סחרור ביקושים או היצע מוגבל: המחקר שבדק מה הגורם המרכזי לאינפלציה

האינפלציה בעולם שוברת שיאים של עשרות שנים. בארה"ב, היא עומדת (נכון למאי 2022) על 8.6% בשנה. אפילו אינפלציית הליבה, כלומר ללא מזון ואנרגיה שמחיריהם משתנים תדיר, עומדת על 6% בשנה. אבל ממה היא נובעת? האם הסיבה העיקרית היא הגברת הביקוש, בעקבות הדפסת כסף והוצאות ממשלה רחבות בתקופת הקורונה? או אולי הגבלת ההיצע, כמו המלחמה באוקראינה שמעכבת סחורות קריטיות?

זה מה שמחקר של אדם הייל שפירו, סגן הנשיא של הפדרל ריזרב בסן פרנסיסקו, ניסה לברר. כדי להפריד בין המשתנים, הוא בחן את השינוי היחסי ברשימה של מעל 100 מוצרים ושירותים. כאשר אינפלציה מתרחשת בשל עלייה בביקוש כמו בעקבות חלוקת מענקים לאזרחים, מחירי כל המוצרים נעים ביחד. אך כאשר היא מתרחשת בשל ירידה בהיצע, רק המוצרים המושפעים יתייקרו. באמצעות מעקב על מחירי המוצרים הללו לאורך זמן, שפירו מכמת את השפעת הביקוש, ההיצע והשילוב בניהם, על האינפלציה.

ומה התוצאות? לגבי האינפלציה בכללותה, גורמי ההיצע היום חזקים יותר: בממוצע בין ינואר לאפריל 2022, גורמי היצע היו אחראיים ל-59% מהאינפלציה. גורמי ביקוש היו אחראיים על 29% בלבד, וגורמים דו-משמעיים השפיעו על שאר ה-12%.

אבל האינפלציה הכללית היא רק מדד אחד. מדד אחר הוא אינפלציית הליבה, שלא כוללת מזון ואנרגיה שמחיריהם תנודתיים במיוחד גם בימים כתיקונם. באותו פרק זמן, 70% מאינפלציית הליבה נבעה מגורמי ביקוש, ורק 5% מגורמי היצע. שאר ה-25% נובעים מגורמים דו-משמעיים.

האינפלציה הגבוהה בעולם מחולקת לשני גורמים: חלק אחד, עליה בביקוש בעקבות חבילות הסיוע לאזרחים והדפסות הכסף בקורונה. והשני - שיבושים באספקה הבינלאומית של מזון ואנרגיה.

  

העולם חווה שילוב של היצע מוגבל של מזון ואנרגיה מול ביקוש נמוך לכל השאר. העלאות ריבית וריסון הוצאות הממשלה משפיעים בעיקר על צד הביקוש, ולכן על אינפלציית הליבה. אולי זו הסיבה שאינפלציית הליבה בארה"ב ירדה מ־6.5% במרץ ל־6% במאי, לאחר העלאת הריבית של הפד והאטת הסיוע הממשלתי. זו כנראה גם הסיבה שהאינפלציה בישראל נמוכה יחסית: בעוד שהמזון בארץ התייקר בשנה האחרונה בכ־5.5%, מחירי האנרגיה נחשבים יציבים ביחס לעולם.