ההסכם להגדלת נאט"ו יעזור לארדואן לחזק את התמיכה בו בבית

ההסכם השבוע על פיו טורקיה תסכים להצטרפותן של שבדיה ופינלנד לנאט"ו בתמורה לוויתורים במדיניות החוץ של מדינות אלה מעניק לנשיא הטורקי רג'פ טאיפ ארדואן ניצחון שהוא יכול לנצל לחיזוק מעמדו הפוליטי מבית.

● הברית הצבאית של העולם החופשי תוהה איך להתגונן מפני רודנים
● שיעור אמריקאי איך לנצח בבחירות: לחמם את "הכפתורים החמים"

ההסכם מעניק לארדואן, על הנייר, את כל הדרישות שלו, ומסיים סכסוך שאיים להימשך חודשים רבים ולהפריע לתוכנית של מנהיגי נאט"ו להתרחבות היסטורית שנועדה לעמוד מול האיום הרוסי על ביטחונה של אירופה לאחר פלישתה לאוקראינה.

שבדיה ופינלנד הסכימו להפסיק לתמוך במיליציות כורדיות ולסיים את המגבלות על מכירת כלי נשק לטורקיה, ובכך מילאו דרישות שפירטה הממשלה הטורקית מאז שארדואן השמיע לראשונה את האיום לחסום את כניסת שתי המדינות לברית ההגנה.

"טורקיה קיבלה מה שרצתה"

ארודאן גם קיבל, כפי שרצה, שיחת טלפון ופגישה עם נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, שהתקשר לנשיא הטורקי ביום שלישי ונפגש אתו במדריד ביום רביעי.

הנשיא הטורקי כבר מבקש זמן רב לחזק את הקשרים עם נשיא ארה"ב כדי לבקש וויתורים נפרדים במערכת היחסים בין ארה"ב וטורקיה, כמו מכירת נשק, אם כי לא קישר באופן מפורש בין דרישות אלה והסכסוך הנוגע לנאט"ו, כך אמרו פקידים בכירים בארה"ב.

"טורקיה קיבלה מה שרצתה", נמסר ממשרד הנשיא הטורקי בהודעה לאחר סיום ההסכם.

בתחילה איים ארדואן לבלום את הגישה של שבדיה ופינלנד לנאט"ו במאי, ובכך הפתיע מנהיגים באירופה. הוא ציין את חוסר הנוחות של טורקיה לגבי קשרים בין שתי המדינות הנורדיות ומיליציה כורדית שהטורקים מגדירים כארגון טרור.

הווטו של הנשיא הטורקי הוליד שבועות ארוכים של דיפלומטיה שדשדשו והיו בהם מעט סימנים להצלחה. אפילו שעות בודדות לפני שהסכים להצטרפותן, זלזל ארדואן באופן ציבורי בהצעות של שבדיה ופינלנד כ"מלים ריקות".

ההסכם הסופי הגיע לאחר יומיים של דיפלומטיה אינטנסיבית בבריסל ובמדריד, שכללו פגישה באורך כמעט ארבע שעות בין מנהיגי שלוש המדינות ומזכ"ל נאט"ו בבירה הספרדית.

כשהחלה הפגישה, הציפיות היו נמוכות ולא היה בכלל בטוח שניתן להגיע להסכם, כך אמר אדם המכיר את האירועים.

עד יום שני, שבדיה ופינלנד כבר עשו ויתורים, ושבדיה הסכימה לפתוח בחקירות משטרה חדשות לגבי מפלגת הפועלים של כורדיסטן (PKK), כך אמר מזכ"ל נאט"ו ינס סטולטנברג.

ביום שלישי התקשר ביידן לארדואן כדי לדחוק בו להצטרף לשאר חברות הברית ולקבל את הצטרפותן של שבדיה ופינלנד. במהלך השיחה, ביידן לא הציע לטורקיה וויתורים במערכת היחסים עם ארה"ב, וארדואן לא ביקש וויתורים אמריקאיים כתנאי להסרת הווטו שלו.

טורקיה מנהלת מו"מ נפרד עם ממשל ביידן לגבי הצעה לרכישת צי של מטוסי F-16, מכירה של טילים, ובעקבות האיומים של ארדואן לפתוח במבצע צבאי חדש נגד חמושים כורדים בסוריה.

"הטורקים למעשה התכוונו למה שאמרו. הם היו ממוקדים בפינלנד ובשבדיה ובשאלת הטרור ובשאלת אמברגו הנשק", אמר פקיד בכיר בממשל, שהתייחס לדרישה הטורקית ששתי המדינות יבטלו איסור על מכירת נשק לאנקרה שהוטל ב־2019 בעקבות הפלישה הטורקית לסוריה.

ביידן אמר גם שסגירת ההסכם עם שבדיה ופינלנד יוצרת את ההזדמנות לכך שהוא וארדואן ייפגשו ביום המחרת, אמר הפקיד האמריקאי. שניהם אכן נפגשו ביום רביעי במדריד, שם הודה ביידן לארדואן על תמיכתו בבקשה להצטרפות לנאט"ו מצד שתי המדינות הנורדיות.

הפגישה שעזרה לשנות את דעתו של ארדואן

דיפלומטים אמרו גם שסטולטנברג שיחק תפקיד מרכזי בהשגת ההסכם. הוא אמר שהחששות הטורקיים הם לגיטימיים ויש להתייחס אליהם, ויצא מגדרו על מנת להזכיר כל פעם את טורקיה בשם הרשמי בו היא מציגה עצמה בפורומים בינלאומיים.

סטולטנברג ניצל את יחסיו החמים עם כל שלושת המנהיגים ומינף את קשריו עם ארדואן על מנת לשכנע אותו להצטרף לפגישה המרובעת ביום שלישי. בזמן המפגש, ארדואן וסטולטנברג בילו זמן רב בשיחה ביניהם בזמן שהמשלחות התכנסו, כך אמר אדם אחר המכיר את הפגישה.

"היחסים שלו עם ארדואן עזרו לשכנע אותו להגיע לפגישה", אמר אלפר קוסקון, מנהל כללי לשעבר של נושאי ביטחון בינלאומיים במשרד החוץ הטורקי, וכיום עמית במכון קרנגי לשלום עולמי, בוושינגטון.

דיפלומט מערבי המכיר את השיחות אמר שהפגישה עזרה לשנות את דעתו של ארדואן. "הוא חש שמקשיבים שלו ושלוקחים את החששות שלו ברצינות", אמר הדיפלומט.

ההסכם הסופי נותן לפינלנד ולשבדיה את היכולת לשמור על פאסון לגבי כמה מהדרישות החריגות יותר של טורקיה, כמו הסגרת חשודים הקשורים ל־PKK - משהו שפקידים בממשלה השבדית התנגדו לו עד כה בגלל סיבות הנוגעות להליך משפטי תקין. ההסכם עוקף את הנושא בכך שהוא קובע שהמדינות הנורדיות יתייחסו לבקשות הטורקיות בהתאם להסכם הסגרה אירופאי - שישמש כמעצור מול התנהגות פוטנציאלית פסולה.

אף אחת משתי המדינות אינה ספקית נשק גדולה לטורקיה, כך שהמחויבות לבטל את אמברגו הנשק נגד אנקרה היא בעלת משקל מועט, מה שמוביל לשאלה למה ארדואן עשה מהנושא כזה עניין בינלאומי גדול.

"זה היה משהו שטורקיה הוציאה עליו הרבה אנרגיה וקיבלה מעט מאוד", אמר אילהן אוזגל, חוקר פוליטי טורקי עצמאי ולשעבר יושב הראש של מחלקת המחקר הפוליטי באוניברסיטת אנקרה.

בטורקיה, תומכיו של ארדואן כבר החלו בספין המציג את ההסכם כהישג גדול. התמיכה בארדואן קרסה בשנים האחרונות בגלל המצב הגרוע של הכלכלה הטורקית, וזה מביא לסיכון שיפסיד בבחירות שנקבעו לשנה הבאה. עיתון טורקי בתפוצה נרחבת, "סבאח", שיבח את ההסכם בכותרת "הניצחון של הנשיא ארדואן במדריד".

"ייתכן וזה הצעד הראשון בבניית דימוי חזק יותר לקראת הבחירות", אמר קוסקון.