הפתרון למחסור בידיים עובדות בהייטק הישראלי טמון במקורות המזרימים אליה הון אנושי: מערכת החינוך, האקדמיה והצבא, כך עולה מהמלצות ועדת פרלמוטר שפורסמו היום (רביעי). הוועדה בראשותו של בכיר אינטל לשעבר דדי פרלמוטר מונתה אמנם בשיא תקופת השפע בהייטק הישראלי של השנה שעברה, אך את מסקנותיה היא מגישה בתקופת שפל יחסית - בשיאה של תנופת קיצוצים, פיטורים, הקפאת גיוסי עובדים וירידה בשכר. יחד עם זאת, סבורים בוועדה, שמונתה על ידי שרת החדשנות אורית פרקש הכהן, כי המחסור בעובדים מיומנים בענף ההייטק הוא מגמה ארוכת טווח שיש להתייחס אליה ברצינות. שם מזהירים שאם ההמלצות לא ייושמו יגדל המחסור בעובדי הייטק בישראל ל-100 אלף בתוך חמש שנים.
● הסטארט-אפים שמפטרים היום, הם אלו שהתפרעו עם רכישות אתמול
● יולי האדום: ארבע חברות הייטק קיצצו מאות עובדים ביומיים
עיקר המלצותיה של הוועדה מתמקדות באזורים בהם למדינה ישנה השפעה מכרעת: מערכת החינוך, המוסדות להשכלה גבוהה, הצבא, ומערך השירות הלאומי. בתחומי הביטחון, ממליצה הוועדה ליישם שילוב של עד 30% מהפריפריה (הגאוגרפית והחברתית - א"ג) ביחידות ובמקצועות טכנולוגיים עד 2025. התופעה אמורה להתמודד עם ההטיה לטובת מועמדים לשירות בטחון מרשויות מקומיות חזקות ביחידות טכנולוגיות מובילות כמו 8200 או 81, אשר שירות בהן סולל את דרכו של החייל המשוחרר לקריירה משתלמת במגזר הפרטי.
עוד ממליצים בוועדה להגדיל את שיעור הנשים במסלול העתודה האקדמית, המספק בדרך כלל מהנדסי תוכנה, חשמל או תעשייה וניהול ליחידות הצבא, מ-24% ל-33%.
המלצה נוספת היא להוריד את גיל הפטור משירות צבאי לאוכלוסייה החרדית ל-21, החלטה שהתקבלה בממשלה בחודש אוגוסט האחרון, אך בכפוף לפשרה לפיה הגיל יעלה ל-22 ובהדרגה גם ל-23 בשנים הקרובות. עוד הומלץ לבחון הקמה של מסלולי שירות לאומי-אזרחי בעלי אופי טכנולוגי עבור אוכלוסיות שאינם משרתים ב-8200, למשל, ושילוב של לוחמים לקראת סוף שירותם ביחידות צבאיות טכנולוגיות.
יותר שיעורים באנגלית והרחבת מסלולי ההנדסאים
בתחום האקדמיה, ממליצה הוועדה לפעול להגדלת מספר הסטודנטים במקצועות ההייטק בשיעור של 3-4% לשנה - בדגש על נשים וחרדים. דגש מיוחד ניתן על לימודי אנגלית באקדמיה, שם ממליצים בוועדה להגדיל את מספר הקורסים המועברים באנגלית ולעדכן מול המרכז הארצי למדידה והערכה את המבחנים לקביעת רמת האנגלית - מתוך תפיסה שדיבור השפה הוא קריטי לקבלה לעבודה בהייטק, בייחוד עבור תפקידים שאינם טכנולוגים, כמו שיווק, מכירות, פיננסים ומוצר. כדי להגדיל את היקף הסגל האקדמי בתחום, הומלץ להסיר חסמים לשילוב אקדמאים ישראלים שמעוניינים לחזור לארץ ושילוב של עובדים מתעשיית ההייטק המקומית.
כמו כן המליצה הוועדה להון אנושי להרחיב את תכניות ההנדסאים - מסלול לימודים הנדסי בעל תנאי קבלה נמוכים יותר מתואר הנדסה, ומשך לימודים קצר יותר. שם מקווים בוועדה להכשיר יותר נשים חרדיות וערבים ושילוב המסלול עוד בזמן הלימודים עם תכניות הכשרה ושיתופי פעולה עם חברות פרטיות.
בתחומי מערכת החינוך היסודית והעל-יסודית מספקת הוועדה המלצות שכבר נשמעו פעמים רבות, אך לא יושמו כהלכה, כמו למשל ההמלצה להגדיל את שיעור משלימי הבגרויות ברמה של חמש יחידות ומעלה במקצועות ההייטק: מתמטיקה, פיזיקה ומדעי המחשב, לצד בגרות משודרגת באנגלית הכוללת שיח שוטף ברמת 'דיבייט', מתוך תפיסה ששליטה באנגלית תסייע גם עבור בעלי מקצועות שאינם טכנולוגיים להשתלב בתחומי המעטפת בהייטק.
המלצה נוספת כוללת העברת קורסים לפיתוח מיומנויות חשיבה כגון יכולות לימוד עצמי ועמידה בקשיים, עבודת בצוות, ופתרון בעיות פתוחות בצורה מדעית, שיטתית ויצירתית, זאת על מנת להקנות מיומנויוית למידה והערכה עצמית בלמידה - תחום אשר כשלעצמו מקדם יותר תלמידים ללמוד מקצועות ריאליים. בוועדה מציבים יעדים שאפתניים על מנת לצמצם פערים בין אוכלוסיות, כמו למשל יעד של 15% מכלל התלמידות ו-10% מכלל התלמידים בחברה הערבית כבוגרי מקצועות ריאליים עד 2028.
לסיכום, ועדת פרלמוטר המליצה גם לעדכן את שיטות המדידה של תעשיית הטכנולוגיה, בראש ובראשונה להכניס למעגל הספירה גם את אנשי הטכנולוגיה שאינם מועסקים בחברות הייטק - כמו למשל מתכנתים בבנקים, חברות ביטוח או מומחי אינטגרציה מחברות מערכות מידע, וכן את המועסקים בחברות הייטק שאינם מועסקים במקצועות הליבה, כמו אנשי שיווק, מוצר או הנהלה, בדומה למקובל בארה"ב. באם המדידה תיושם, יעמוד מספרם של עובדי ההייטק על 447 אלף, או 14.2% מכלל המועסקים במשק, במקום 388 אלף, או 11.1% לפי המדידה הנוכחית.
המלצות הועידה הולכות הלאה אל מעבר ליעד ה- 15% שיעור מועסקים בהייטק הישראלי, מספר בו נקט ראש הממשלה יאיר לפיד. על פי ועדת פרלמוטר ,על מנת לשלב כהלכה יותר אוכלוסיות בהייטק הישראלי ולעמוד בביקוש לעובדים מצד התעשייה, ניתן יהיה להגיע לשיעור שינוע בין 18% ל-20% מועסקים מכלל המשק בהייטק הישראלי, כלומר בין 690 אלף איש, ל-770 אלף עד שנת 2035.
האם האינרציה שנוצרה תוכיח עצמה?
מסקנות ועדת פרלמוטר מוגשות לא רק בעיתוי של משבר בענף ההייטק, אלא גם בעיצומו של משבר פוליטי - במקור נועדו מסקנותיו להיכנס לחוק ההסדרים בתקציב הבא, אך פירוק הממשלה והכנסת טרף את הקלפים. ובכל זאת, במשרד החדשנות לא המתינו למסקנות הוועדה, אלא השתדלו לבנות כבר מהקיץ שעבר פורום בין משרדי, שכולל את משרד החינוך, ות"ת, משרד הכלכלה, על מנת לגביר את התיאום ולפעול לפי יעדים דומים. במשרד מקווים כי האינרציה שנוצרה תנציח את עצמה גם בתקופת ממשלת המעבר.
אחד התוצרים, למשל, היא תכנית משותפת של משרד החדשנות והחינוך בשם יוניקוד - מעין גרסת פיילוט של מתכונת ה- K-to-12 האמריקאית - אך כזו המוגבלת בשלב הראשון לכיתות ח' וגן חובה בלבד. בשנת הלימודים הבאה (תשפ"ג) יתוגברו 2,000 גני חובה ו-110 בתי ספר בכשעתיים עד שלוש שעות לימוד באנגלית וכישורי העצמה בשיתוף עם חברות הייטק כמו מיקרוסופט וגוגל. בשנה שלאחר מכן מתכוונים במשרד החינוך להגיע גם לכיתות א' ו-ז'. תיקצוב נוסף הושג גם לתכניות לשילוב אוכלוסיות חדשות ופריפריה בהייטק הישראלית, כמו למשל באמצעות תכנית אימפקט לקידום החברה הערבית בענף המדע והטכנולוגיה בתקציב של 225 מיליון שקל.
יחד עם זאת, ללא תקצוב מאסיבי המעוגן בתקציב המדינה שיסגור את הפערים שהצביעה עליהם הוועדה בתחומי מערכת החינוך, האקדמיה ומשרד הביטחון, ספק אם מסקנותיה ייושמו.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
