אי.בי.אי: מניות הגז והנפט הן המקום להיות בו גם במחצית השנייה של השנה

אחרי העליות החדות במחירי מניות הגז והנפט בארץ ובעולם במחצית הראשונה של 2022, מפרסם בית ההשקעות אי.בי.אי תחזית למניות הסקטור המקומיות למחצית השנייה של השנה. לדברי לירן לובלין, מנהל מחלקת המחקר של אי.בי.אי, מניות הסקטור כבר אינן זולות כפי שהיו בעבר, אולם החשיפה המוגברת ליצוא מעניקה כיום עדיפות לשותפויות המחזיקות במאגר הגז לוויתן, ובמיוחד לניו-מד אנרג'י (לשעבר דלק קידוחים).

"המחצית הראשונה של 2022 הייתה לא פחות ממדהימה למניות הגז והנפט, שעלו בממוצע בכ-35% והשאירו מאחור הרבה מאוד סקפטיות לגבי האטרקטיביות של הסקטור", כותב לובלין בסקירה חצי-שנתית למשקיעים. "הביצועים המרשימים הגיעו על רקע העליות במחיר הנפט (והסחורות בכלל) בעולם, תוצאות מרשימות של השותפויות, יצוא משמעותי למצרים וציפיות להגדלה משמעותית של היקפי היצוא בעתיד הקרוב".

לדברי לובלין, "קבוצת דלק  הייתה הנהנית העיקרית מהריבאונד של הסקטור, ובמקביל להצפת הערך בשווייה של ניו-מד אנרג'י , גולת הכותרת הייתה העלייה בשווי של איתקה והעסקאות שהגדילו את היקף הנכסים של החברה מהים הצפוני". כעת נערכת איתקה, החברה הבת של קבוצת דלק, להנפקה בבורסה של לונדון, שאמורה להתבצע עוד השנה ושתעניק חותמת לשווי של איתקה.

 לירן לובלין, אנליסט האנרגיה של אי.בי.אי / צילום: אילן בשור

בינתיים נסחרת קבוצת דלק, שבשליטת יצחק תשובה, לפי שווי של 8.8 מיליארד שקל, לאחר שמנייתה זינקה בכ-90% מתחילת 2022. העליות השנה, שהגיעו בהמשך לעלייה חדה שרשמה המניה בשנת 2021, הובילו את מניית קבוצת דלק חזרה לרמה שבה הייתה בינואר 2020, טרם התפרצות מגפת הקורונה וקריסת מחירי הנפט הגולמי, שאיימו אז על יציבותה.

  

"אפשר כבר לדבר על גז ראשון מכריש ותנין"

לובלין מדגיש, כי "גם השותפות האחרות במאגרי תמר ולוויתן הציגו תשואות יפות, והסיפור המרכזי היה השיפור בתוצאות והיקפי היצוא במחצית הראשונה של השנה - שהיו מעל לתחזיות המוקדמות. חברת אנרג'יאן  לא נשארה הפעם מאחור, וכמעט אפשר כבר לדבר על מועד סופי ומוחלט לגז ראשון ממאגרי כריש תנין ועל ירידה מיוחלת בפרמיית הסיכון שהשוק העניק לפרויקט".

עוד מציין לובלין, כי בניגוד לעבר, הוא כבר אינו יכול להכריז בביטחון שהסקטור זול מאוד, אבל "בהינתן סביבת ביקושים ערה כל כך גם בעתיד, יש בהחלט מניות שמציגות אפסייד המצדיק את החזקתן בתיק במשקל יתר, ובראשן כאמור ניו-מד אנרג'י, המחזיקה במאגר לוויתן.

"רמות המחיר הנמוכות שהציעה אנרג'יאן, ופתיחת חוזה חברת החשמל, הביאו לירידה במחירי הגז לשוק המקומי", כותב לובלין. "ירידה זו מורגשת הרבה יותר בתוצאות של מאגר תמר, שחשוף בצורה משמעותית יותר מלוויתן לשוק המקומי".

לדבריו, העלייה במחירי האנרגיה בעולם מיתנה את ירידת המחיר הממוצע של הגז הנמכר ממאגר לוויתן, נוכח ההצמדה למחיר הנפט מסוג ברנט, הקיימת בחוזי היצוא למצרים ולירדן. לראיה, הוא מציג את המחיר הממוצע לגז שנמכר ממאגר תמר ברבעון השלישי של 2020, אשר עמד על 4.69 דולרים ליחידת חום, בעוד שהמחיר הממוצע ממאגר לוויתן באותה התקופה עמד על 5.57 דולרים ליחידת חום.

 אסדת קידוח ''תמר'' / צילום: אלבטרוס

להערכת לובלין, שותפי לוויתן מוכרים גז לירדן במחיר הגבוה מ-6 דולרים ליחידת חום, כאשר הגז למצרים נמכר במחיר הגבוה מ-5 דולרים ליחידת חום. עוד הוא מציין, כי היקפי היצוא הוכפלו ביחס לשנה שעברה, ובמבט קדימה היצוא צפוי להמשיך ולהיות המנוע העיקרי לביקושים.

"מאגר לוויתן צפוי למכור בשנת 2022 מעל ל-10 BCM (מיליארד מטרים מעוקבים), בעוד שמאגר תמר ימכור כ-9.5 BCM, והכניסה של מאגר כריש לשוק לא צפויה לשנות את המשוואה. נוכח תחזיות הביקוש, אנו סבורים כי שלושת המאגרים ימכרו גז בתפוקה מלאה (בתקופות עומס) כבר לקראת 2023.

"כשמוסיפים למשוואה את העובדה שבשנים הקרובות צפוי להימשך תהליך הסבת התחנות הפחמיות לשימוש בגז טבעי, שיסגור את הפער הקטן שעוד נותר בין הביקוש להיצע, מגיעים למסקנה שסך הביקושים מניח את הבסיס להרחבה של הפרויקטים, ובראשם לוויתן", כותב לובלין.

לפיכך, סבור לובלין, בעת הנוכחית נכון יותר להיחשף לשותפויות לוויתן בהיקף גדול יותר מאשר לשותפויות תמר, ובהעדפה בין רציו לניו-מד אנרג'י הוא מוצא פוטנציאל אפסייד גבוה יותר בניו-מד אנרג'י, המחזיקה ב-45.34% ממאגר לוויתן ונסחרת לפי שווי של 9.7 מיליארד שקל.

"עיקר האפסייד בנאוויטס עוד לא בא לביטוי"

רציו , שמחזיקה ב-15% מלוויתן, נתפסת כעת אצל לובלין כאטרקטיבית פחות, לאחר שזינקה ב-45% מתחילת השנה לשווי של 2.7 מיליארד שקל (לעומת זינוק של 30% שרשמה ניו-מד אנרג'י באותה התקופה). שותפות הגז והנפט ישראמקו , המחזיקה הגדולה במאגר תמר, מציגה לדברי לובלין סיכון נמוך לכאורה, אולם עליית מחיר המניה (27% מתחילת השנה) והתכווצות הרווח הנקי (בגלל היטל ששנסקי), הופכים את ההשקעה בה לפחות אטרקטיבית ביחס לאלטרנטיבות בעת הנוכחית.

לובלין מתייחס בסקירתו גם לחברת נאוויטס פטרוליום , שמחזיקה במאגרי נפט יבשתיים וימיים בארה"ב. לדבריו, "על אף התוצאות המשופרות במהלך השנה האחרונה, עיקר האפסייד במניה עדיין לא בא לידי ביטוי".

להערכתו, המחיר הנוכחי של מניית נאוויטס (19 שקל) לא משקף עדיין את השווי הנוסף שייווצר מתחילת הפקת הנפט בפרויקט שננדואה, וזאת כאשר הוא מביא בחשבון סביבת מחיר נפט של 70 דולר לחבית בלבד. מדובר במחיר הנמוך באופן משמעותי ממחירו הנוכחי של הנפט הגולמי בארה"ב, שעומד על כ-110 דולר לחבית.

"מכאן, שהסיכון הגלום בפרויקט שננדואה מגודר במידה מסוימת. ככל שהפרויקט יתקדם פרמיית הסיכון תרד והערך הרב הגלום בו בהכרח יצוף", כותב לובלין.