האם גלי הפיטורים בהייטק יהפכו לשיטפון?

"מיליון ישראלים בהייטק". עד לפני חודשים ספורים זה היה החזון של יאיר לפיד, אז שר החוץ והיום ראש ממשלת ישראל. המשמעות: פי שניים וחצי מועסקים בהייטק בהשוואה למספרם היום. אם נלך עוד כמה חודשים לאחור, הרי שישראלים רבים רצו לעזור ללפיד לממש את החזון הזה, ולעבוד בהייטק. המשכורות, ההנפקות וטעמי הגלידה במטבחון - הייטק היה המקום הנכון להיות בו.

לפני שנה בדיוק, זה גם נראה מאוד מאוד מבטיח. חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרו בניו-יורק גייסו יותר מ- 35 מיליארד דולר בהנפקות ומיזוגים. שיא של כל הזמנים. אבל מאז, רוב החברות האלה קרסו ביותר מ-50%.

כעת, קורה משהו הפוך בדיוק. משבר כלל עולמי, ופיטורים בהייטק, בישראל ובעולם. אלה פיטורים שמתרחשים לא רק בחברות עם סיכון גבוה, אלא גם בחדי-הקרן, שכבת החברות הכי מצליחות. למשל, ראינו פיטורים באחרונה בחברות כמו ורביט, לייטריקס ואיטורו.

קוראים לזה: "אפקט חודש יולי". המגמה החלה ביוני, אז פוטרו יותר מ-800 עובדים בחברות טק ישראליות. כעת, חודש יולי - בתוך סך הכל חמישה ימים - פוטרו כמעט 600 עובדים. אם הקצב הזה ימשיך, נגיע ליותר מ-2,300 עובדים מפוטרים בכל יולי. מספר כלל לא מבוטל.

עצירות גיוסים ופינוקים

יש חברות שעדיין אינן מפטרות, אך בהחלט האטו את קצב הגיוסים. בדיקה שערך גלובס בקרב 20 חדי-קרן שלא הודיעו על פיטורים עדיין, מצאה כי 18 מהם צמצמו את כמות המשרות שהם מפרסמים ברשת לינקדאין בשלושת החודשים האחרונים, בכל רחבי העולם. השיעור הממוצע של צמצום המשרות עמד על 38%, כאשר סטארט-אפים כמו גונג (מינוס 71%), פאבריק (מינוס 76%), הייבוב (מינוס 65%) וביג פנדה (מינוס 57%) היו בין אלו שהובילו את רשימת המקצצים בפרסומי המשרות בלינקדאין. מביג פנדה נמסר: "הגיוסים לא צומצמו וממשיכים כרגיל, תוך התמקדות במשרות מסוימות".

גם השכר בהייטק לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בירידה קלה של 8% מאז פברואר. מה בנוגע למסיבות ופינוקים? גם אלה מצויים בעצירה מסוימת. אינטל ישראל, המעסיקה הגדולה בארץ, הודיעה למשל על ביטול מסיבת הקיץ המסורתית.

בענף האינשורטק המצב קשה במיוחד. החברות היפו ולמונייד הישראליות התרסקו בוול סטריט בשנה החולפת. חברה נוספת, Next Insurance הפרטית, הודיעה באחרונה על פיטורי 140 עובדים.

  

אך יש להסתכל על נתוני הפיטורים גם בפרופורציה המתאימה. גל הפיטורים הנוכחי בהייטק עדיין קטן מאשר הקיצוצים של תחילת הקורונה. לפי האתר Layoff.fyi, שעוקב אחרי הפיטורים בתעשיית ההייטק העולמית, בחודשים מאי ויוני האחרונים פוטרו בתעשייה כ-33 אלף עובדים בהשוואה ל-52 אלף באפריל-מאי 2020. אז, בתחילת המגפה, היו חברות בתחומי התחבורה והתיירות למשל שראו את הפעילות שלהן צונחת בין לילה.

כך שאת גלי הפיטורים הנוכחיים אפשר לראות באופן דואלי: יש חברות שאכן נמצאות במצוקה ומפטרות כדי לנסות ולעמוד ביעדים הכלכליים, אך יש גם אחרות שמנצלות את האקלים הנוכחי כדי לעשות שינוי במודל העסקי או פשוט כדי "לרענן את השורות". ובכל מקרה, מפוטרים מליבת ההייטק כיום - מהנדסים ומתכנתים - ככל הנראה ימצאו עבודה חדשה במהירות, ואילו עובדים "מהמעטפת", כמו תחומי השיווק ומשאבי האנוש, נמצאים במצב מורכב יותר.

ורביט, למשל, לא מסתפקת בפיטורי 60 עובדים - החברה המעסיקה כבר מעל ל-500 עובדים חילקה את המבנה הארגוני שלה ליחידות רווח והפסד, כל אחת מהן ממונה על ורטיקל מקצועי: תרגומים המיועדים לשוק הבידור, תרגומים המיועדים לשוק הטכני, וכו'. כל אחת מהן נמדדת על ביצועים ורווחיות; ביזאבו קיצצה בפרויקטים עתידיים ועתירי סיכון כמו התפשטות טריטוריאלית לסין ולמדינות נוספות במזרח. חברת סקרים, שפיטרה 30 עובדים, שהם 18% מהחברה, משנה את מבנה החברה להתמקדות בלקוחות - לאורך דרגי הפיתוח השונים המוצר ותמיכת הלקוחות.

לאן ואיך עוד צפוי להתפתח המשבר בהייטק? האזינו לפרק השבוע של "הצוללת של גלובס".