הסטארט-אפ שמודד הצלחה של טיפול פסיכולוגי

סיימתם חצי שנה, או שנתיים, או עשור של טיפול. הוא עלה לכם, נניח, בין 20 אלף שקל ל-200 אלף שקל. אבל האם הוא עבד? יש שיאמרו מיד, ודאי, הטיפול שינה את חיי. אחרים יהיו אולי פחות בטוחים. האם ההשקעה השתלמה או שיכולתי לקבל טיפול טוב יותר באותו מחיר? התסכול מכך שאין דרך לענות על השאלות האלה הוביל להקמתה של חברת אלאוס הלת' (על שם האלה היוונית המזוהה עם חמלה וחסד).

המייסדים אלון יופה, דרור זיידה ואלון רבינוביץ' הכירו חברים שסבלו מפוסט טראומה, ולדבריהם "חשבנו שהם לא מקבלים את הטיפול הכי טוב האפשרי. לא ראינו שיפור משמעותי, ואכן קראנו מחקרים שהראו שההצלחה של טיפול כזה נאמדת רק ב-30%".

פסיכולוגים אולי יגידו ש-30% זה נהדר, יותר מכל תרופה בדוקה בתחום, אבל המייסדים האמינו שאפשר יותר, גם בשיטה הזאת. השלושה אינם אנשי טיפול. יופה המנכ"ל עסק בתחום ההשקעות, זיידה סמנכ"ל התפעול עסק ביזמות בין היתר בעמותות, ורבינוביץ', סמנכ"ל הטכנולוגיה, מגיע מתחום התוכנה. חלק מתהליך ההקמה של החברה נעשה במסגרת מסלול היזמות של אוניברסיטת רייכמן.

מייסדי החברה ביקשו לפתח כלי שיסרוק באמצעות ניתוח שפה טבעית את הטיפולים ויבצע עבור המטפלים חלק משמעותי מתיעוד הפגישות שנדרש מהם, ובעיקר ינתח אוטומטית את מה שהתרחש בפגישה. המטרה היא לאפשר לפסיכולוג להבין טוב יותר מה התרחש בטיפול, ולהשוות בין שיטות שונות כדי לבחון יעילות - עבור מטופל מסוים ובכלל. 

לזהות שתיקות של מטפלים

כשאלאוס קמה ב-2020, היא תפסה בתזמון מדויק את המעבר של תחום בריאות הנפש לאונליין. גם היום, 60% משירותי בריאות הנפש נותרו אונליין. כך קל יחסית להקליט את השיחות - בהסכמת המטופל כמובן. המערכת מזהה תמות בשיחה, היא לא אמורה לקלוט פרטים מביכים. גם בשיחה פנים אל פנים אפשר ניתן להקליט.

"אם המטופל הביע יותר עצב, דיבר פחות על העבודה ויותר על מות אמו, אנחנו מפנים את תשומת הלב של המטפל לכך, גם לקראת הפגישה הבאה", אומר יופה. המטופלים עונים מדי פעם על שאלונים, וכך אפשר לראות קשר בין מה שהפסיכולוג אומר בטיפול (או להצביע על מספר ותזמון רגעי השתיקה) לבין הרגשתו הטובה של המטופל.

"גילינו, לדוגמה, שלמטפלים שמקשיבים 55%-65% מהזמן יש תוצאות טובות יותר מאשר לאלה שמקשיבים יותר או פחות. במקרה אחר, הייתה לנו מטפלת שטיפלה במטופל עם חרדה, אבל המערכת הפנתה את תשומת לבה לכך שעולות תמות רבות של אובדן. היא שאלה על כך את המטופל, והתברר שהוא אכן איבד אדם קרוב, אך לא כזה שהיה 'אמור' להתאבל עליו כך. לכן האבל נכנס לשיחה באופן עקיף. בעקבות התובנה הזאת, היא שילבה בטיפול גם מומחה לאובדן".

המטפלים מוכנים שתמדדו אותם כך? הרי אם הם שכירים בקליניקה, בסוף זה יגיע גם לדירוג מטפלים.
"אם מדובר בטיפול ככל טיפול רפואי, אנחנו צריכים לצפות למדדים ודאטה. אנחנו מגיעים ממקום לא שיפוטי כלפי המטפלים. אנחנו אומרים להם - הנה המידע. אתם צריכים להבין מה לעשות איתו. זו המומחיות שלכם".

אנחנו בטוחים שאנחנו רוצים לחשוף את הטיפול הנפשי, עניין כל כך בין-אישי, לניתוח כזה?
"הקשר בין מטפל למטופל צריך להישמר. אבל גם אותו אפשר לשפר. המערכת מראה לנו את רמת המעורבות בטיפול הן של המטפל והן של המטופל, ואולי אפשר להתאים באמצעות המערכת מטופלים למטפלים מתאימים להם יותר", אומר יופה ומוסיף שבעוד שבישראל רוב הטיפול הפסיכולוגי הוא בגישות דינמיות או משולבות, בארה"ב חלקם של טיפולים התנהגותיים מובנים וקצרי מועד הוא גדול יותר, והם מתאימים יותר לניתוח כזה.

בריאות הנפש מחכה למהפכה טכנולוגית

המודל העסקי של החברה הוא מכירה לקליניקות ותשלום פר מטפל. אלאוס כבר נמצאת בשלב המכירות והיא צומחת. היא מעסיקה 50 עובדים, בישראל ובארה"ב. עד היום גייסה החברה 28 מיליון דולר. הסבב האחרון, בהיקף של 20 מיליון דולר, היה בהובלת הקרנות האמריקאיות F-Prime Capital ו-Eight Roads Ventures, יחד עם המשקיעים הקיימים קרן aMoon , לול ונצ'רס וארקין הולדינגס, ומשקיעים פרטיים.

אפשר להבין את העניין שמוצאים בה המשקיעים. תחום בריאות הנפש הגדול והצומח זקוק כבר זמן רב למהפכה טכנולוגית, ולתחום בריאות הנפש הדיגיטלית זרמו בשנים האחרונות השקעות בהיקף של כ-5 מיליארד דולר. אולם אפליקציות בריאות הנפש שפעלו לצד או במקום המטפל האנושי לא הוכיחו את עצמן. מצד שני הקרנות פחות מעוניינות להשקיע במוצרים הכוללים רכיב כבד של שירות. אלאוס משלבת מוצר תוכנה מלא, שניתן לעשות לו סקייל-אפ, וטיפול אנושי שהוא עדיין חסר תחליף.