למה סטארט-אפים מפטרים מאות עובדים כשיש להם מיליונים בבנק?

"עוד זה מדבר וזה בא", הביטוי התנכ"י על שורת הבשורות הרעות שמקבל איוב אחת אחרי השנייה, הולם גם את השבוע האחרון בהייטק הישראלי. בשבוע החולף נחשף כל שעתיים בערך עוד סבב פיטורים חדש בחברת הייטק ישראלית נוספת. סבבי הפיטורים הגדולים של השבוע כללו את הפיטורים בנקסט אינשורנס (150 עובדים), ביזאבו (120 עובדים), איטורו (100 עובדים), לייטריקס (80 עובדים), וגם ורביט (50 עובדים).

עם זאת, חשוב לזכור כי בינתיים הרוב המכריע של סבבי הפיטורים שאנחנו שומעים עליהם, אינם סבבים של מצוקה, לפחות עדיין לא. החברות המפטרות מחזיקות לעיתים עשרות ומאות מיליוני דולרים בבנק מהגיוסים הקודמים אבל רוצות להתאים עצמן לטעם החדש של המשקיעים - שרוצים חברה רזה ויעילה עם תזרים מזומנים חיובי ושכבר לא מסתנוורים כמו לפני כמה חודשים מצמיחה מהירה בהכנסות.

הפיטורים נועדו גם להאריך את המסלול של החברות (ה-Runway בלשון ההייטק), הזמן שבו יוכלו להמשיך לתפקד בלי הזרמת כסף נוסף, כדי שלא יצטרכו לגייס בשווי יורד (Down round), מה שלא טוב לאיש - לא ליזמים, לא למשקיעים ולא לעובדים. בנוסף, חלק מהמפטרות פשוט מנצלות את המצב כדי להיפטר מעובדים חלשים יותר, עכשיו כשאין סטיגמה על העניין וכולם מקצצים.

השיעור הממוצע של עובדים שפוטרו מחברות הייטק הישראליות שהודיעו על קיצוצים הוא 18%, כשישית מכוח האדם בכל ארגון. מאחורי המספר הזה יש היגיון: זהו מספר שאינו קטן מידי אבל גם לא גדול מידי כדי לפגוע מהותית בחברה.

בכל מקרה, ככל שיעמיק המשבר ובמיוחד אם אנחנו נכנסים למיתון, שיפגע גם בשיעור הצמיחה של החברות ולא רק בשווין, אנחנו נכנס בקרוב לעידן של פיטורי מצוקה אמיתיים - כאלה שיהיו פחות מדודים ומחושבים.

סיכום השבוע עם שמונה דברים מעניינים שכתבנו עליהם.

לקבלת סיכום השבוע בהייטק במייל: הירשמו כאן

1. 10 הערות על הפיטורים בהייטק

בחמשת הימים הראשונים של יולי פוטרו מאות הייטקיסטים, והחברות שלא פיטרו צימצמו את מספר המשרות הפתוחות . האם עדיין מוקדם להספיד את תור הזהב של חדי הקרן, מה מדאיג את הסטארט-אפים יותר מצניחת השווי ומה הסיכוי שתם עידן התנאים המנופחים?

2. הפיטורים כמשבר אמון

הצמצומים בענף ההייטק לא פגעו רק בעגלות הגלידה במשרד, מסיבות החברה הגרנדיוזיות והחופשות המרוכזות בקריביים. הם הביאו איתם משבר אמון חריף בין העובדים שלא ראו את גל הפיטורים מגיע, להנהלה ששלחה הביתה עשרות מחבריהם: "הדבר הכי משמעותי הוא קושי להאמין להנהלה שהלכה למהלך בחוסר שקיפות". איך ההייטק הישראלי ייראה ביום שאחרי המשבר?

3. מהנאום בשנחאי לסגירה בת"א

באוקטובר 2020 נשא מייסד עליבאבא נאום ביקורתי על הרגולטורים בסין והוביל בתגובה לקמפיין ממשלתי נגד החברה. שהתרחב לקמפיין נגד כל תעשיית הטכנולוגיה הסינית. קמפיין זה, בשילוב התחרות בשוק האונליין, חייבו את עליבאבא לבצע קיצוצים, וגם העובדים בת"א שילמו את המחיר. זהו הפרק ראשון בסדרת כתבות שלנו על ההתנתקות בין ההייטק הסיני לישראלי.

4. תעשיית הסייבר מחכה לביידן

חברות סייבר התקפי בישראל וגורמים במשרד הביטחון מקווים לשכנע את צמרת הממשל האמריקאי להקל את הגבלות היצוא, שהחלו לאחר פרשת התחקירים על NSO. ברקע, הזעזועים בענף נמשכים לאחר ששניים ממייסדי קוואדרים מכרו מניות בחברה.

5. עשרים שנה ועדיין אין תרופה

אחרי 20 שנות מחקר ועשרות מיליארדי דולרים, איך זה ש‏-50 מיליון חולי אלצהיימר עדיין מחכים לתרופה? אם תשאלו את פרופ' בקה סולומון היא תאמר שנמצא טיפול שמתבסס על גילוי שלה מלפני עשור. אלא שלדעת פרופ' עמוס קורצ'ין זה בדיוק מה שתוקע את המחקר בתחום: "אני לא יודע איך לקרוא למי שממשיך לנבוח על העץ הלא נכון"

6. טיקטוק פוזלת להייטק

הרשת החברתית טיקטוק זוכה לאהדה בקרב הדור הצעיר וגם בהייטק הבינו את הפוטנציאל הגלום בה כדי לפנות לקהלים חדשים. בימים אלה טיקטוק משיקה תוכנית בשיתוף קרנות הון סיכון ישראליות שתלווה סטארט־אפים בגיוס חברות פורטפוליו, עובדים ויזמים צעירים.

7. יותר אנגלית ונוער מהפריפריה ב-8200

ועדת פרלמוטר, שמונתה כדי להגדיל את שיעור ההשתתפות בהייטק הישראלי, מאמינה שהפתרון למשבר כוח האדם בענף מצוי בגיוון: לשלב יותר חרדים, נשים ותושבי פריפריה. בנוסף ממליצה הוועדה על שירות לאומי טכנולוגי והרחבת מסלולי ההנדסאים. לפי הוועדה, אם לא ייושמו ההמלצות, המחסור בעובדי הייטק יצמח ל-100 אלף בתוך 5 שנים.

8. מצעד הקרנות המובילות

דוח שהגיע לידי גלובס חושף את קרנות ההון סיכון הבולטות בהשקעה בהייטק הישראלי ב-2021: בראש ניצבת אינסייט פרטנרס, שרשמה עלייה של 185% בהשקעות ביחס לשנה החולפת, ומיד אחריה NFX וקרן ורטקס. מנגד, חלק מהקרנות הפחיתו את ההשקעות החדשות, ואחרות אף מצאו את עצמן מחוץ לדירוג.