מה זה ניתוח טכני?
שיטה לקבלת החלטת השקעה בשוקי ההון, שמתבססת על התנהגות השוק. הגרף הוא התוצאה הסופית של משוואת קבלת ההחלטות של כל המשקיעים בשוק, ובכך מגלם את כל המידע הרלוונטי להחלטה
הכותב הוא מנתח טכני, בורסה גרף מקבוצת קו מנחה
בתור חובב מנועים עתירי נפח וזוללי דלק, אני מוצא את הזינוק של החודשים האחרונים במחירה של חבית נפט (עד למחיר הקרוב ל-128 דולר בחודש מרץ האחרון), כצרה צרורה. גם הפחתת המס האחרונה על הדלק לא ממש היטיבה עם אף צרכן. אלא שלמרות שנראה שמחירו של הנפט יאמיר ללא גבול עליון, הרי שהגרף - המייצג את התנהגות המחירים ומביא לידי ביטוי את החלטת הקצה של כל המשקיעים בשוק - אומר משהו אחר.
בכל ניתוח אני מתמקד בממד זמן אחד, שהוא לעניות דעתי החשוב מכולם. אני משתדל להביא את המרכיבים החשובים באמת - אלה שיש להם משקל גבוה ומבלי להעמיס פרטים מיותרים, וכהרגלי גם מבלי להשתמש במונחים מיותרים באנגלית. לא אשתמש גם במונחים סובייקטיבים, משום שהשיטה הטכנית אינה סובלת אותם. השוק הוא זה שקובע ולא המשקיע, בטח לא הקטן.
הגרף המצורף כאן הוא רבעוני, והמשמעות היא שכל נר מייצג רבעון שלם. אפשר לראות את הזינוק במחירה של חבית משפל של 15.98 דולר אי אז בשנת 2020 עם התפרצות הקורונה, ועד לשיא תוך-יומי של 127.99 דולר ב-8 במרץ האחרון - בין השאר ברקע הפלישה הרוסית לאוקראינה.
הכלי שמצורף על הגרף נקרא "רצועות בולינגר". היות שאיני חסיד של הכלים הטכניים ובעיני הם כמעט חסרי תועלת, הרי שבמקרה של רצועות בולינגר (ועוד מספר כלים שבהם אני עושה שימוש נקודתי) הדבר שונה. אפשר לראות שלוש רצועות: האמצעית היא ממוצע נע ל-20 יחידות זמן; הרצועה התחתונה נמצאת 2 סטיות תקן מתחת לממוצע; וכך גם הרצועה העליונה. המשמעות היא שמרבית תנועות השוק אמורות להיות בתוך הרצועות.
לכן, הדברים המעניינים והחשובים יתרחשו מחוץ לרצועות. אם תרצו, הרצועה התחתונה היא "רצועת הפחד" והעליונה היא "רצועת החמדנות".
המחיר כמעט תמיד חוזר לנקודה שבה יצא מהרצועה
שימו לב מה קרה במהלך השנים - כל חריגה מהרצועה העליונה או התחתונה הניבה מפנה לצד הנגדי. כך היה ב-2008 כאשר הנפט השתולל עם מחיר של 147.5 דולר לחבית, וכך היה ב-2020 כאשר מחיר חבית קרס מתחת ל-16 דולר. העניין הוא שבחציית הרצועות איש לא מסוגל לחשוב על מפנה. זה פשוט לא נראה הגיוני.
אגב, במאמר מוסגר, זה בדיוק מה שקרה לשוק האמריקאי לפני המפנה האחרון - לא הנתונים הכלכליים הם שקובעים בסופו של דבר, אלא התנהגות השוק.
ובמצבו הנוכחי של הנפט אפשר לראות מספר פרמטרים שיבלמו כל ניסיון התקדמות. ראשית רמת ההתנגדות סביב 122 דולר לחבית. לאורך השנים, גם ב-2008, חריגה מעבר למחיר זה חנקה את הנפט וגרמה לו למפנה דרומה. כך גם ב-2011 וב-2012. כעת מצוי הנפט בדיוק ברמת התנגדות זו. ולהזכירכם, רמת התנגדות היא אזור על הגרף שמתאפיין בריכוז גבוה של מוכרים. הפרמטר השני הוא היציאה מחוץ לרצועת בולינגר העליונה. שני אלה, כשהם משולבים זה בזה, אמורים להוביל למפנה.
ואם אני קורא את המפנה נכון, החודשים הקרובים יתאפיינו בנסיגה של הנפט מתחת למחיר של 100 דולר. ולמה? משום שהמחיר כמעט תמיד חוזר לפחות עד לנקודה שבה יצא מהרצועה. אשרי המאמין.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
