למרות ההפסדים, משקיעים בישראל עדיין ספקניים לגבי סיכוני הריבית והשוק

הכותב הוא מנכ"ל אג'יו ניהול סיכונים והחלטות פיננסיות. באתר החברה ניתן למצוא מדדי בנצ'מרק וחתכים נוספים. אין לראות בסקירה ובאמור בה תחליף לייעוץ השקעות כהגדרתו בחוק

תיקי ההשקעות של הציבור העמיקו את ההפסדים בחודש יוני, בעיקר עקב ירידה במדדי המניות, בארץ ובעולם. מדדי האג"ח (בחלקם) נפלו בתחילת החודש אך סיימו את החודש בעלייה, לאחר חזרתם של המשקיעים לקנות ובגדול. לעומת משקיעים ושוקי הון ברחבי העולם, השוק המקומי יציב יותר, לחוץ פחות ואם הוא קופצני, הרי שזה מתוך כך שהמשקיעים מנסים לקפוץ שוב על הגל ולגלוש איתו רחוק.

כתוצאה מכך, בעוד מדד תיק המניות ירד החודש בשיעור של 4.09%, מדד תיק האג"ח דווקא עלה, 0.4%. בתיקים המייצגים את ציבור המשקיעים, מדד התיק המכיל 30% מניות ירד בשיעור של 0.95% ומקבילו הסולידי יותר, מדד התיק המכיל 20% מניות, ירד בשיעור של 0.5%.

• השקל כבר לא כל כך חזק וגם לא ממש בולם את האינפלציה
• 10 כתבות שכדאי לכם לקרוא על הטלטלה בשווקים

מדדי אג'יו מהווים בנצ'מרק מקובל לביצועי תיקי השקעות מנוהלים מבוססים על נתונים מבתי ההשקעות המובילים בישראל ביניהם פסגות, אלטשולר שחם, פעילים, מגדל שוקי הון, אקסלנס, אי.בי.איי, מיטב דש, הראל פיננסיים, תפנית דיסקונט, UNIQUE ואנליסט. הנתונים מתקבלים מהגופים המנהלים מעל 80% מתיקי ההשקעות של הציבור. המדדים הנבנים מנתונים אלו עוקבים אחר 'תיק ההשקעות המצרפי' של הציבור ומהווים מדדי ייחוס והשוואה (בנצ'מרק) אובייקטיביים לצורך השוואת ביצועים ותוצאות של גופי ייעוץ וניהול השקעות, ביצועי תיקי השקעות מנוהלים, קרנות השתלמות ועוד.

  

כאשר בוחנים את התיקים בסיכומה של המחצית כולה, רואים כי מדד תיק המניות ירד בשיעור של יותר מ-10%, מדד תיק האג"ח ירד בשיעור של 5.66%, בעוד המדדים המעורבים המכילים 30% מניות ואחריו מקבילו הסולידי יותר עם 20% מניות, ירדו בשיעורים של 6.97% ו-6.52%, בהתאמה, במחצית השנה הראשונה.

ניסיון, חוסר הפנמה או חוסר אמון בבנק ישראל

על פי התנהגות השווקים, המדדים וביצועי התיקים, אין ספק כי המשקיעים בישראל מתמודדים טוב יותר עם משבר האינפלציה והריבית. מדדי השוק בישראל יורדים בשיעורים מתונים יותר ביחס למקבילים בעולם וגם מחירי אגרות החוב צנחו פחות ממקביליהן בעולם. הסיבה לכך היא שכמעט בכל יום מסחר בישראל, מנסים לתפוס שוב את גל העליות, כך ששוק המניות מתחיל בעליות שערים או בירידות קלות ורק בשלב מאוחר של היום או למחרת מתאים את עצמו לירידות בוול סטריט ויורד, שוב יחסית במתינות.

התוצאה היא שבסיכום חודשי, מרכיב המניות הישראל בתיקים ירד בשיעור של כ-4%, לעומת מרכיב מניות חו"ל בתיקים שירד בשיעור חד של כ-8.7% אם מנכים ממנו את התחזקות הדולר. התופעה דומה גם בשוק האג"ח, אשר עד מהרה נכנס לתוואי עולה, דבר שהביא לכך שמדדי האג"ח הקונצרניות הצמודות והשקליות עלו החודש והממשלתיות ירדו קלות.

התנהגות המשקיעים בישראל יכולה ללמד כי המשקיע הישראלי מתוחכם ומנוסה יותר ואינו מתרגש ממשברים. קיימת בישראל תפישה והבנה כי תמיד, בסופו של יום ולאחר שהדברים משתנים, השווקים מתאוששים וחוזרים למגמה העולה. תובנות אלו קיימות אצל המשקיעים הגדולים והמקצועיים וגם הציבור הרחב כבר למד כי שווקים מתאוששים בסופו של יום. נראה כי המשקיעים עומדים עם סטופר ורוצים לעלות כאמור שלא להחמיץ את הגל.

 נגיד בנק ישראל אמיר ירון / צילום: איל יצהר

יש הסבר נוסף, שנראה לא פחות סביר, ולפיו המשקיעים בישראל לא מפנימים את השינוי העמוק המתרחש במציאות הכלכלית שנובע מהאינפלציה והריבית, אולי מכיוון שהם מתפתחים בישראל בעיכוב של כמה חדשים אחרי שאר העולם. אולי ההסבר הוא האומץ שנצבר בעם למוד משברים ואיומים ואולי זה חוסר האמון בבנק ישראל ובכך שהוא יעז לעשות את הצעדים הדרושים בכדי לבלום את האינפלציה, שנתפשת באופן שגוי כאירוע שאינו תלוי במשק אלא במתרחש מחוצה לו.

נראה כי לשלושת ההסברים יש מקום והתוצאה היא שהירידות בישראל טרם העמיקו, כפי שהתרחש בעולם, וגרמו לירידות בשיעור כפול מזה שנוצר כאן, בתיקים בסיכון מקביל.

הדולר כגידור לסיכוני השוק

חלק מההסבר לירידות המתונות ביחס לעולם הוא השקל שנחלש ביחס לדולר, בהתאם למגמה העולמית. הדולר התחזק בכ-7% בעולם ובישראל אף יותר, עם פיחות של כ-12.5% בשקל במחצית הראשונה.

השקל קיבל בשנים האחרונות כבוד רב והיה חזק מול הדולר, בניגוד למגמה העולמית. ההילה של המשק הישראלי הייתה גבוהה ובוהקת ותרמו לכך עולם פתוח, צמיחה מוטת תשתיות, חברות ביטחוניות בולטות, חברות הטכנולוגיה ועוד. בשנת 2021 זרם ההשקעות בחברות ישראליות התגבר ליותר מ-20 מיליארדי דולרים והיה לגורם שחיזק את השקל. השנה מגמה זו התהפכה בגדול והזכירה למשקיעים בישראל את חשיבות הפיזור לחו"ל ואת העובדה כי בעיתות משבר, הדולר מהווה מרכיב של גידור לסיכוני השוק .

כך, במחצית הראשונה הפיזור לחו"ל תרם רבות וקיזז מעל 1.5% מההפסדים של התיק הישראלי הממוצע. עכשיו, עם התפוצצות בועת הטכנולוגיה, תנועת המשקיעים נעצרה כמעט כליל, כך שהמשך התחזקות הדולר בעולם והתנאים שגרמו לשקל 'להתנהג אחרת' נחלשו, דבר שיכול לסייע להמשך מגמת הפיחות ולספק הגנה נוספת לתיקי הציבור בישראל, ככל שהירידות בשווקים יימשכו.

האטה, מיתון או שפל כלכלי

וזו היום שאלת השאלות. האם השווקים חווים התקררות או דלקת ריאות? האם המצב הנוכחי יוביל את ארה"ב ובעקבותיה את שאר העולם, לנחיתה רכה, למיתון, או שחלילה המשבר יתפתח לכדי מיתון עמוק. באשר לנקודה האחרונה, יש נקודות דימיון מסויימות בין תמונת המאקרו של השנה האחרונה, לבין התקופה שקדמה לנפילת המניות בארה"ב ב-1929 והמשבר הממושך שהיא ושאר העולם, חוו בעשור שלאחר מכן, אבל את זה הס מלהזכיר. המצב היום שונה בנקודות החיוביות שלו ביחס למשבר ההוא מאחר שהכלכלות חזקות, מתואמות ומפותחות יותר ומכיוון שעדיין ישנה רמה של עושר במדינות ובחברות ורמה גבוהה של נזילות בקרב משקי הבית.

יחד עם זאת, השווקים בעולם עוברים שינוי משמעותי יותר מהקונצנזוס המשתקף משיחות עם משקיעים ומנהלי השקעות בישראל. במסגרת השינוי, החברות חוות סביבה מורכבת שממשיכה להשתנות, למרות שבמשקי הבית עדיין יש עושר ונזילות מהעבר הלא רחוק.

לכן, עדיין רחוק מגבולות ארצנו, נראה כי כלכלות גדולות גולשות למיתון, הריבית עולה וצפויה להמשיך לעלות במהירות ולהוביל לשינוי עמוק יחסית בתמחור של נכסים, פיננסיים וריאליים. בתנאים של שכר ומחירי ייצור גבוהים, למרות האטה בצריכה הפרטית בארה"ב, בריטניה ביבשת אירופה ובעולם השלישי, האינפלציה חזקה ומאיימת על היציבות באופן שמחייב בלימתה.

בישראל האינפלציה הייתה מתונה יותר עד כה, אבל היא הולכת ומתגברת באופן קבוע שיחייב עלייה משמעותית בריבית, במוקדם או במאוחר. לכן, נראה כי ישראל לא תוכל להתחמק מהתהליך העולמי וכמו כן, ששוק ההון המקומי לא יוכל לחמוק מהירידות באותה עוצמה בה הן התרחשו בעולם, במניות ואג"ח כאחד.

באופן מובן, משקיעים מחפשים נקודות אור ולא אוהבים שינויים עמוקים, בוודאי לא לרעה, אבל מול עיננו הולכים ונוצרים שינויים עמוקים בתמונת הכלכלה וכתוצאה מכך בתמחור הנכסים הפיננסיים והריאליים.