המנצחים והמפסידים במלחמת המטבעות ההפוכה

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, התייצב השבוע למסיבת עיתונאים - ששוב נערכה בלי קהל, באווירת קורונה, והכריז על העלאת ריבית. ולא סתם העלאת ריבית, אלא העלאת ריבית בגובה של חצי אחוז. הריבית בישראל כבר מגיעה ל-1.25%, רמות שלא היתה בהן 11 שנה, מאז 2011. ואת התוצאות של העלאת הריבית הזאת ירגישו כאן היטב, בוודאי מי שיש לו משכנתא לשלם. ועוד נגיע בזה. אבל ישראל לא לבד.

מי שמוביל את החבורה הוא הבנק המרכזי של ארצות הברית, הפדרל ריזרב, שמעלה את הריבית באגרסיביות, כדי לנסות ולרסן אינפלציה שנושקת כבר ל-10%. בחודש שעבר הפדרל ריזרב העלה את הריבית ל1.75%, והחודש היא צפויה לעלות שוב. ובינתיים, המחירים מטפסים והאמריקאים עצבניים.

לפי סקר שהתפרסם בסוף השבוע האחרון, יותר משני שלישים מהאמריקאים לא מרוצים מהאופן שבו הנשיא ביידן מטפל בכלכלה, ו-64% מרגישים שמצבם הפיננסי האישי נעשה גרוע יותר. מה שמעלה את השאלה: אם אמריקה במצב כזה גרוע, איך ייתכן שהדולר רק הולך ומתחזק מול המטבעות האחרים? התשובה היא שהכל יחסי. כפי שניסח את זה השבוע הכלכלן והמשקיע הנודע ד"ר מוחמד אל עריאן, מצבך טוב אם יש לך את החולצה המלוכלכת הכי נקייה בכלכלה העולמית. ולאמריקה יש את החולצה הכי פחות מלוכלכת כרגע.

ואת התוצאה אפשר לראות בכל העולם, וגם כאן: הדולר מתחזק. והגיע לסביבות שלוש שקל וחצי, רמות שלא ראינו כבר שנתיים. איפה המצב גרוע במיוחד? באירופה. היורו הולך ונחלש כבר נוגע ברמה של דולר אחד. זה שפל של עשרים שנה. ולכל הסיפור הזה יש אפילו שם: מלחמת המטבעות ההפוכה.

ואם זוהי מלחמת מטבעות הפוכה, מהי מלחמה "רגילה"? כל התשובות בפרק השבוע של "הצוללת של גלובס".