השבוע הגורלי של סרי לנקה: כך הגיעה המדינה לפשיטת רגל

ראש ממשלת סרי לנקה, רניל ויקרמסינגה, הודיע בשבת כי הוא מוכן להתפטר ולפנות את הדרך לממשלה בהובלת כל המפלגות במדינה, זמן קצר אחרי שמפגינים פרצו למעונו הרשמי בעיר קולומבו במסגרת הפגנות על המצב הכלכלי המחריף במדינה.

הכעס במדינה הדרום־אסיאתית, שאוכלוסייתה מונה 22 מיליון נפש, הגיע לרמות חסרות תקדים כשיותר מ־100 אלף אנשים מחו בשבת בסמוך למעונו של הנשיא גוטבאיה ראג'אפאקסה ודרשו ממנו להתפטר.

• נשיא סרי לנקה נמלט מביתו לאחר שהמוני מפגינים השתלטו עליו 

סרטונים ששודרו בטלוויזיה וברשתות חברתיות במהלך סוף השבוע הראו אלפי מפגינים פורצים לבית הנשיא - משרדו ומגוריו של ראג'אפאקסה בבירה המסחרית של המדינה קולומבו. בסרטונים ניתן היה לראות אנשים משוטטים במסדרונות ובחדרים. חלקם אף נכנסו לבריכה הנשיאותית במתחם. למעלה מ־40 איש נפצעו כולל אנשי משטרה.

ראש הממשלה מתפטר בטוויטר

"כדי לוודא את המשכיות הממשלה כולל הביטחון של כל האזרחים, אני מקבל את המלצת מנהיגי המפלגה היום, ומפנה דרך לממשלה בהובלת כלל המפלגות במדינה. על מנת להקל על כך אתפטר כראש ממשלה", כתב רניל ויקרמסינגה בטוויטר.

ההצהרה באה לאחר שבפגישה של מנהיגי המפלגה, שנוהלה על ידי יו"ר הפרלמנט של סרי לנקה, הושגה הסכמה לבקש גם מהנשיא וגם מראש הממשלה להתפטר במענה ל"בקשה שהגיעה מכל עבר".

האירועים שהובילו לפרישה החלו להתגלגל במהירות ביום שלישי בשבוע שעבר לאחר שראש הממשלה ויקרמסינגה אמר כי "סרי לנקה פשטה רגל" בעקבות המשבר הכלכלי החמור ביותר שלה מזה כמה עשורים, כאשר מיליוני אנשים מתקשים לרכוש מזון, תרופות ודלק.

ויקרמסינגה אמר למחוקקים במדינה כי המשא ומתן עם קרן המטבע הבינלאומית (IMF) להחיות את כלכלת המדינה "הקורסת" הוא "מורכב", בגלל שהמדינה נכנסת לשיחות ממעמד של מדינה בפשיטת רגל ולא ממעמד של מדינה מתפתחת. "אנחנו משתתפים בדיונים כמדינת בפשיטת רגל. לכן, עלינו להתמודד עם מצב קשה יותר ומורכב יותר מאשר בדיונים קודמים", אמר בדיון בפרלמנט.

הדולרים נגמרו, הנשיא ביקש עזרה מפוטין

סרי לנקה נמצאת בעיצומו של המשבר הפיננסי החמור ביותר שלה ב-70 השנים האחרונות, אחרי שעתודות המט"ח שלה צנחו לשפל שלא היה כמותו, ונגמרו לה הדולרים לרכוש מוצרי יבוא חיוניים כולל מזון, תרופות ודלק.

בשבועות האחרונים נאלצו חנויות להיסגר בגלל שהן לא יכולות להפעיל מקררים, מזגנים או מאווררים בשל המחסור בחשמל ובדלק. חיילים הוצבו בתחנות דלק כדי להרגיע את המתדלקים, שהמתינו שעות ארוכות בחום הלוהט כדי למלא דלק.

הנשיא גוטבאיה ראג'אפאקסה צייץ ביום רביעי שביקש סיוע מנשיא רוסיה ולדימיר פוטין וביקש "הצעה לתמיכה באשראי ליבוא דלק". בכמה ערים גדולות, כולל הבירה המסחרית של סרי לנקה, קולומבו, מאות אנשים ממשיכים לעמוד בתור במשך שעות על מנת לקנות דלק, ולעתים מתנגשים עם שוטרים ועם הצבא בזמן ההמתנה. הלימודים בבתי הספר הופסקו והדלק מוגבל רק לנסיעות עבור צרכים חיוניים. ביום ראשון שעבר, שר האנרגיה של סרי לנקה, קנצ'אנה וויג'סקרה, אמר שלמדינה נשאר דלק לפחות מיום אחד.

הקורונה שיתקה את המדינה

לאחר תקופה של צמיחה משמעותית בסרי לנקה בעשור וחצי הראשונים מאז תחילת המילניום הודות לענף התיירות ששגשג ולגדילה משמעותית בייצוא, החל להתבשל משבר כלכלי במשך כמה שנים. הוא הונע בין היתר על ידי מזל רע, שכולל בעיקר את הופעת מגפת הקורונה בעולם ששיתקה את ענף התיירות במדינה, והרבה ניהול כושל מצד הממשלה.

בעשור האחרון, הממשלה של סרי לנקה לקחה הלוואות גדולות ממלווים זרים על מנת לממן שירותים ציבוריים. ההלוואות שנלקחו באותו הזמן שסרי לנקה חוותה מספר מכות כלכליות בשל גשמי מונסון רבים ואיסור ממשלתי על שימוש בדשן כימי שפגע קשות בחקלאות.

הבעיות הוחמרו לפני כארבע שנים עם משבר חוקתי כשהנשיא פיטר את ראש הממשלה; פיגועים בחג הפסחא של 2019 שבהם נרצחו מאות אנשים בכנסיות ובמלונות יוקרה וכמובן מגפת הקורונה ב־2020.

בניסיון לעודד את הכלכלה שהתמודדה עם גירעון עצום, הנשיא ראג'אפאקסה, איש צבא לשעבר, קיצץ מסים בניגוד לעצות הכלכלנים שקיבל כדי להשאיר יותר כסף בידיים של האזרחים. אלא שהצעד התברר כטעות חמורה כאשר הכנסות הממשלה ירדו משמעותית. דבר זה גרם לסוכנויות דירוג להוריד את הדירוג של סרי לנקה לרמה קרובה לרמה של חדלות פירעון, והמדינה איבדה גישה לשווקים בינלאומיים.

כדי לשלם את החוב הממשלתי נאלצה סרי לנקה להסתמך על עתודות המט"ח שלה. רזרבות המט"ח התכווצו מכ־7 מיליארד דולר ב־2018 ל־2.2 בתחילת 2022, וכעת אזלו כמעט לגמרי.

בנוסף לכל זה, במרץ הבנק המרכזי החל "להדפיס" רופי סרי לנקי ולהציף את השוק. הצעד נועד להוריד את ערך המטבע כדי לעמוד בתנאים לקבלת הלוואה מקרן המטבע הבינלאומית ולעידוד תשלומים. אלא שמבחינת האזרחים, צניחת ערך הרופי מול הדולר הרעה את מצבם. המשבר הפך את החיים היומיומיים למעגל אינסופי של המתנה בתורים למוצרים בסיסיים, שרבים מהם ניתנים במנות קצובות.