מנהל תחום המחקר בבנק הבינלאומי: "השאלה היא לא אם יהיה מיתון אלא כמה זמן הוא יישאר"

מעטלף בסין ועד הפלישה הרוסית לאוקראינה: יחסי הכוחות בין המדינות משתנים והעולם כולו נכנס לסחרור כלכלי. הבנקים מעלים ריביות, מחירי הסחורות מזנקים והסוף לא נראה באופק. דן אליס, מנהל תחום המחקר בבנק הבינלאומי, חן הרצוג, שותף וכלכלן ראשי ב-BDO וגל גיטר, שותף בקרן ההשקעות Ibex Investors שמשקיעה בסטארט-אפים ישראליים התארחו בכנס "שוק טוק" של גלובס כדי לדון ביחסי הגומלין בין התהפוכות הפוליטיות ברחבי העולם לכלכלה הסוערת יחד עם אתי אפללו, כתבת גלובס.

"למרות שאנחנו אחרי שלוש העלאות ריבית בארה"ב שכל אחת מהן חדה יותר מקודמתה, וכאשר הצפי בחודש הקרוב הוא לעוד העלאה של 0.75%, לא נראה שהאינפלציה 'מוטרדת' מדי", אמר בפתיחת הדיון אליס. "יש הרבה מחקרים שמראים שהעלות ריבית הן לא זבנג וגמרנו ולכן צריך שתהיה לנו סבלנות ואם צריך הבנק המרכזי האמריקאי, הפד, ימשיך להעלאות את הריבית עד שהאינפלציה תתמתן. לבנקים המרכזיים אין שליטה על הגורמים החיצוניים לאינפלציה, למשל עליית מחירי הנפט והגז או פקק תנועה בנמלים בסין, אבל בארה"ב כשני שלישים מהאינפלציה נובעת מגורמים פנימיים עליהם יש לפד שליטה ולכן רואים שעם העלאות הריבית האחרונות יש התמתנות. לכן צריך סבלנות".

הדרך לשם עוברת בדיכוי הפעילות הכלכלית - מיתון. הפד רוצה את התהליך הזה אבל גם רוצה נחיתה רכה כדי שלא יהיה מיתון כבד. האם זה יתכן?
אליס: זה יכול לקרות אם נסתכל בצורה אופטימית. התחזיות של הפד היו ל-1.7% צמיחה ב-2022 ושיעור דומה ב-2023. אם הוא אומר את זה אז אני מניח שהוא מאמין בכך. מיתון מבחינת הגדרה הוא שני רבעונים רצופים עם צמיחה שלילית ובארה"ב אנחנו אחרי רבעון אחד עם צמיחה שלילית. השאלה העיקרית היא לא אם יהיה מיתון אלא כמה זמן הוא ישאר. הניסיון מראה, לפחות מהמיתונים האחרונים, שהם היו די זריזים שזה יה 2-3 רבעונים ואז הכלכלה חזרה לצמוח והמשיכה קדימה ואני חושב שזה תרחיש מאוד הגיוני שיכול לקרות גם עכשיו".

לדברי הרצוג, כולם מדברים על אינפלציה אבל מה שיותר מטריד הוא עליית יוקר המחייה. "העלייה הזו מלובה על ידי המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, וכאן הריבית היא לאו דווקא הכלי הנכון כי החסמים הם יותר בצד ההיצע. גם בישראל ראינו שמחירי הבנזין חצו רף של 8 שקלים וצפויה עלייה של 16% במחירי החשמל וזה מראה את אוזלת היד של הממשלה לטפל כי העליות האלה מנותקות מהמשק הישראלי. העובדה שהיום 80% ממקורות האנרגיה לייצור חשמל בישראל הם בייצור עצמי נתן לנו הגנה לעומת כלכלות אחרות בהן מחירי החשמל הושפעו מהמשבר, ויש כאן סיבה לאופטימיות".

"חברות ההייטק מבינות שצמיחה שווה פחות מבעבר"

בחודשים האחרונים, מאז החל המשבר, נושא שוק העבודה וההייטק קיבל תפנית, ונראה כי מה שהיה בעבר בעיקר שיחות על גובה השכר הפך לדיבור על פיטורים. "אנחנו לא צופים היקפי פיטורים משמעותיים בענף ההייטק", אמר גיטר, שותף ב-Ibex Investors. "צריך להבין שמדובר בפרומיל של מצבת כוח האדם בהייטק. אנחנו משקיעים בחברות טכנולוגיה בכל שלביהן, ורואים שהחברות החזקות שגייסו סכומי כסף משמעותיים ב-2021 מאטות את קצב גיוס העובדים, ולפעמים בקצוות יש הורדה של 5%-10% במספר העובדים על מנת להתאים ולפקס את הטקטיקה של החברה. הרבה חברות מבצעות שינוי טקטיקה בגלל סביבה של ריבית גבוהה והמשמעות שצמיחה שווה קצת פחות מאשר בעבר. הן מנסות להראות שהן יעילות יותר, שיעילות הצמיחה טובה יותר בעיקר בתחום התוכנה, ובמקביל מנסות להוריד את קצב שריפת המזומנים כדי להגיע לצמיחה טובה יותר".

האם זו מכה קטנה בכנף או שנחזור בקרוב לראות את החברות מציעות לעובדים שלהן 24 טעמי גלידה?
גיטר: "לא נחזור ל-24 טעמי גלידה. חברות הייטק שלא מבינות שיש שינוי מהותי תהינה בבעיה. ב-2021 צמיחה הייתה הקריטריון הראשון השני והשלישי של סטארט-אפים והיום השוק הציבורי מלמד שסטארט-אם שהוא בשלבי צמיחה צריך להראות צמיחה אבל להוריד את הקצב שריפת המזומנים שלו, גם הוא לא רווחי אז להתקרב לרווחיות. אנחנו צופים שהמגמה הזו תישאר כי זו מגמה בריאה הרבה יותר".

"תגובת יתר בשווקים משפיעה על מקבלי ההחלטות"

הרצוג התייחס בדבריו לרכבת ההרים העולמית בשנתיים האחרונות - ממשבר הקורונה, לשנת צמיחה ושוב לנפילות. "צריך לשים את הדברים בפרופורציות. יש תגובת יתר של השווקים וכל דבר אנחנו מעצימים, וזה משפיע על מקבלי ההחלטות. חלק מהבום של 2021 היה שהממשלות נבהלו מהמשבר של הקורונה והגיבו בכל הכלים הכלכליים. ההצלחה אולי היא זו שהביא להתפרצות האינפלציונית. מדברים על ציפיות שמגשימות את עצמן אז פה הציפיות משמידות את עצמן.

"צריך להסתכל גם על הנקודה הנוכחית. הבנקים בארה"ב ובישראל מגיבים באיחור. הסוסים כבר יצאו מהאורווה. עליית המחירים החלה עוד לפני המלחמה באוקראינה ולקח לבנקים המרכזיים הרבה זמן להגיב, ועד שהגיבו אנחנו כבר בשינוי המגמה, כך שיכול להיות שצריך להסתכל כבר על המגמות העתידיות".

הנגיד כן יחסית ניצי בהעלאות הריבית.
הרצוג: "שוב, יש פה תגובה מאוחרת והנגיד מבחינתו היעד הוא לעמוד ביעד האינפלציה וזה הכלי היחיד שיש לו למעשה בארסנל. הנגיד מבין שאם לא יעלה את הריבית התופעה של פיחות השקל תיגבר. זה אבסורד כי במשך שנים בנק ישראל אמר שהוא רצה פיחות וקנה דולרים".

נראה שבינתיים אין סימני רגיעה באופק. במשברים האחרונים התרגלנו להתאוששות מהירה וחלק ממנה היה נעוץ בכך שהריבית הייתה אפסית והכסף היה זול. עכשיו כשרואים עלייה במחיר הכסף, אפשר לצפות לאותו קצב התאוששות?
אליס: "אם נסתכל על שני המשברים האחרונים, ונשים את הקורונה בצד כי היא משבר ריאלי שעצר את כל הכלכלה העולמית, אז גם במשברים הקודמים בנקים מרכזיים הגיבו בהעלאות ריבית. הנפילות היו יותר קצרות וההתאוששות ב-2000 וב-2008 לקחה בסביבות 4 שנים. בקורונה זה היה יותר מהר. אולם מכיוון שהמשבר הנוכחי קשור בהעלאה של ריבית ובקירור של הכלכלה, מבחינת שוקי ההון החזרה תיקח יותר זמן. השאלה שהכי נשאלת היא מתי להיכנס ואיפה התחתית. זו שאלה שמאפיינת משקיעים שמנסים לתזמן את השוק וחלקם אולי חסרי ניסיון. אנחנו בבינלאומי מסתכלים אחרת. אני לא צריך לנחש והאסטרטגיה היא לנהל סיכונים, להתאים תיק ני"ע ללקוח, לתפור לו בצורה אישית ובהתאם לצרכים שלו ולדעת שאני מחזיק בו לאורך זמן, כמובן ביחד עם התאמות. כך למשל, ב-2021 ראינו שהמגזר הטכנולוגי נכנס לבועה של מחירים והבנו שצריך להקטין את החשיפה ולעבור לחברות ערך. היום נוצרה הזדמנות בתחום אגרות החוב עם תשואות שלא ראינו הרבה שנים לאחור".

לאן נראה את הריבית עולה?
אליס: "לפי הערכות של הפד הוא מדבר על 3.5 אחוז במהלך 2023. אני מקווה שנראה את האינפלציה קת מצמתמ בחצי השנה הקרובה ומורידה את הלחת מהפד. ובסופו של דבר אני מקווה שהריבית תגיע ל-3% ולא מעבר לזה ואני חושב שזה יהיה חדשות טובות גם לשוק המניות".

גילוי מלא: הכנס בשיתוף הבנק הבינלאומי