מתי אפשר להגיד על ארץ שהיא "התמוטטה"? אולי כאשר ההמונים מעלים באש את מעון ראש הממשלה, וכובשים את בית הנשיא? אולי כאשר הממשלה הלא־מושלת מודיעה שנגמר לה הדלק, ואין לה כסף לייבא שום דבר? אולי כאשר כל בתי הספר נסגרים, והילדים מצטווים להישאר בבית? אולי כאשר מערכת הבריאות מתמוטטת? ומה קורה כאשר כל הנ"ל מתרחשים בעת ובעונה אחת? האם ארץ כזאת "התמוטטה"?
אנחנו מדברים כאן על סרי לנקה, האי שמדרום להודו שמאכלס 22 מיליון בני אדם. בשנה ה־73 של עצמאותה מבריטניה, סרי לנקה מתנסה במשבר חסר תקדים, תוצאה של נסיבות, של אסונות מידי אדם ומידי הטבע, של פוליטיקה מוטרפת, של חוסר מיומנות, של יחסי חוץ לקויים, של שחיתות עצומת ממדים ושל הצלחת חמולה פוליטית אחת להוליך מיליונים שולל.
אנחנו חיים בעיצומו של משבר גלובלי, המשפיע על כל הארצות. אבל סרי לנקה מתקרבת להיות קריקטורה של המשבר הזה. השתקפויותיו מצטיירות כמעט כהגזמה מכוונת. סוף סוף, זו הייתה אחת המדינות המסודרות והמבטיחות ביותר בדרום אסיה.
הממשלה החל לקבץ נדבות
ב־2015, הבנק העולמי שיבח אותה על "צמיחה כלכלית מוצקה, הפחתה חזקה של העוני, התגברות על סכסוכים פנימיים, מעבר דמוקרטי מרשים, התפתחות אנושית חזקה".
חמש שנים אחר כך, עוד לפני הקורונה, סרי לנקה עמדה על עברי פי פחת. ממשלתה קיבצה נדבות. מענקים הודיים האריכו במקצת את יכולתה להאכיל את תושביה. היא נקלעה אל מה שכלכלנים מכנים "דיפלומטיה של מלכודת חובות", זאת אומרת שימוש מכוון בקו אשראי נדיב כדי לרכוש השפעה. הנושה הלוכדת היא סין, אשר פיתחה יחסים קרובים מאוד עם המשפחה השלטת של סרי לנקה, ראג'אפאקסה. בני המשפחה הזו החזיקו ב־20 השנה האחרונות בכהונות מפתח: הנשיא, ראש הממשלה, שר ההגנה, שר האוצר, שר הכלכלה, יושב ראש הפרלמנט, שגריר בארה"ב, שגריר ברוסיה ומספר ניכר של כהונות משתלמות אחרות.
בהשראת סין ובהמרצתה, האחים מישכנו את סרי לנקה. הם לקחו הלוואות ענק מסין, כדי להוציא אל הפועל פרוייקטים פרעוניים: נמל עמוק מים שכמעט שום אנייה אינה מגיעה אליו, נמל תעופה שכמעט שום מטוס אינו נוחת בו, איצטדיון קריקט שכמעט שום קבוצה אינה משחקת בו. כשסרי לנקה לא יכלה עוד לפרוע את חובותיה, הסינים הואילו לקבל את השליטה בנמל. ארה"ב והודו חוששות, כי הנמל הזה יהפוך לבסיס צבאי סיני בשערי הים הערבי.
אבל היו הרבה מעשי כסילות נוספים, כמו למשל הפחתה מסיבית של מסים מבלי להביא בחשבון את התרוקנות אוצר המדינה; ביטול של השימוש בדשנים לחקלאות מבלי להביא בחשבון את ההשפעה על תפוקת המזון; דחייה של הצעת סיוע בהקף של כמעט מיליארד דולר מזרוע של ממשלת ארה"ב.
האחים סללו את הדרך למשבר
האחים הובילו את סרי לנקה אל המשבר הנוכחי. כשהתבררה חומרתו, בחודש פברואר, הם ניסו לפתות את האופוזיציה להצטרף אל ממשלתם. היא סירבה. הממשלה דידתה עוד מספר שבועות, עד שהתנגשויות רחוב בקולומבו, הבירה המסחרית, הבריחו את ראש הממשלה מן העיר. הנשיא הטיל על ראש ממשלה לשעבר מן האופוזיציה למשות את סרי לנקה מתחתית התהום. הוא קיבל עליו לשאת ולתת עם קרן המטבע הבינלאומית על הלוואת חירום של שלושה מיליארד דולר, אבל גם הלוואת חירום דורשת חודשים של משא־ומתן. בינתיים חזר ונגמר הכסף.
ביום שבת עלו עשרות אלפי סרי לנקים על קולומבו. הם באו מכל חלקי האי. הפעם היה מנוי וגמור איתם לשים קץ למשטר ראגא'פאקסה. הם כבשו את בית הנשיא. הם שרפו את מעון ראש הממשלה. הנשיא נמלט למקום מבטחים, והודיע שהוא יתפטר ביום ד'. הפרלמנט יצטרך לבחור לו מחליף עד הבחירות הבאות ב־2024. גם ראש הממשלה הודיע שיתפטר.
מה תוכל לעשות ממשלה חדשה, גם אם לא יהיו בה עקבות של ראג'אפאקסה? כלל לא ברור. סרי לנקה זקוקה לוועדה קרואה, אבל כמעט אין דבר כזה ביחסים הבינלאומיים. האו"ם הסדיר פעם ועדות קרואות לניהול קצר־מועד של קמבודיה לאחר מלחמת אזרחים ושל מזרח טימור לאחר הסתלקות אינדונזיה. אבל קשה להעלות על הדעת ארץ גאה כסרי לנקה מפקידה את עצמה בידי שלטון זר. הכול מסכימים שהחודשים הבאים יהיו קשים ומרים.
רשימות קודמות ב-yoavkarny.com וב-https://tinyurl.com/yoavkarny-globes
ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny
כתבות
ני"ע
