האינפלציה בצרפת היא בין הנמוכות במדינות המערב בימים אלה, אך מבחינה פוליטית וציבורית נדמה שהיא הנושא החשוב ביותר על סדר היום. באפריל, כשמדד המחירים עוד עמד על 5.4% (בחישוב שנתי), הסוגיה כמעט עלתה לנשיא צרפת עמנואל מקרון בבחירתו מחדש לתפקיד. בחודש שעבר, כשהמדד עלה ל־6.5%, תרמה סוגיית יוקר המחיה להצבעת־מחאה נרחבת בבחירות הכלליות לפרלמנט, שהעלימה את הרוב שהיה למקרון והציבה את צרפת בתסבוכת פוליטית. כעת, לפני שתזנק עוד יותר, הנשיא הצרפתי וממשלתו נחושים להוריד את האינפלציה, או לפחות להיראות כמי שנלחמים בכל כוחם למען היכולת של תושבי צרפת "לגמור את החודש".
ביום חמישי האחרון הגישה הממשלה החדשה שהוקמה בחודש שעבר, בראשות רה"מ אליזבת בורן, חבילת תקנות מקיפה הנודעת בשם "חוק כוח הקנייה". היא כוללת שלל הצעות שנועדו גם לסייע לציבור שמתקשה להתמודד עם עליות המחירים החדשות, וגם כמה צעדים מבניים שנועדו להוריד את המחירים באופן קבוע.
בשלב זה המעבר של חבילת החוקים בפרלמנט כלל אינו בטוח. מולה מציבה אופוזיציית השמאל המאוחדת Nupes, חבילה אלטרנטיבית, נדיבה הרבה יותר, אך גם כזו שתעמיק את הגירעון. ככל הנראה, בשבועות הקרובים יתנצחו הצדדים הפוליטיים ביניהם, עד שיגיעו לפשרה.
מענק פטור ממס עד 6,000 אירו
אז מה כוללת החבילה החדשה? הממשלה הצרפתית מציעה להגדיל באופן קבוע את הפנסיות ואת תשלומי הרווחה ב־4%, כדי לאפשר לפנסיונרים ולעניים להתמודד עם עליית המחירים. היא גם מציעה להעלות שכר לעובדי המגזר הציבורי ב־3.5%. בנוסף, "קופוני אוכל" יחולקו לשכבות הסוציו־אקונומיות הנמוכות ביותר; וכל משק־בית בשכבות הללו יקבל בספטמבר הקרוב 100 אירו, ועוד 50 אירו לכל ילד. החבילה גם מתייחסת למגזר העסקי. על פי התוכנית של הממשלה, חברות יוכלו להעביר מדי שנה לעובדים מענק פטור ממס בשווי 6,000 אירו לכל עובד.
הממשלה הצרפתית מתכוונת גם להמשיך ולסבסד, בעלות של מיליארדים, את מחירי החשמל ואת מחירי הדלק בתחנות. הממשלה קבעה כבר באביב "מחיר־גג" לחשמל, שסייע למתן את העלייה במדד שנרשמה במדינות אחרות. נושא מחיר הבנזין והדיזל בצרפת נחשב לרגיש מאוד, במיוחד בפריפריה שבה רבים תלויים ברכב כדי להגיע לעבודה. הוא היה גם הרקע לפרוץ "מחאת האפודים הזוהרים" לפני ארבע שנים זמן קצר לאחר שמקרון נבחר. כיום מחיר הדלק גבוה בהרבה מרף המחיר ש"הדליק" את המחאה בשעתה. הממשלה תמשיך בסבסוד ישיר של מחיר הדלק עד לסוף השנה, אך בשיעור הולך ופוחת. לאחר מכן יוצג מודל חדש, שיאפשר למי שמשתמש ברכב כדי לנסוע לעבודה לקבל החזרים.
עלות החבילה הנוכחית מוערכת ב־20 מיליארד אירו, אך עשויה לצמוח ל־25 מיליארד אירו. היא מתווספת לצעדים קודמים שביצעה הממשלה הצרפתית, בהיקף של כ־26 מיליארד אירו, שנועדו להגדיל את כוח הקנייה של הציבור באופן ישיר. "הצעדים חדשים נועדו להגן על התושבים מפני יוקר המחיה", אמר שר האוצר ברונו לה־מר עם הגשתה לדיון בפרלמנט. הוא הבהיר כי לא מדובר בהגדלת הגירעון, אלא בניצול עודף גבייה חזוי השנה בגביית מסים.
חברת האנרגיה תולאם
חלק מיוחד בחבילת החוקים נוגע לתחום האנרגיה. צרפת מייצרת כ־70% מהחשמל שלה בעשרות כורים גרעיניים, אך החברה הסמי־ממשלתית עד כה EDF נתקלה בקשיים פיננסיים ומערכתיים בניהול השוטף שלהם. זו הסיבה שהממשלה "תלאים" לחלוטין את החברה, שתהפוך להיות 100% ממשלתית.
החבילה החדשה גם מאפשרת לממשלה לנהל "משק לשעת חירום" בענייני גז ואנרגיה אחרים, על רקע המחסור המסתמן בגז רוסי ביבשת. במקרה של הפסקת הזרמת הגז, תוכל הממשלה לנתב אותו לעסקים קריטיים, או לקבוע כמה ממנו יוקצה להפקת חשמל, אם בכלל.
תחום נוסף המטופל במסגרת החבילה הוא הדיור. על רקע העובדה כי עלייה במחירי השכירות תורמת בעצמה לעליית המדד, מציעה הממשלה להטיל איסור גורף על העלאת שכר הדירה במדינה ביותר מ־3.5% בשנה. שר האוצר לה־מר אמר כי ללא הצעה זו, אותה כינה "מגן שכירות", צפויים בעלי הדירות להעלות את השכירות ב־5%־6% לכל הפחות.
בתחום מחירי המזון, שר האוצר הודיע כי הרגולטור "יגביר את הפיקוח בסופרמרקטים", כדי לראות אם החברות מנצלות את עליות המחירים הכלליות "להקפצת המחירים ללא הצדקה". הוא גם אמר שהממשלה שוקלת לאפשר לסופרמרקטים להציע הנחות של 50% על מוצרי מזון שונים. עד כה הגבילה הממשלה את ההנחה ל־34% בלבד, כדי להגן על יצרני המזון והחקלאים מפני מלחמות מחירים.
חבילת החוקים הנוכחית היא מבחן ראשון להתנהלות במצב הפוליטי המסובך שנוצר בצרפת, שבו הממשלה למעשה פועלת כממשלת-מיעוט וטרם הצליחה לגבש קואליציה פעילה. כדי להעביר את החוקים, הממשלה תצטרף לגייס את מפלגת הרפובליקנים, או את תמיכת האופוזיציה משמאל, וייתכן כי תצטרך "לשלם" בצעדי מדיניות משמעותיים.
קואליציית Nupes, מצדה, הציגה בימים האחרונים חבילה אלטרנטיבית: העלאה של שכר המינימום במדינה ל־1,500 אירו (מ־1,343 אירו כיום), העלאת שכר העובדים במגזר הציבורי ב־10% והצמדתו למדד, וקביעת מחיר־גג למוצרי יסוד כמו פסטה ולחם. גם "האיחוד הלאומי" מימין, שאינו צפוי לתמוך בממשלה בכל מקרה, הציג הצעות משלו, כולל הסרה מוחלטת של המע"מ על הדלק.
"הגבלת החוב של גוש האירו מיושנת"
למרות ששר האוצר הבהיר כי החבילה החדשה לא תעמיק את הגירעון, הוא הוסיף כי תנאי הבסיס שלאורם יוסד גוש האירו, המגבילים את החוב הממשלתי ל־60% מהתמ"ג הם "מיושנים" ואינם רלוונטיים יותר. מבחינה זו, אמר, חבילת החוקים החדשה מייצגת "מודל כלכלי חדש", שהולך ונוצר באירופה, הכולל העמקה של הגירעון לטובת האזרחים גם בהווה וגם בעתיד, בדמות השקעות־עתק בטכנולוגיות ירוקות. "האם יש מדינה בגוש האירו שהותירה את תושביה להתמודד לבדם עם האינפלציה?" תהה לה-מר בשבוע שעבר.
הוא ציין כי אפילו גרמניה, שלה שיעור חוב ממשלתי של 69%, חורגת מחוקי היסוד של גוש האירו לפי הסכם היציבות והצמיחה (SGB), שהושעו נכון לעכשיו. שיעור החוב של צרפת, לעומת זאת עומד על 113%, ונמצא במגמת צמיחה בשנים האחרונות. זה של איטליה עומד על 151% ושל יוון על 193%.
"הרעיון של מדינות חסכניות מת כבר זמן רב", אמר לה־מר. "הולנד אינה חסכנית במיוחד, וגם גרמניה. הן מוציאות בדיוק כמונו כדי להגן על התושבים שלהם מהעלייה במדד המחירים". לדבריו, העובדה שיש הבדל של יותר מ־100% בשיעור החוב "בין מדינות שונות הנמצאות באותו גוש מוניטרי... הופכת את חוק החוב לבלתי-רלוונטי".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
