המשבר במערכת החינוך: ביה"ד לעבודה צריך להיות המבוגר האחראי

הכותב הוא נשיא בית הדין הארצי לעבודה לשעבר, משמש כיועץ מיוחד למשרד עורכי הדין AYR - עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ ושות'

סכסוך ארגוני המורים והמדינה רחוק מלבוא על פתרונו המוסכם. עננת שביתות מרחפת מעל ראשינו בפתחה של שנת הלימודים הבאה. זאת כמובן, למגינת-לבם של ההורים, התומכים הצהרתית במאבק המורים, אך מסתייגים ברובם מדרך מימושו על-ידי שביתת מורים.

משאלה הדברים, חשוב שהציבור יידע מהו עניינה של אותה שביתה, ומה בכל זאת אפשר לעשות וטרם נעשה לקידום פתרון הסכסוך שביסודה.

הרפורמה המוצעת בחינוך, ופוג תוקף הסכמי השכר עם ארגוני המורים, מחייבים ניהול משא-ומתן עימם בנוגע לתנאי עבודת המורים ושכרם.

ככל שאותו משא-ומתן אינו מתקדם לשביעות-רצון ארגוני המורים, זכותם החוקית היא להכריז על סכסוך עבודה על-פי חוק יישוב סכסוכי עבודה, ובמסגרתו גם להכריז על שביתה. יחד עם זאת, ארגון עובדים המבקש לשבות אינו יכול לשבות כרצונו, משום שקיומה של שביתה מחייב עמידה בכלליה כפי שנקבעו בהלכות בית הדין לעבודה.

שביתה מוגדרת ככל הפרעה מאורגנת למהלך העבודה הרגיל. נוסף על כך, היא מחייבת קיום עילת שביתה מוצדקת, ולעילת שביתה מוצדקת תיחשב זו שסביר להניח שיש לה השלכה ישירה על תנאי העבודה.

שביתה היא לא תכלית

גם בקום עילת שביתה מוצדקת מימושה לא בהכרח יותר, משום שהשביתה אינה תכלית כשלעצמה, אלא היא אך ורק כלי נשק בסכסוך עבודה על תנאי עבודה, שהשימוש בו חייב להיעשות בתום-לב וכאמצעי אחרון. גם בקום עילת שביתה מוצדקת, שמבקשים לממשה בתום-לב וכנשק אחרון בסכסוך עבודה; עדיין, ככל שהיא תותר וייגרם בעטיה נזק, ושביתה על-פי טיבה נועדה לגרום נזק למעסיק ולציבור, יהא זה כפוף לבחינת מידתיות צעדי השביתה הננקטים על-ידי ארגון העובדים. לכן למשל, שביתה כללית של המורים ללא הגבלת זמן - לא תותר.

שערי בית הדין תמיד פתוחים בפני הטוען כי ייפגע באופן לא מידתי מקיומה של שביתה, דוגמת התאחדות התעשיינים ולשכת המסחר, אשר היו בדרך-כלל הצד הפונה לבית הדין בבקשה למתן צו מניעה נגד השביתה בנמלים, למשל, נוכח נזקה הצפוי להם בעטיה.

יישום האמור בנסיבות סכסוך העבודה עליו הכריזו ארגוני המורים עקב הרפורמה בחינוך ונושא שכר המורים, מורה כי:

ראשית, אין ספק כי לארגוני המורים קמה עילת שביתה מוצדקת נוכח הימשכות והיתקעות המשא-ומתן עימם על תנאי עבודתם, ככל שהוא בכלל קוים אפקטיבית.

שנית, דומה כי צעדי השביתה שננקטו על-ידי הסתדרות המורים, של התחלת לימודים בשעה מאוחרת ואי-קיום יום לימודים אחד, היו צעדי שביתה מידתיים, כך שאותה שביתה הייתה בגדר שביתה מותרת.

אלא שמעבר לזאת יש לשים אל לב כי הסתדרות המורים נמצאת כרגע במשא-ומתן קיבוצי עם האוצר. לכן כרגע, והדגש הוא שכרגע, היא לא תשבית את הלימודים. ארגון המורים העל-יסודי מחכה לראות מה יעלה גורל המשא-ומתן עם הסתדרות המורים; ולמרות ששנת הלימודים של תלמידי מוריו חבריו הסתיימה לא מכבר, אפשר שהוא לא יבחל ובקרוב מלעשות שימוש בנשק השביתה נגד תלמידים הנבחנים לבגרות.

במצב דברים זה של שביתות מורים בפתח, על כל המשתמע מכך מבחינת הורי התלמידים, יש לשקול שיתוף גורם נוסף, אובייקטיבי בסכסוך העבודה המתמשך הזה. אותו גורם הוא בית הדין לעבודה, שתרומה רבה לו בקידום יחסי העבודה במשק.

הסמכות להחליט

בעקבות פניית צד נפגע אל בית הדין לעבודה, כמו מרכז השלטון המקומי או הנהגת ההורים הארצית, בידו הסמכות להחליט, לאחר שמיעת כל הצדדים, על מתן ליווי צמוד ושוטף לאותו סכסוך על-פי נוהל הנחיות לקיום הליכי הידברות בסכסוכים קיבוציים, שהוציאה הנשיאה ורדה וירט-לבנה. במסגרת אותו נוהל בידו לחייב את הצדדים לסכסוך להגיש לו דיווח קצוב זמן על ההתפתחויות במשא-ומתן. מעבר לזאת בידו האפשרות לזמן אליו את ראשי הצדדים הישירים לסכסוך, כמו שר האוצר, שרת החינוך, יו"ר ההסתדרות וראשי ארגוני המורים, על-מנת לברר עימם הדרכים לקידום ההידברות בין הצדדים; ובמקרים המתאימים - אף לכפות על הצדדים את קיומו.

ככל שצד לסכסוך פועל בחוסר תום-לב, בידי בית הדין האפשרות להצביע על כך בהחלטתו, עם כל ההד התקשורתי הכרוך בכך, ולעתים אף לאפשר או לא לאפשר שביתה מידתית באופן כזה או אחר, בכפוף לדיווח על המשך ההתקדמות במגעי הצדדים עד דיון הבא. ככל שזה יהיה מצב הדברים, כדאי לשקול פנייה לבית הדין כאל "המבוגר האחראי".