פרויקט המטרו השאפתני כולל 150 ק"מ של מערכת רכבות תת קרקעית, חלקו של החוק שאמור להקל על ביצוע העבודות לא עבר עדיין, אך המכרז שפורסם למתמודדות על ניהול הקווים מתווה את שלבי ההקמה.
במסגרת הפרויקט יוקמו שלושה קווים בעלות של 150 מיליארד שקלים, ועל פי ההבטחות הוא יתחיל לפעול, בשלבים, החל משנת 2032.
מפת פרויקט המטרו / צילום: באדיבות נת''ע
קו המטרו (M1) שיהיה באורך של כ-85 קילומטרים, ינוע בציר צפון - דרום, וישרת את הערים רעננה, הרצליה, רמת השרון, כפר סבא, הוד השרון, תל אביב, בת ים, חולון, ראשון לציון, נס ציונה, רחובות, באר יעקב, רמלה ולוד, וכן אזורי פיתוח עתידיים בהם תע"ש השרון, צומת גלילות, חולון וצריפין.
במסגרת המכרז להקמת קווי המטרו, נראה שבשלב הראשון יוקם הגזע של קו M1 מתחנת הראשונים ועד לצומת גלילות. המשמעות היא ששתי זרועות הקו בדרום ושתי זרועות הקו בצפון יוקמו בשלב מאוחר יותר. כך, בדרום זרוע אחת של הקו ללוד, רמלה ובאר יעקב, והזרוע השניה לנס ציונה ולרחובות יוקמו בשלב מאוחר יותר.
לגבי חלקו הצפוני של הקו: הוחלט לפצלו מהתכנית שקודמה על רקע ההתנגדויות בכפר סבא וברעננה וזרועות אלו יקודמו בתכנית נפרדת. ההחלטה מתיישבת גם עם אופן ההקמה: שתי הזרועות - האחת להרצליה ורעננה והשניה לרמת השרון, הוד השרון וכפר סבא יבוצעו בהמשך.
העבודות על שני הקווים האחרים יחלו לאחר תחילת הקמת M1
קו המטרו השני (M2) יהיה באורך 25 קילומטרים וינוע בציר מזרח-מערב. הקו ישרת את הערים פתח תקוה, רמת גן, בני ברק, גבעתיים ותל אביב, וכן אזורי פיתוח עתידיים, בהם אזור סירקין.
על פי השלביות שבמכרז, הקו כולו מתוכנן להיות מבוצע בפעימה הראשונה.
קו המטרו השלישי (3M) שיהיה באורך 32 קילומטרים, יהוה קו חצי טבעתי שיחבר בין כל הקווים. הקו ישרת את הערים בת ים, חולון, אזור, אור יהודה, גבעת שמואל, קרית אונו, פתח תקוה, תל אביב, רמת השרון והרצליה, וכן אזורי פיתוח עתידיים בהם גליל ים ומערב רמת השרון, תל השומר ואור יהודה.
ועל פי המכרז הוא יקודם תחילה מתחנת הקוממיות בבת ים ועד לקרית אריה בפתח תקווה והמשמעות היא שבשלב ההקמה הראשון הקו יבנה בחציו ובהמשך הקו יושלם אל אזור עתידים, גלילות, אזור התעשייה רמה"ש ואזור התעשיה בהרצליה.
גם בתוך הפעימה הראשונה יהיה דרוג של ביצוע העבודות והן לא יבוצעו כמקשה אחת. על פי ההערכות, קודם יבוצע קו M1 ולאחר מכן יחלו העבודות על שני הקווים הנוספים. ביצוע התכנית בהדרגה תהיה שונה מביצוע רשת הרכבות הקלות בגוש דן: בעוד שברשת הרכבות הקלות השלביות מבוצעת על פי הקווים, השלביות שנקבעה במטרו היא על הרשת כולה מתוך ליבת הביקושים ברדיוס שגדל כלפי חוץ. אם הפרויקט יעמוד בזמנים על פי ההבטחות הפעימה הראשונה תבשיל כבר בעוד עשור, שנת 2032 והרשת כולה תושלם עד לשנת 2040.
המכרז פורסם בלב הסערה הפוליטית על חוק המטרו
בשבוע שעבר פרסמה נת"ע את המכרז לניהול קווי המטרו לקבוצות שהתמודדו על המיזם, בעיצומה של הסערה הפוליטית סביב העברת חוק המטרו. היו גם מי שהופתעו שהמכרז נשלח לכל המתמודדות מבלי שנת"ע פרסמה מי מהן עברה את שלב המיון המוקדם.
הלילה, שבוע אחרי, החברה הודיעה לכל 12 המועמדות שהן עברו את שלב המיון המוקדם. בסופו של הליך 3 קבוצות יבחרו - כל אחת תבצע את התכנון המפורט לכל אחד מהקווים והתחנות, העתקת התשתיות, הקמת המנהור, בניית התחנות והקמת מערכות ההפעלה.
בנת"ע אמנם ציינו בהודעה לעיתונות כי ביצוע הקווים יבוצע "תחת ניהולה של נת"ע ומנהלת המטרו בחברה", אלא שהדבר עדיין לא נקבע - לפחות באופן רשמי - וזהותה של חברת הביצוע או חברות הביצוע שיבצעו את הפרויקט תקבע על ידי מנהלת המטרו. נת"ע אכן מובילה את שלב התכנון יחד עם מנהל התכנון ומשרדי הממשלה התחבורה והאוצר ובמקביל מקדמת שלושה קווי רכבת קלה שביצועם סובל מעיכובים.
הקמת מנהלת המטרו עברה בחוק ההסדרים האחרון ובישיבת הממשלה האחרונה לממשלת בנט, התקבלה החלטה להקמת ועדת האיתור לבחירת ראש הרשות שתורכב מחמישה נציגים בראשות מנכ"לית משרד התחבורה, נציג נציבות שירות המדינה, נציג אג"ת, נציג החשכ"ל ונציג ציבור שתמנה מנכ"לית משרד התחבורה בהתייעצות עם נציב שירות המדינה.
ואולם עד לתחילת הביצוע קידום פרויקט המטרו נשען על שתי רגליים: התכנון והחקיקה. במסגרת התכנון 2 מתוך 4 תכניות הקווים כבר אושרו בממשלה ובנת"ע עובדים על התכנון המוקדם של הקווים. שתי תכניות נוספות נמצאות ביישורת האחרונה של בחינת ההתנגדויות. מבחינת החקיקה, לפי לוח הזמנים המקורי, כבר בשנה שעברה חוק ה מטרו שמעניק סמכויות לגופי הביצוע, מתיר חסמים, ומסדיר את מודל המימון, אמור היה לעבור במקשה אחת במסגרת חוק ההסדרים - אך בדיוני התקציב הוחלט לפצלו ולהעביר חלק ממנו בהליכי חקיקה רגילה. כזכור, החוק עבר את הכנתו בוועדה למיזמי תשתית לאומיים כבר באמצע חודש פברואר, אך הקואליציה לא הצליחה לקדמו במסגרת מושב החורף. רגע לפני פיזור הכנסת נעשו ניסיונות להעבירו, אך אלו נבלמו על ידי האופוזיציה והקואליציה לא הצליחה להגיעה להסכמות מולה כדי להעבירו.
הפעלה מסחרית רק בשנת 2032
בכל אופן, לפי לוחות הזמנים, בנת"ע אמורים להתחיל את שלב פינוי התשתיות ובשנת 2024 מתוכנן להתבצע שלב "אינפרא 1" של הפרויקט שכולל את שלב ההנדסה האזרחית, בדמות חפירת מנהרות ה מטרו והתחנות. שלב זה יכלול כ-60% מתקציב הפרויקט שנאמד ב-150 מיליארד שקל.
בשנת 2027 אמור להתחיל להיות מבוצע שלב "אינפרא 2" שכולל את התקנת המערכות השונות, המסילות והרכבות והקמת מוסכי הרכבות והוא יכלול כ-40% מתקציב הפרויקט.
בשנת 2032 מתוכנן לצאת לדרך כאמור השלב הראשון של ההפעלה המסחרית שתבוצע בשלבים שונים ותסתיים בשנת 2040, כך לפחות לפי התכנון. במסגרת תקציב המדינה האחרון כבר הוקצו למעלה מ-6 מיליארד שקלים לקידום הפרויקט.
תחילה דובר על שנת 2030-2032 וכעת ברור שהפרויקט, במקרה הטוב, לא יבשיל לפני שנת 2032. הניסיון בישראל, וגם בעולם, מראה שפרויקטי תשתית מתעכבים משך שנים ולכן ספק אם גם היעד החדש הוא יעד ריאלי.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.