כולם יהפכו לדיגיטליים: על עורבנים לבנים בעולם פיננסי

באחד משיעורי פילוסופיה של המדע בתואר הראשון עוסקים בהגדרת אובייקטים בעולם. מתחילים ב - "כל העורבים שחורים", אבל אז מניחים שראינו עורב לבן עם כתמים ירוקים. האם הטענה ש"כל העורבים שחורים" הופרכה? או אולי בכלל גילינו זן חדש: "עורבני מנוקד ירוק"?

במהלך השנים הבאות יהפכו כל הבנקים לבנקים דיגיטליים בווריאציות שונות. חלקם יפעילו שלוחות דיגיטליות או מבני פינטק שונים שיעמדו בחזיתם. ועל כן נשאל האם יישאר הבדל עקרוני בין הבנקים הוותיקים שהפכו דיגיטליים לבין הבנקים שנולדו כאלה. האם בנק דיגיטלי מהסוג החדש יהיה פשוט בנק ככל הבנקים, או זן חדש בדמות עורבני מנוקד. מכאן עולה שאלה יסודית יותר; מה צריך להיות בבנק דיגיטלי עכשווי שלא יהיה בקרוב בכל בנק קלסי?

התשובה המתבקשת היא "חדשנות". בסביבה התחרותית, העוצמתית והיצירתית של לב מהפכת הפינטק, לא יהיה מקום לבנק דיגיטלי (שלא צבר עשרות שנות אמון לשל לקוחות) שלא יחדש ויוסיף ערך משמעותי וחדש ללקוחות.

אלא ש"חדשנות", שעליה נכתב אך לפני שנתיים אינה רלבנטית עוד. הדוגמאות לחדשנות ישנה רבות: החל בהפיכת בנק דיגיטלי לפלטפורמה לחברות פינטק (Banking as a Platform) דרך הוזלה של שירותים, פרסונליזציה ועד סיוע בהתנהלות הכלכלית - כל אלה יתפסו בשנים הקרובות כחלק מן השגרה האוטומטית; מובנים מאליהם.

יתרונם של בנקים דיגיטליים ילידיים, אינו בחדשנות "רגעית" המתיישנת במהירות. היתרון של בנקים צעירים אלה צריך להיות בגמישות היחסית שתאפיין את תכנונם. עיקר כוחו של בנק חדשני לא יהיה רק בערך קבוע שייתן ללקוחות, אלא ביכולת להסבה עצמית, הוספה של ערכים חדשים ומחיקת ערכים שאינם רלבנטיים עוד. כל זאת, בהתאם לצרכי השוק והפסיכולוגיה של הלקוחות.

אחד המבנים האפשריים הוא מבנה של חבילת בסיס שבה שירותים "מובנים מאליהם" או "סטנדרטיים", שאליה מוצמדות חבילות מותאמות לכל חתך אוכלוסייה, מגזר או קבוצה בעלת זהות וצרכים מסוימים. הבנק יוכל להוסיף חבילות כאלה או להוציא אותן מכלל שימוש בהתאם לצרכים המשתנים. אפשרות למבנה כזה היא מבנה Freemium מודולרי של השירותים, או מבנה Freemium מודולרי של החדשנות; חבילת הבסיס ניתנת חינם, כאשר התשלום מתבצע על החבילות הנוספות.

דוגמה בולטת למבנה - Freemium גדוש בחידושים ניתן לראות ב-Revolut. הבנק משלב מודל Freemium, פניה מגזרית לסקטור הנוודים הבינלאומיים החדשים ומעין מועדון לקוחות של שירותים פיננסיים מסוגים שונים (ביטוח נסיעות ובריאות, הנחות ועוד). שילוב של גישת מועדון לקוחות ביחד עם רכיב זהותי או סקטוריאלי יכול להניב חבילה המיועדת לאוכלוסיות מוגדרות שונות:

Lili bank של לירן זילכה ולילך בר דוד מתמחה באוכלוסיית העצמאיים והפרילנסרים, ומספק חבילת שירותים המחברת בנקאות אל עולם ניהול העסק וראיית החשבון. Panacea Financial מספקת שירותי בנקאות לרופאים צעירים, מתמחים ועוד. הבנק מדגיש את פוטנציאל ההשתכרות העתידי יותר מאשר את דירוג האשראי (הנמוך ככל הנראה) של רופאים בתחילת דרכם. First Boulevard הוא בנק אפרו - אמריקאי. מטרתו היא לצמצם את פערי ההון בין לבנים לאפרו אמריקאים בארצות הברית. הבנק משלב תוכניות חינוך פיננסי ביחד עם הנחות לרוכשים מוצרים בעסקים בבעלות אפרו אמריקאית. עוד קיימים "בנקים" המיועדים לנכים ואפילו לנהגי משאיות.

מובן מאליו שגיוון המתאים לשוק העולמי או האמריקאי אינו מוצדק בזירה המקומית. אבל חבילות זהותיות - סקטוריאליות שיספקו בנקים חדשים יכולים לגוון את הזירה. חבילות כאלה יכולות להבנות כחלק משותפות עם עמותות סקטוריאליות ואפילו לשלב צדדים של תרומה לקהילה (מבלי לוותר על רכיב הרווח לבנק). חבילת להט"בק, חבילה לאוכלוסיית הורים צעירים, קשישים ועוד. ואפילו חבילות מגזריות משתנות כגון רכיב המתאים לאוכלוסייה חרדית או רכיב בשפה הערבית המיועד למגזר זה.

בעתיד הלא רחוק תתפצל, ככל הנראה, אוכלוסיית העורבים השחורים האחידה לתתי-אוכלוסיות צבעוניות וייחודיות יותר; ככל שנקודת ההתחלה גמישה וצעירה יותר, כך ניתן יהיה לקנן במרכז הזירה.