארוך. מאוד. ואתה מחכה. ואת ממתינה.

"ואחרי זמן לא מועט של עמידה אחרי המון אנשים, שעומדים גם הם אחרי המון אנשים, אתה מגיע לבודק הביטחוני, את ממש נמצאת מול הבודקת הביטחונית, ואת כל הזעם שצברתם אתם הולכים להוציא עליהם", כך כתב עובד בנתב"ג השבוע בפוסט שהפציר בנוסעים לגלות סבלנות, זו שפקעה עוד בתקופת הקורונה (אז בעיקר בגלל מריבות על עטיית מסכות) וביתר שאת היום - לנוכח תורים אינסופיים, המתנות ממושכות ועיכובים בהמראות.

"במסגרת הסיוע לעובדי ועובדות הביטחון של נתב"ג, אני נתקל יותר ויותר בחוסר סבלנות ובהתנהגות לא קלה מולם. חשוב לציין שהרוב בהחלט מבין ומכיל, אבל מספיקה פעם אחת של נוסע שצועק ומתרעם, בשביל לבאס את כל המשמרת והרצון הטוב", כותב העובד.

הוא לא לבד: עובדים בשדה התעופה מעידים כי לא רק שהמשמרות שלהם ארוכות ומתישות יותר, אלא שגם מצטרפת אליהן אלימות מצד הנוסעים. מדובר באלימות שהיא מילולית בעיקרה, אך אין לה מקום - בדיוק כפי שהיא פסולה בכל מפגש אחר מול נותני שירות, בבתי החולים, בבתי המרקחת או בבתי הספר.

"אני עובדת במשמרת של 12 שעות במקום של שמונה, כי אין כוח אדם", מספרת דיילת קרקע שמועסקת בחברה המספקת שירותים לחברות התעופה בנתב"ג. בעודה מדברת, מגיע נוסע כועס על התור "שלא זז, אתם איטיים מדי". "זה כל היום ככה", היא מספרת. "אני כבר לא מתרגשת. רק מתבאסת".

דיילת אוויר סיפרה לגלובס כי "הנוסעים עולים לטיסה טעונים בעצבים, אחרי שעמדו בתור ארוך עם חשש לפספס את הטיסה. במקרים רבים הם גם יחוו עיכובים, ובחלקם כשהם יושבים כבר במטוס. זו פצצה מתקתקת שבסוף מתפוצצת על הצוותים.

"בתקופת הקורונה הוויכוחים היו על מסכות, עכשיו זה עצבים על המציאות בנמלי תעופה. תופעה של עישון בשירותים מתרחשת הרבה יותר, ותוסיפי למשוואה שהמטוסים מלאים, כך שהעצבים הם לא רק מול הצוותים אלא גם מול נוסעים אחרים".

גם בכנסת מודעים לבעיה, ובדיון שנערך השבוע בוועדה המיוחדת לפניות הציבור בנושא העומסים בנתב"ג ציינה היו"ר, ח"כ יעל רון בן משה (כחול לבן) את הדאגה ש"הכאוס בנתב"ג יגביר תוקפנות ואלימות של האזרחים שעומדים בתור".

ארה"ב: 300 כתבי אישום

הנתונים מצביעים על כך שמקרי האלימות בטיסות ב-2022 פחתו לעומת השנה הקודמת, אולם הם עברו לקרקע ולנמל התעופה. שם חווים הנוסעים את הכאוס העולמי, התורים, העומסים, האיחורים והתסכולים ממזוודות שלא הגיעו ליעדן.

בדוח יאטא (ארגון התעופה העולמי) שפורסם החודש בנושא "נוסעים פרועים" מוגדרים מקרי האלימות כסיטואציות פיזיות או מילוליות כלפי הצוות או נוסעים אחרים, והפרת הוראות/חוקים דוגמת עישון במטוס. המקרים מדורגים על פי מידת חומרתם, כולל מצבים שבהם הצוות נאלץ לכפות על נוסעים להישאר במושב.

על פי הדוח, בשבעה החודשים הראשונים של 2021 עמדה תדירות מקרי האלימות על 1 ל-1,340 טיסות - הרעה לעומת 1 ל-1,561 בתקופה שקדמה לכך. בארה"ב לבדה נרשמו 7,000 מקרים בשנת 2021 - רובם סביב חובת עטיית מסיכה.

על פי דיווחים שמתקבלים מחברות התעופה, ברוב המקרים לא מוגשות תביעות נגד הנוסעים - אם כי הנושא מצוי במגמת שינוי. ניו זילנד, אוסטרליה, סינגפור וצרפת הכניסו את הנושא למערכת החוקים המקומית, דרך קנסות לנוסעים המדווחים.

רשות התעופה האמריקאית ה-FAA פרסמה גם היא החודש את דוח מקרי האלימות של נוסעים בטיסות. לפי הדוח, בין יוני 2021 ליוני 2022 נרשמו 1,542 מקרי אלימות בטיסות של חברות התעופה האמריקאיות, כשליש מתוכם עברו לחקירה בידי הרשויות. כ-300 הובילו להגשת כתבי אישום. בשנת 2022 נפתחו עד כה 515 חקירות נגד נוסעים אלימים. החקירות שמבצע ה-FAA מסתיימות לרוב בקנס או בהגשת כתב אישום.

אצבע מאשימה לממשלות

בעמדות הצ’ק אין של ישראייר בשדה התעופה רמון ניצב שלט המצהיר כי החברה "דוגלת במדיניות של אפס סבלנות לאלימות על כל סוגיה, על מנת לשמור על בטיחות הטיסה". לנוסעים מוסבר כי מי שיפגין אלימות לא יוכל לעלות לטיסה, הזמנתו תבוטל, כספו לא יוחזר ויינקטו כנגדו "כל האמצעים על פי החוק". השלט הוצב לאחר עלייה במקרי האלימות כלפי צוותי הקרקע והאוויר, גם בטיסות הפועלות מרמון.

"בהעדר כוח אדם סופגים עובדי נתב"ג, ובכללם עובדי ישראייר, זעם ואלימות מילולית מנטלית ופיזית מהנוסעים העייפים והמתוסכלים", אומר מנכ"ל החברה אורי סירקיס. את האצבע המאשימה הוא מפנה למדינה, שלא מסייעת לגייס את העובדים החסרים. "המשבר שאנו עדים לו כעת ואשר מוביל לעלייה במקרי האלימות, הוא תוצאה של קוצר ראות לטווח ארוך של משרדי הממשלה.

"בשיא משבר הקורונה ישראייר התחננה לשמור על עובדיה דרך הארכת החל"ת לענפי התעופה והתיירות, אך זכינו להתעלמות ולהמלצה לבצע הסבות מקצועיות. כעת אנחנו חווים מחסור של עובדים בכל שרשרת הייצור, מהמוקדים ועד מעמיסי המזוודות. את המחיר משלמים הנוסעים".

סירקיס סבור כי הממשלה יכולה לסיים את המשבר "דרך הגדרת עבודה מועדפת בענפי התעופה והתיירות, ומענקים למתמידים". הציפיה שממשלות יתערבו הוזכרה לא אחת בכנס יאטא שנערך לאחרונה בקטאר. מנכ"לי חברות התעופה העלו את ההצעה שממשלות יפתחו את הגבולות לא רק בין נוסעים אלא גם בין עובדים, כלומר מהגרי עבודה.

נחיתת חירום במדריד

בחברת אל על מכירים את הנושא מקרוב: בשנה האחרונה נאלצו לשנות מסלול במהלך טיסה פעמיים. בחודש מרץ ביצע מטוס של החברה נחיתת חירום במדריד בגלל נוסע שהתפרע, ובאותו שבוע מטוס שהמריא מנתב"ג לפראג שב על עקבותיו מאותה סיבה.

"זו תופעה שקיימת בכל העולם", אומר שלומי עם שלום סמנכ"ל החברה. "כשהצוותים מזהים שיש סכנה בטיחותית לנוסעים או לצוות ואלו מקרי קיצון, מבצעים נחיתות חירום ומזמינים משטרה לנוסע".

לכל החלטה כזו יש עלות של עשרות אלפי דולרים.

"זה עולה המון כסף, אבל אם חלילה משהו יקרה, זה יעלה לנו הרבה יותר. הקורונה העלתה את רמת החיכוך של הנוסעים עם הצוותים שעליהם הוטל לאכוף הגבלות שקבעו מדינות. כיום הכעס נובע מהעומסים - יש למשל חשש גדול שהמזוודה לא תגיע, אז יותר נוסעים מגיעים למטוס עם מזוודה גדולה מהמותר, ומתחילים ויכוחים סביב הנושא".

בארקיע, לעומת זאת, מרגישים ירידה באלימות. "בקורונה היו חיכוכים אבל היום אנשים מגיעים למטוס ונושמים לרווחה אחרי שהם צלחו את העומסים", אומר אומר מנכ"ל ארקיע אינטרנשיונל עוז ברלוביץ’. 

בארה"ב הקנסות על אלימות זינקו מ-25 אלף ל-37 אלף דולר

ריבוי מקרי האלימות בעולם התעופה הוביל את חברת התעופה דלתא אייר ליינס לקדם מהלך של רשימה שחורה לאומית שתאגד את כל החברות. הרשימה תכלול שמות נוסעים סוררים שלא יוכלו לטוס לא רק בחברה שבה התפרעו, אלא גם בחברות אחרות.

גם לאל על יש רשימה שחורה, המונה כיום 40 נוסעים שנאסר עליהם לטוס עם החברה למשך שנתיים. לדברי שלומי עם שלום סמנכ"ל החברה, אל על בוחנת הגשת הליך אזרחי נגד נוסעים במקרים קיצוניים. תקדימים בעולם מלמדים כי הוגשו תביעות בעבר, בישראל עדיין לא הוגשה תביעה אזרחית שדרשה מהנוסעים לכסות על הנזקים שנגרמים לחברות עקב שינוי מסלול מאולץ בגלל אלימות.

עם זאת, גם קנסות כבדים עשויים לייצר את אפקט ההרתעה. בארה"ב הקנס לכל הפרה היה עד תקרה של 25 אלף דולר, ולאחרונה עלה הסכום ל-37 אלף דולר. בסך הכול עמד היקף הקנסות שהטילה רשות התעופה האמריקאית בשנה החולפת על 2 מיליון דולר.

רק לאחרונה נקנסו בארה"ב שתי נוסעות בקנסות הגבוהים ביותר שניתנו עד כה: נוסעת שטסה עם אמריקן איירליינס בטיסת פנים נקנסה ב-82 אלף דולר לאחר שאיימה לפגוע בדיילת, היכתה איש צוות נוסף וירקה על אחר לאחר שנאזקה למושב במטוס. קנס הושת גם על נוסעת בחברת התעופה דלתא אייר ליינס, שכפתה את עצמה על הנוסע שלצידה בחיבוקים ובנשיקות, ניסתה לפתוח את דלת המטוס והיכתה נוסעים. הקנס: 77 אלף דולר.

לרוב, המשטרה ממתינה לנוסעים המתפרעים עם ירידתם מהמטוס, וכך נהוג גם בישראל. במקביל, החוק בארץ קובע כי ניתן להטיל קנסות על נוסעים במקרים מסוימים, ובתקרה של עד 2,000 שקל - למשל על עישון במטוס. בית המשפט יכול להטיל ענישה על נוסעים אלימים אם מוגשים נגדם כתבי אישום, או תביעות אזרחיות שבהן החברות דורשות לקבל החזר על ההוצאה שנכפתה עליהן בגלל התנהגות הנוסעים (נחיתת חירום, פיצוי לנוסעים האחרים וכיוצא בזה).