תעשיית קרנות הנאמנות בישראל (מנוהלות, מחקות וקרנות סל) איבדה במהלך המחצית הראשונה של השנה 40 מיליארד שקל מנכסיה בפדיונות ובירידת ערך. נכון להיום עומד היקף התעשייה על 360 מיליארד שקל - אובדן של כ-10% לעומת סוף 2021, אז כבר נשקו נכסי התעשייה לכ-400 מיליארד שקל.
לעיקר אובדן הנכסים אחראית ירידה בשווי השקעות הקרנות בשל הירידה בשוקי המניות בישראל ובעולם כולו, כאשר כ-8.5 מיליארד שקל מקורם בפדיונות הציבור, שניסה להימנע מהמשך השחיקה בכספיו.
למרות שהציבור המשקיע בקרנות לא הזדרז לבצע מכירה בהולה כמו במשברים קודמים (מרץ 2020, דצמבר 2018), שבהם נרשמו פדיונות גדולים יותר בתוך פרק זמן קצר יותר, מגמת הפדיונות שהחלה בחודש פברואר השנה נמשכה גם בחודשים שאחריה. לשם השוואה, במחצית הראשונה של 2020, אז פרצה מגפת הקורונה, איבדה תעשיית הקרנות כ-17% מנכסיה, מ-353 מיליארד שקל ל-292 מיליארד שקל.
כמחצית מהירידה בנכסים מתחילת השנה נרשמה בקרנות המנוהלות והתמקדה בעיקר בקרנות המשולבות (אג"ח ומניות), שאיבדו 13 מיליארד שקל מסך נכסיהן. קטגוריית הקרנות המשולבות היא הגדולה ביותר מבין הקרנות המנוהלות, ומנהלת 26% מסך התעשייה (כ-95 מיליארד שקל).
על פי שון אשכנזי, מנהל קשרי יועצים במיטב בית השקעות, הקטגוריה המגייסת בתעשייה - קטגוריית מניות בארץ, סיימה את המחצית הראשונה של השנה עם גיוס של כ-560 מיליון שקל. "הגיוס של הקרנות המנייתיות מפתיע במיוחד, שכן הוא נעשה דווקא תוך כדי ירידות מתמשכות בשוק המניות. נכון לעכשיו הוא עדיין לא הוכיח את עצמו במונחים של תשואה", הסביר אשכנזי.
על רקע תנודתיות השווקים והחששות ממיתון, אין פלא כי חלק גדול מהכספים שנפדו מקרנות הנאמנות מצאו דרכם לקרנות הכספיות. אחרי כמה שנים של יציאת כספים מהקטגוריה על רקע ריביות אפסיות, עליית הריבית בישראל בהמשך למגמה העולמית הובילה לעליית האטרקטיביות של הקרנות הכספיות, והתוצאה הייתה גיוסים של 2.5 מיליארד שקל במהלך המחצית הראשונה.
חודש של גיוסים בתעשיית קרנות הסל
דווקא בתעשיית קרנות הסל נרשם חודש של גיוסים חיוביים, אבל בסיכום המחצית היקף תעשיית קרנות הסל ירד בכמעט 10 מיליארד שקל אל מתחת ל-100 מיליארד שקל. גם כאן בלטה עלייה של כ-600 מיליון שקל בקטגוריית מניות ישראל, אך את הכף הכריעו לשלילה ירידות חדות ופדיונות בקרנות הסל על מדדי מניות בינלאומיים (מעל 6 מיליארד שקל) וירידה של כ-4 מיליארד שקל בקרנות סל על מדדי אג"ח ממשלתיות וקונצרניות בישראל. רוב השחקנים הגדולים פדו בחודשים האחרונים, למעט קסם מקבוצת אקסלנס, שבחודשיים האחרונים הצליחה לרשום גיוס חיובי בזכות כמה עסקאות נקודתיות בת"א-125, שבהן מעורב משקיע זר.
מלבד אקסלנס, שסיימה את מחצית השנה הראשונה של 2022 עם גיוסים גדולים בקרנות (1.3 מיליארד שקל), בלטו לחיוב בששת החודשים הראשונים גם פורסט (513 מיליון שקל) ופסגות (461 מיליון שקל).
מהצד השני, קרנות הנאמנות של אלטשולר שחם רשמו, בדומה לקופות הגמל וקרנות הפנסיה של בית ההשקעות, פדיונות עצומים (כ-6 מיליארד שקל) מתחילת השנה. בסך הכול איבד בית ההשקעות כשליש מנכסי קרנות הנאמנות שלו, והם עמדו בסוף יוני על כ-18 מיליארד שקל. גם בית ההשקעות מיטב סיים את חצי השנה הראשונה עם פדיון גדול של כמעט 2.5 מיליארד שקל בקרנות שהוא מנהל.
יוני: הקרנות המסורתיות הובילו את הפדיונות
מגמת הפדיונות בקרנות המשיכה בחודש שעבר בהובלת הקרנות האקטיביות המסורתיות, שפדו סכום של כ-3.8 מיליארד שקל. בתעשייה הפסיבית מגמה מעורבת נרשמה גם בחודש יוני, תוך גיוס כולל של כ-0.8 מיליארד שקל בהובלת קרנות הסל שגייסו סכום של מעט פחות מ-1.2 מיליארד שקל, גם החודש הודות לקטגוריית מניות בארץ (כנראה רכישה אחת מאוד גדולה) שחיפתה על פדיונות בשאר הקטגוריות. הקרנות המחקות לעומתן סיימו את החודש עם פדיון של כ-330 מיליון שקל.
התשואה השלילית של התעשייה ביוני (1.6%) מחזקת עוד יותר את המגמה השלילית מתחילת השנה. כך, למעט קטגוריית אג"ח חו"ל חשופת מט"ח, שהצליחה להניב תשואה חציונית חיובית בשל התחזקות הדולר, התשואות החציוניות בכל הקטגוריות במחצית היו שליליות. מי שהובילה את הירידות הייתה קטגוריית מניות חו"ל, עם תשואה שלילית חציונית של יותר מ-16% בששת החודשים הראשונים של השנה. קטגוריית מניות ישראל לעומתה סיימה את חצי השנה הראשון עם תשואה שלילית חציונית של 9.4%.
בחודש האחרון ראינו שיפור בביצועים החציוניים בקטגוריות האג"ח, בשל ירידת התשואות, שנבעה מההערכות כי ההאטה בכלכלות תהיה מהירה וחדה מהצפוי, כך שעליית הריבית תיבלם מהר יותר ותתחלף בירידת ריבית.
התאוששות בסין מול המיתון המסתמן במערב
הפדיונות ואובדן הערך מגיעים לאחר לא מעט אירועים יוצאי דופן שהתרחשו במחצית הראשונה של 2022. לראשונה זה עשרות שנים עלתה האינפלציה ברוב העולם לרמות שלא נראו זה כ-40 שנה, שגררו גל עולמי של עליות ריבית חדות שכמוהו לא נראה כבר שנים. אלה הובילו בתורן לעלייה חדה בתשואות האג"ח (ולירידה במחירן) ולירידה במדדי המניות.
התוצאה של השילוב הזה הייתה ציפיות למיתון עולמי במהלך השנה הקרובה - מה שהוביל לפתיחת השנה הגרועה ביותר בשווקים הפיננסיים מאז 1970. כל זאת כמובן על רקע הימשכות המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, שתרמה את חלקה הן בעליית מחירי הדלק ומוצרי המזון והן בשיבוש שרשרת האספקה.
על פי בית ההשקעות מיטב, נקודה חיובית אפשר לראות דווקא בסין, שבה רמת האינפלציה נמוכה ונמצאת בטווח הרצוי, והיא חוותה התאוששות חדה בשוקי המניות, שנבעה מהתחייבות הממשל לשמור על מדיניות מוניטרית מרחיבה, תוך מיקוד בהגדלת היקפי האשראי למשק הסיני, הסרת סגרי קורונה ופתיחת קווי תעופה רבים.
"אך בזמן שהשמש זורחת במזרח, מיתון כלכלי מתדפק על דלתות השווקים המערביים וההשפעות כבר נראות לעין. עליית תשואות האג"ח נבלמה החודש בשווקים השונים בעולם, שער הדולר/שקל פגש את רמת 3.5 שקלים, שער הדולר מול סל המטבעות הגיע לשיא של 20 שנים ומדד הסחורות של בלומברג, שבחמשת החודשים הראשונים של השנה עלה בכ-32%, רשם ירידה חדה של כ-10% החודש", ציין אשכנזי.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
