מה באמת עומד מאחורי גל הפיטורים בהייטק?

ענף ההייטק עובד לפי טרנדים ואופנות: אם בשנה שעברה כיכבו בו הנפקות, מיזוגי SPAC, סבבי סקנדרי וחדי קרן, הרי שהטרנדים הבולטים של אמצע 2022 הם הקפאות של גיוסי עובדים, משכורות נמוכות יותר ופיטורים - הרבה מהם. כבר לא מדובר בתופעת שוליים, הנוגעת לחברות בעלות סף סיכון גבוה במיוחד, אלא במגמה החודרת עמוק לליבת חדי הקרן, שכבת החברות המצליחות שעד לאחרונה התפרסמו כמהירות צמיחה וכמועמדות להנפקה, בהן ענקיות דוגמת ורביט, לייטריקס, איטורו וביזאבו. את הטרנדים קובעים עבורן, כמובן, המשקיעים (קרנות ההון סיכון והפרייבט אקוויטי) שהכתיבו מאז החודשים מרץ ואפריל שינוי חד במדיניות: מדגש על צמיחה - לרווחיות, תזרים מזומנים ויעילות. חברות ההייטק, גם הגדולות ביותר, תלויות בחסדי המשקיעים לרוב, על מנת להמשיך ולצמוח, ומכאן, טרנד הפיטורים נמצא ככל הנראה רק בתחילתו.

  

1. למה עכשיו? "תאריך שמעיד על שליטה"

השבוע פוטרו תוך יומיים 400 עובדים בארבעה חדי קרן. והתזמון של הצטברות אירועי הפיטורים והקיצוצים האלה אינה מקרית. תחילת יולי היא לא רק תחילתו של רבעון, אלא גם חציון חדש, ואין כמו תאריך סימבולי כדי להוציא לפועל מהלך משמעותי. כפי שציין תום ליבנה, מנכ"ל ורביט, שניהל ביום שלישי מהלך של פיטורים ושינוי מבנה ארגוני: "זהו תאריך שמעיד על שליטה, על הכנה מראש, לא על שליפה מהמותן". קיצוצים בין שני החציונים הם סימן טוב למשקיעים עתידיים שהחברה מבצעת ניקוי שולחן לקראת עתיד חדש של רבעון הכולל דגש על תזרים מזומנים וחתירה לרווחיות, בהשוואה לרבעונים הקודמים הנחשבים לפרועים ובזבזניים.

2. "אף אחד לא רוצה לגמור כמו היפו"

"שוחחתי עם לפחות עשרה אנליסטים ובעיקר שמעתי מהם שלא כדאי לי לגמור כמו קלטורה והיפו", מספר אחד המעורבים במהלכי הקיצוצים של הימים האחרונים. האימה מפני השוואה לאותן חברות טכנולוגיה שיצאו לבורסה עם תזרים מזומנים שלילי והפסד כרוני מהווה תמרור אזהרה מפני תמחור נמוך מצד משקיעים. עבור היזמים, שאולי שכחו כבר מהנפקה בטווח המיידי, אך עדיין מבקשים להיראות טוב ב"תחרות היופי" מול המשקיעים, להיתפס כחברה רזה ויעילה, תזרים מזומנים חיובי הוא הסימן המבשר של הרווחיות. WIX "עשתה קריירה" מתזרים חיובי (שנתי), למרות שברוב השנה היא מתנהלת בהפסד. רוב המפטרות החדשות היו חותמות על ביצועים כמו של וויקס, אם כי גם באקלים של היום זה עדיין לא מספיק.

3. אלו (עדיין) לא פיטורי מצוקה

קודם כל כמה מילות פרופורציה. גל הפיטורים הנוכחי בהייטק עדיין קטן מאשר הקיצוצים של תחילת הקורונה. לפי האתר Layoff.fyi, שעוקב אחרי הפיטורים בתעשיית ההייטק העולמית, בחודשים מאי ויוני האחרונים פוטרו בתעשייה כ-33 אלף עובדים בהשוואה ל-52 אלף באפריל-מאי 2020. אז, בתחילת המגפה, היו חברות בתחומי התחבורה והתיירות למשל שראו את הפעילות שלהן צונחת בין לילה. עכשיו המצב שונה. רוב החברות שמפטרות היום אינן במצוקה קיומית. חברות כמו טראקס או ורביט השלימו רק בשנה שעבר גיוסי ענק של מאות מיליונים. אלא שכעת החברות לא בטוחות מתי הן יוכלו לגייס שוב מימון, ומתי יוכלו לגייס לפי השווי הנוכחי. לכן, הן פועלות להאריך את המסלול שלהן (ה-Runway בלשון ההייטק), הזמן שבו יוכלו להמשיך לתפקד בלי הזרמת כסף נוסף, כדי שלא יצטרכו לגייס בשווי יורד, מה שלא טוב לאיש - לא ליזמים, לא למשקיעים ולא לעובדים. הדרך המהירה להאריך מסלול היא פשוט לקצץ בכוח האדם.

בנוסף, כשכולם מפטרים, ואין כבר סטיגמה שלילית בנושא, יש חברות שסתם מנצלות את המצב כדי לקצץ עובדים עם ביצועים נמוכים יותר.

4. הקשר בין פיטורים לביטולי הנפקות

פיטורי 100 העובדים מאיטורו, לצד ההודעה הרשמית על ביטול מיזוג ה-SPAC שתוכנן במקור לפי שווי של 11 מיליארד דולר, לא תורמים למוניטין של פלטפורמת המסחר הישראלית. "קיבלנו החלטה לא פשוטה לצמצם את כוח האדם שלנו בכ-6%, כדי להבטיח צמיחה בת-קיימא לטווח הארוך", נמסר מהחברה. מדוע חיכו באיטורו עד לביטול ההנפקה על מנת לשחרר מספר כה גדול של עובדים? מדוע לא ביצעו את מהלך הפיטורים עוד בטרם בוטלה ההנפקה, כדי למקסם את הסיכויים להצלחתה? האם בשל כך ניתן להסיק שבאיטורו ניסו למכור לציבור חברה מנופחת?

"חברות גייסו הון כי אפשר- לא כי הן נזקקו לכך", כך אמר לאחרונה לגלובס מנכ"ל קרן הענק ג'נרל אטלנטיק, רגע לאחר שהכריז על משטר השקעות חדש. כך, רבות מהמפטרות גייסו בשנות השפע של 2020-2021 עשרות מיליוני דולרים בסיבובי סקנדרי - עסקה שבמסגרתה המשקיעים מזרימים הון גם למשקיעים המוקדמים, לעובדים הבכירים וליזמים ולא רק לקופת החברה. סיבובי סקנדרי נחשבו לכלי חיוני לשמירה על עובדים בחברה - על מנת שלא יעזבו אל המתחרים, ובכל זאת, שיעורם של סבבי הסקנדרי מכלל הגיוסים עומד על כ-30%. קל לשער מה היה מצבן הפיננסי של החברות לו הכסף הזה היה זורם לקופתן, במקום לכיסי העובדים הבכירים, היזמים והאנג'לים.

5. הגל מתקדם בקצב מעריכי

בהייטק אוהבים לדבר על גדילה מעריכית וצמיחה אקספוננציאלית. אמנם נחמד להשתמש במונחים האלו כדי לתאר גידול חזוי בהכנסות, אבל פחות כדי לתאר גל קיצוצים. לפי אתר "לסטארטאפ" שאוסף ומעדכן בזמן אמת את כל הפרסומים על פיטורים בחברות הייטק ישראליות, במהלך חמישה הימים הראשונים של חודש יולי נודע על פיטורי 580 עובדים, כאשר בחודש יוני כולו המספר הגיע ל-810 עובדים בלבד. אם הקצב הנוכחי ימשך, אנחנו מתקדמים לכיוון יותר מ-2,000 מפוטרים החודש וזה כבר משמעותי. אמנם לא כל הפיטורים האלו מתבצעים בישראל, אבל אחוז גדול מהם כן. נראה שכרגע אין ענף בהייטק שמוגן מפיטורים ואפילו בתחום הסייבר, שנחשב ליותר חסין למשבר, אפשר למצוא שורה של חברות שפיטרו כמו סניק, טרנזמיט סקיורוטי וסייבריזן.

6. מי שלא מפטר, מצמצם משרות פתוחות

מהלכי הקיצוצים הרוחביים מושכים אמנם את רוב תשומת הלב, אך תהליכים לא פחות חשובים מתרחשים בשקט. בדיקה שערך גלובס על 20 חדי קרן, שלא הודיעו על פיטורים עדיין, מצאה כי 18 מהם צמצמו את כמות המשרות שהם מפרסמים ברשת לינקדאין בשלושת החודשים האחרונים, בכל רחבי העולם. השיעור הממוצע של צמצום המשרות עמד על 38%, כאשר סטארט-אפים כמו גונג (מינוס 71%), פאבריק (מינוס 76%), הייבוב (מינוס 65%) וביג פנדה (מינוס 57%) היו בין אלו שהובילו את רשימת המקצצים בפרסומי המשרות בלינקדאין. מביג פנדה נמסר: "הגיוסים לא צומצמו וממשיכים כרגיל, תוך התמקדות במשרות מסוימות".

לעומת זאת, חדי הקרן ארמיס (פלוס 18%) והאניבוק (פלוס 5%) היו המיעוט שהגדילו את כמות המשרות בלינקדאין. המשמעות הדרמטית והכואבת של נתון זה היא שהמפוטרים שמאבדים את עבודתם כעת ימצאו פחות אופציות חדשות למשרה מבעבר. בדיקה שערך גלובס בחודש שעבר מצאה כי למפתחים ובעלי מקצועות טכנולוגיים, שסובלים מחוסר כרוני, קל יותר למצוא עבודה מאשר לבעלי תפקידי מעטפת בתעשייה, בעולמות השיווק, השירות והלוגיסטיקה.

7. האם תם עידן הפינוקים הגדולים?

בשנתיים האחרונות נראה היה שבהייטק מצליחים לאכול את העוגה ועדיין להשאיר אותה שלמה. מצד אחד שכר העובדים בתעשייה רק הלך ועלה ומצד שני הגמישות שניתנה להם בתנאים הייתה מקסימלית. עבודה מהבית, או היברידית, הפכה לסטנדרט, וחלק מהחברות הלכו צעד קדימה - מציעות לעובדים חופש ללא הגבלה או ארבעה ימי עבודה בשבוע, רק שיבואו. היה כיף להאמין שהניסוי הזה יכול להצליח, אבל יש סיכוי שבקרוב נגלה שחזינו פה בפריווילגיות של ימי שפע. השכר הממוצע בענף ההייטק כבר ירד בכמעט 8% מאז פברואר, לפחות לפי נתוני הלמ"ס, וכנראה שגם חלק מהפינוקים יעלמו כאשר החברות יעמידו יעילות בראש סדר העדיפויות. נראה שההייטק ישאר ענף מתגמל במיוחד, רק שהפער הענק שנפתח בין תחום הטכנולוגיה לשאר העולם יצטמצם.

8. השאלה הגדולה: מה קורה לביקושים?

כבר עכשיו ברור שהשוויים החלומיים שקיבלו סטארט-אפים בשנה שעברה, לא יחזרו כל כך מהר. זה כשלעצמו יוצר בעיות משמעותיות לחברות, אבל השאלה הגדולה היא האם בנוסף לשינוי בתמחור, סטארט-אפים יצטרכו להתמודד גם עם ירידה בביקושים ובהכנסות. ברבעונים הקודמים חברות בורסאיות שרשמו האטה בצמיחה הסבירו אותה לרוב בתיקון מתבקש אחרי ההאצה הגדולה בכל מה שדיגיטלי בימי הקורונה. אבל המשך ירידות בביקושים יסמנו שאנחנו נמצאים בתקופה של מיתון, כזה שבו גם ארגונים וגם יחידים קונים בו פחות. זה יהיה סרט אחר לגמרי. תשובות חשובות על כך נקבל כשחברות הטכנולוגיה בוול סטריט יתחילו לדווח בשבועות הקרובים על תוצאותיהן לרבעון שהסתיים ביוני.

9. הזדמנות לאסטרטגיה עסקית חדשה

הפיטורים הם לפעמים רק הפסאדה, תוצאה של מהלך ארוך טווח ומחושב יותר שמטרתו לא רק להשיל שומנים אלא גם לשנות את האופן בו פועלת החברה, בין אם זה המודל העסקי, או המבנה שלה. ורביט, למשל, לא מסתפקת בפיטורי 60 עובדים - החברה המעסיקה כבר מעל ל-500 עובדים חילקה את המבנה הארגוני שלה ליחידות רווח והפסד, כל אחת מהן ממונה על ורטיקל מקצועי: תרגומים המיועדים לשוק הבידור, תרגומים המיועדים לשוק הטכני, וכו'. כל אחת מהן נמדדת על ביצועים ורווחיות; ביזאבו קיצצה בפרויקטים עתידיים ועתירי סיכון כמו התפשטות טריטוריאלית לסין ולמדינות נוספות במזרח; וחברת סקרים, שפיטרה 30 עובדים ,שהם 18% מהחברה, משנה את מבנה החברה להתמקדות בלקוחות - לאורך דרגי הפיתוח השונים המוצר ותמיכת הלקוחות.

10. מספר הקסם: 16% מהחברה

הנתח הממוצע לפיטורים בחברה עומד על פי מונה הפיטורים של אתר "לסטארטאפ" על קצת יותר מ- 16%, או כשישית מכלל עובדי החברה. מאחורי המספר הזה יש הגיון. מדובר במספר שאינו קטן מדי, ועדיין גם אינו גדול מספיק כדי לפגוע מהותית בחברה. "פיטורים של 5% הם בערך מה שחברה בריאה שמכבדת את עצמה צריכה לעשות כל שנה", אומר בעילום שם אחד היזמים שביצעו מהלך פיטורים ביומיים האחרונים. "מעבר לכך, מספרים שמגיעים ל- 10% או 15% הם בעצם מרכיב הסיכון שהיה בחברה - פרויקטים עתידיים או עתירי סיכון שניתן היה לוותר עליהם בתמורה להגדלת הרווחיות".

"מדובר בשיעור קיצוץ שעדיין מאפשר את הפעילות השוטפת של החברה מבלי לפגוע בתפוקות", אומרת לגלובס רויטל שיר-מרוקו, מנהלת גיוס והד-האנטרית המתמחה בגיוס בכירים לחברות הייטק. "צריך לזכור שכל הזמן הזה, החברות האלה עדיין ממשיכות לגייס - וביתר שאת בתחום הסייבר. הצורך במפתחים איכותיים עדיין בשיא וישנם ביקושים טובים. אנחנו רואים עובדים מפוטרים שמשדרגים את השכר שלהם ב-10% או 20% במקומות עבודה חדשים".