שוק הרכב נמצא באחת התקופות המורכבות שידע. האם יתאושש?

שוק הרכב הישראלי סיים בשבוע שעבר את המחצית הראשונה של שנת המכירות עם גיליון ציונים מכובד בהינתן התקופה המורכבת בה הוא מצוי - מתחילת שנת 2022, עלו על הכביש כ-159 אלף מכוניות חדשות. אמנם מדובר בירידה של 13% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, אך הנתון נובע בעיקר ממצוקת ההיצע ולא מירידה בביקוש.

הביקוש הער לרכב פרטי בישראל ב-18 החודשים האחרונים הוא תוצר של מגמה גלובלית, שאותה היטיבו לתאר בשבוע שעבר עורכי מחקר שווקים בינלאומי בתחום התחבורה שהוזמן על ידי ענקית רכיבי הרכב, קונטיננטל. "המכוניות הפרטיות הן המרוויחות הגדולות ממגפת הקורונה", כתבו עורכי המחקר, והדגישו: "הן עתידות להמשיך להיות אמצעי התחבורה החשוב ביותר בעתיד".

  

המחקר, שנערך בין השאר בגרמניה, בארצות הברית, בסין, ביפן ומדינות נוספות, גילה שבשווקים גדולים רבים במערב השימוש ברכב הפרטי עלה באופן משמעותי בעקבות המגפה, ורק אחד מכל עשרה אזרחים משתמש כיום בתחבורה ציבורית על בסיס יומי. נזכיר שמדובר במדינות עם תשתית תחבורה ציבורית הרבה יותר מפותחת מזו שבישראל.

בחצי השנה הבאה המגמה הזו עתידה להיתקל במחסומי דרכים רציניים ובאופק חיזוי מעורפל, סוער ובלתי צפוי. ביצועי מכירות הרכב בישראל במחצית הבאה של 2022 ואולי מעבר לה תלויים כרגע במחירי הדלק, בפוליטיקה, ברגולציה ובנקודת האיזון בין הלחץ האינפלציוני להיעדר אלטרנטיבות בתחום התחבורה.

תדלוק מילה גסה: מחיר הנפט עולה, והדלק בדרך לתשעה שקלים לליטר

ניסיון העבר מלמד שלתנודות במחירי הדלק יש לרוב השפעה איטית ומזערית על היקף המכירות בשוק הרכב הישראלי. לכך יש מספר סיבות, וביניהן: הביקוש לנסיעה ברכב פרטי בישראל - שנובע מהיעדר אלטרנטיבות תחבורה ציבורית יעילות 24/7, הוצאות הדלק של סקטור נרחב הכולל נהגי ציים ועוסקים, ואולי גם איזו אמונה עממית שהמדינה לא תאפשר למחירי הדלק לנסוק ללא גבול. לפיכך, רבים נוטים להאמין שמחירי השיא הנוכחיים של הדלק - שבשבוע שעבר חצו את הרף של שמונה שקלים לליטר בנזין - הם קצרי מועד.

אולם, ספק אם זה יהיה המצב. בשבוע שעבר פרסמה סוכנות הידיעות רויטרס את סקר "תחזיות מחירי הנפט" העדכני שהיא עורכת מדי חודש בקרב פאנל של אנליסטים ומומחים מרחבי העולם. להערכת אותם מומחים, המחיר הממוצע של חבית נפט מסוג ברנט יעמוד על 106.82 דולר, נכון לסוף שנת 2022 - עלייה של כמעט ארבעה דולר לחבית בהשוואה לסקר הקודם מחודש מאי, ועלייה של 56% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. הסיבה לעלייה נעוצה בצפי לגידול בביקוש לנפט ותוצריו בחודשים הקרובים, לצד יכולת מוגבלת של חלק מדינות אופ"ק להגדיל את התפוקה.

אם אכן התחזית הזו תתממש, המשמעות היא שכבר בחודשי הקיץ והסתיו הקרובים מחיר ליטר בנזין עלול להתקרב לטווח של תשעה שקלים. זהו מצב בלתי מוכר, שללא ספק יעמיד במבחן את שוק הרכב.

מי שלא יכול או לא מוכן לדחות את החלפת רכבו בחודשים הקרובים, יצטרך לעבור לרכב חסכוני יותר. ברוב העולם השינוי בתמהיל הרכישות כבר בעיצומו, אבל בישראל הפתרון הזה מוגבל מאוד כרגע. רכישת רכב חשמלי, למשל, היא "החיסון" היעיל ביותר כרגע מפני עליית מחירי הדלק, אך במקביל לזינוק בביקוש הגלובלי למכוניות חשמליות, גם ערכן ומחירן עולה והמלאים צפויים להיות מזעריים. לפיכך, השפעת חדירת הרכב החשמלי על השוק בישראלי תהיה מוגבלת מאוד בחודשים הקרובים.

אפשרות אחרת היא מעבר לרכישת מכוניות בנזין חסכוניות במיוחד דוגמת היברידיות או עם מכוניות עירוניות עם מנועים קטנים. עם זאת, גם בפלח זה ההיצע דליל למדי בשל המחסור בשבבים, שמאלץ את היצרנים לנתב את עיקר המשאבים לייצור מכוניות גדולות ורווחיות יותר על חשבון מכוניות קטנות וחסכוניות. האפשרות השלישית היא מעבר גובר של לקוחות פוטנציאליים לנסיעה בתחבורה ציבורית, על כל מגבלותיה, מה שיביא לירידה רוחבית בשוק. אבל בשלב זה, הסיכוי שאפשרות זו תתממש - הוא מאוד נמוך.

כנסת משותקת: התקנות שעתידות לייקר את ההוצאות על הרכב

אפשרות נוספת להתמודד עם הזינוק במחירי הדלק היא הפעלת לחץ ציבורי על הממשלה להורדת מסים והענקת תמריצים, שיהפכו את הנסועה ליותר ברת השגה. בהעולם תופעה זו כבר מתממשת, ועל פי המחקר של קונטיננטל, יותר מ-70% מהנשאלים אינם בטוחים שיוכלו להרשות לעצמם להמשיך לנסוע ברכב פרטי במחירי האנרגיה הנוכחיים ו-83% סבורים שתפקיד הממשלה הוא להבטיח שהמחירים יחזרו לרף בר השגה.

אלא שבישראל הפתרון הזה כמעט לא אפקטיבי בשל המשבר הפוליטי. מערכת הבחירות הנוכחית, כמו קודמותיה, מגבילה את היכולת להפחתת יוקר המחיה. ואם לא די בכך, המציאות בשטח מורכבת יותר - בתחילת 2023 ייכנסו לתוקף תקנות שעתידות להרחיק את המכוניות החסכוניות ביותר בשוק מכיסו של האזרח.

אחד המהלכים הוא העלאת מס הקנייה על מכוניות חשמליות ב-10% ועל מכוניות פלאג-אין ב-15% במקביל להפחתת תקרת הטבת המס. מהלך נוסף הוא העדכון הדו שנתי של "המס הירוק", שבאופן מסורתי מביא לייקור של מכוניות הבנזין הזולות והחסכוניות וכמעט לא נוגע במכוניות הבזבזניות. המהלכים ייכנסו לתוקף אוטומטית בינואר 2023, אלא אם כן מישהו ייבלמו - וספק אם זה יקרה. למהלכים הללו צפויה להיות השפעה שלילית על גודל השוק במחצית הראשונה של 2023.

נא להכיר - אינפלציה: האם הביקוש למכוניות חדשות בדרך לירידה?

לקוחות רבים, במיוחד צעירים, נחשפים כיום לראשונה להשפעות האינפלציה. כרגע ההשפעה של האינפלציה על מכירות הרכב החדש היא עקיפה, כלומר היא שוחקת את החסכונות, ההשקעות, הכסף הפנוי ותחושת הביטחון. בענף הרכב כבר יודעים לספר על "שינוי באווירה", בעיקר בשוק הפרטי והגברת ההתעניינות בכלי רכב משומשים. אולם, בשלב זה מדובר בהשפעה מינורית.

ההשפעה הישירה על שוק הרכב, שמתבטאת בעליית הריבית על מימון לרכישה, עדיין לא מורגשת בישראל. על הדרגים המקצועיים במשרד האוצר ובבנק ישראל מופעל לחץ להוריד פרופיל בכל הנוגע לתחזיות האינפלציה ולצעדים הנדרשים להורדתה. אבל אם כשסכר העלאת הריבית ייפרץ, אולי אחרי הבחירות, אפשר לצפות לפגיעה די משמעותית בביקוש למכוניות.

בשורה התחתונה, כל ניסיון להסיק על המחצית השנייה של 2022 על סמך נתוני המכירות במחצית הראשונה הוא חסר תועלת. אנחנו בפתחה של תקופת אי ודאות.