כמובן שארה"ב עלולה לגלוש לעבר מיתון. אבל בגלל שהכלכלה לא קרובה אפילו לרעיון של מה שנחשב נורמלי, לצפות שתגיע ירידה בכלכלה על בסיס מודל כלשהו או על פי כלל אצבע - עלול להיות שגוי.
● ארה"ב: הירידה במחירי הסחורות מעלה תקוות שהאינפלציה הגיעה לשיא
● עזבו מיתון, צריך להתכונן למלחמת המטבעות ההפוכה
● התחרות בין ארה"ב לסין עברה להתמקד בשיעור הצמיחה
אותו דבר נכון לגבי מתן אמון רב מדי באינדיקטורים האומרים שהסיכון למיתון עדיין נמוך מאוד.
המגפה גרמה לעיוותים גדולים בכלכלה, ולמרות שחששות הקורונה שוככים, הרבה מהעיוותים האלה נותרו כפי שהם. כמות המשרות הפנויות בארה"ב עדיין נמוכה ממה שהיה לפני המגפה, אבל בגלל שעובדים רבים עדיין לא חזרו לשוק העבודה, שיעור האבטלה קרוב לשפל של יותר מ־50 שנה. הקטנת ההוצאה והסיוע הממשלתי אפשרו למשקי בית לצבור חסכונות כפי שלא היה מעולם. נתוני הפדרל ריזרב מראים שאחזקה במזומנים ונכסים המקבילים למזומנים היו גבוהים ב־30% ברבעון הראשון מאשר לפני שנתיים.
הביצועים של שוק המניות לאחרונה גרמו לאנשים לדבר על האפשרות של מיתון בארה"ב, אבל חשיבה שירידה תקרה על בסיס המודלים שהיו לפני המגפה עלולה להיות שגויה.
קשה לבטוח במודלים של מיתון
דפוסי ההוצאה גם הם עדיין עוברים שינוי. למרות שיותר אנשים עוסקים בפעילויות כמו נסיעות ואכילה בחוץ, ונרשמת ירידה בתיאבון למוצרים ש"תקועים בבית" כמו ספות, נתוני משרד המסחר בכל זאת מראים שההוצאה על סחורות בנות קיימא לטווח ארוך הייתה גבוהה במאי ב־18.8% בהשוואה לפברואר 2020, לאחר התאמה לאינפלציה ושינויים עונתיים. ההוצאה על שירותים הייתה גבוהה רק ב־0.6% - לא מספיק אפילו כדי לשקף את הצמיחה באוכלוסייה. אם אתם רוצים לדעת עד כמה ההוצאה עדיין מבולגנת, תסתכלו מה קורה במרפאות של רופאי שיניים: בחישוב לאחר אינפלציה, ההוצאה על טיפולי שיניים במאי הייתה נמוכה ב־11.3% לעומת מה שהייתה בפברואר 2020.
כשכל תחום מתנהג כל כך שונה, קשה לבטוח במודלים של מיתון, שמבוססים על האופן בה פעלה הכלכלה בדרך למיתונים קודמים. חשבו על מודל חיזוי המיתון של הפדרל ריזרב של ניו יורק, שכעת קובע שהסיכויים שיקרה מיתון מתישהו ב־10 הרבעונים הקרובים עומדים על כ־80%. המודל משתמש במגוון נתונים, כולל התמ"ג, שהתכווץ ברבעון הראשון בקצב שנתי של 1.6%, וההכנסה הכוללת של אמריקאים, שבאופן תיאורטי אמורה להיות זהה לתמ"ג, אבל צמחה ב־1.8%. המודל כולל גם מדדים של פריון, שבגלל כל הבעיות בשרשראות אספקה והשינויים בשוק התעסוקה שעוברים על הכלכלה, עוד יותר קשה להעריך אותם.
המנצחים הגדולים של המגפה
גם אם נתעלם לרגע מהציטוט המבודח של הכלכלן פול סמואלסון על כך ששוק המניות חזה תשע מחמש הדעיכות האחרונות בכלכלה, השוק הדובי במניות כנראה העלה את ההסתברות המשוערת של משקיעים למיתון. אבל בעיה אחת עם זה היום, היא שלהרבה מהמנצחים הגדולים של המגפה - יצרנים ומוכרי סחורות, חברות כמו נטפליקס וכו' - יש ייצוג יתר בשוק המניות ביחס לכלכלה. כך ששינויים מהתחומים שפרחו בזמן המגפה נרשמים בעיקר כדבר רע, בעוד שהרבה מהחברות שהרוויחו מהיציאה ממנה מקבלות פחות תשומת לב. לא קיים וולמארט של טיפולי שיניים.
תעשיות הממוקדות בייצור, תחבורה ומכירת סחורות, כמו יצרנים וחברות בנייה, נהגי משאיות ורשתות קמעונאיות, מפרסמות הרבה יותר נתונים כלכליים מהתעשיות הממוקדות בשירותים, בין היתר בגלל שקל יותר לעשות דברים כמו לספור תנועות של מכולות בים מאשר לספור כמה שורות קוד כותבים המתכנתים ברחבי ארה"ב. באופן טיפוסי, זו לא בעיה מבחינת כלכלנים, בגלל שאף על פי ששירותים הם חלק גדול יותר בכלכלה, מחיריהם פחות תנודתיים בהשוואה למוצרים, שבהם יש עליות וירידות. אבל השירותים נמחצו על ידי המגפה. מבחינה זו שיותר הוצאה חוזרת אליהם, ההתמקדות במוצרים בנתונים הכלכליים יוצרת שטח מת שעלול לגלוש למודלים של מיתון.
ישנם מספר אינדיקטורים של מיתון שלא מהבהבים באדום. לדוגמא, עקומת התשואה - ההבדל בין שיעורי ריבית לטווח קצר ולטווח ארוך - עדיין חיובית, והתשואה על אג"ח משרד האוצר לעשר שנים גבוהה ב־1.225% מהתשואה על אג"ח לשלושה חודשים. נכון לסוף מאי, מודל עקומת התשואה של הפדרל ריזרב של ניו יורק קבע סבירות למיתון שתקרה ב־12 החודשים הקרובים רק ב־4.1%. בקשות לקבלת דמי אבטלה נותרו קרוב לשפל שלא נראה מאז שנות ה־60, בעוד שלרוב הן נוטות לעלות במידה גדולה לקראת ירידות בכלכלה.
אבל כשהכלכלה נראית כל כך שונה ממה שהיה נהוג, גם לתת אמון עיוור באיתותים כל כך ברורים זו בעיה. ברור שלאחר שהפד העלה את הריבית בניסיון לצנן את האינפלציה, הסיכון למיתון גבוה ממה שהיה לפני שנה. ירידה עלולה עדיין להיות בדרך אלינו, ועד שיהיה ברור אם היא מגיעה, אולי כבר יהיה מאוחר מדי.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.