ענף התמרוקים המקומי מצטרף לרגולציה העולמית ומבטיח חדשנות והורדת מחירים

ענף התמרוקים העולמי מגלגל כ-270 מיליארד דולר בשנה, ונמצא בצמיחה תמידית של 5%-6% בממוצע. ישראל היא שחקנית קטנה יחסית על המפה הזו, כאשר לפי הערכות התאחדות התעשיינים בישראל, השוק המקומי מגלגל כ-2.5 מיליארד דולר בשנה, כשמחצית מהמוצרים מיוצרים בארץ ומחצית מיובאים. בארץ ישנם כ-200 יצרנים, רובם קטנים ובינוניים.

למרות היותה שחקנית קטנה, לאחרונה התקבלה ישראל כחברה מן המניין ל-ICCR, הארגון הבינלאומי לרגולציה בתחום התמרוקים, שמאגד את כל הרגולטורים המשמעותיים בעולם. "מדובר בארגון שחרט על דגלו את הרגולציה העולמית, כדי שהצרכן יהיה בטוח בכל מקום", מסביר ליאור לוי, מנכ"ל חברת ביסקול ויו"ר ענף התמרוקים של התאחדות התעשיינים.

"הארגון החל את פעילותו ב-2007 עם קבוצה קטנה של מדינות, והיום חברים בו בין היתר ארה"ב, האיחוד האירופי, יפן וקנדה. בשלב הראשון מדינה יכולה להצטרף כ'צופה', ולאחר כמה שנים ניתן להגיש בקשה להתקבל כחברה מן המניין".

איזו השפעה תהיה לישראל בעקבות הקבלה לארגון?
"תהיה לנו גישה לרגולציה העולמית - אנחנו מקבלים את המידע הכי מעודכן ומשתתפים בדיון כחברים, שואלים את דעתנו. אנחנו שומעים על חדשנות בזמן אמת ויודעים להציג אותה לצרכן הישראלי. לדוגמה, כיום אנחנו לא יודעים מה קורה בכל הנוגע לחקיקה בתחום, כי איננו חברים בשוק האירופי ולא משתתפים בדיונים. בעתיד ייערך דיון שלנו עם העולם, ונדע מבעוד מועד מה הולך להיות.

"הדבר השני הוא שתהיה לכך השפעה על התעשייה הישראלית, ודרכה על הרבה עובדים. החברות בארגון תאפשר נגישות גבוהה למידע ויכולת יישום מהירה של המידע החדשני בתעשייה המקומית, כך שבעוד שנתיים או שלוש נוכל להכפיל את כושר הייצור הישראלי".

אבן-הנגף של הענף

הארגון פועל כך שנציגי המדינות בארגון מתכנסים אחת לחודש, כאשר משרד הבריאות בכל מדינה שולח נציג שלו (בישראל מדובר ברינת בכר, שהייתה מאדריכליות המהלך), והתאחדות התעשיינים שולחת נציג מטעמה. "אנחנו מתחלקים לקבוצות עבודה שעוסקות בנושאים כמו מיקרוביולוגיה או שאלות ותשובות שהציבור רוצה לדעת", מספר לוי.

"יש לנו בעצם קשר ישיר ובלתי אמצעי מאוד אינטנסיבי עם כל גורמי הרגולציה הרלוונטיים בעולם. הנציג של ה-FDA האמריקאי, הנציג של סין, נציגים אירופאיים. הגישה לרגולטורים מצד אחד, והעובדה שיש נציגים של התעשייה מצד שני, מייצרות מקפצה עם פוטנציאל עסקי מאוד גדול ליצוא הישראלי.

"אם יצואן ישראלי נתקל בבעיה רגולטורית בחו"ל, אפשר די מהר לעזור לו לפתור אותה. רגולציה היא אבן-נגף משמעותית בענף הזה. הסל של רגולטורים ונציגי תעשייה מכל העולם בהחלט יכול להיות קפיצת מדרגה משמעותית גם לתעשייה המקומית, וגם לרגולציה המקומית. החברות בארגון זה מחייבת את הרגולטור בכל מדינה להיות קשוב לצד האחר, הן לרגולטור מנקודה אחרת בגלובוס והן לתעשייה.

"אנחנו נמצאים באירוע מכונן. אין הרבה מקרים שאני מכיר בתעשיית מוצרי הצריכה בישראל שבהם הרגולטור והתעשייה ביחד חברים במוסד בינלאומי מוכר, ידוע ורשמי שמטרתו שיפור הרגולציה והמוצרים ברחבי העולם. יש פה כדי לתרום הרבה גם לרגולטור, גם לצרכן הישראלי ולגם לתעשייה, מזווית הבטיחות, ההבנה והיכולת להשפיע בעולם".

 ליאור לוי, יו''ר פורום יצרני התמרוקים בהתאחדות התעשיינים ומנכ''ל ביסקול / צילום: אילן בשור

יש קשר בין העובדה שישראל התקבלה השנה לכניסתה לתוקף של רפורמת התמרוקים בינואר 2023?
"יכול להיות. אבל אני חושב שהם מחפשים כמות מסוימת של פעילות. אנחנו צריכים להראות להם שאנחנו משתתפים, שנציגי התעשייה רציניים ולא בורחים. מעניקים שם חשיבות מאוד גבוהה לממשק של תעשייה ורגולציה - ברור שהרגולטור קובע לתעשייה, אבל חשוב שהוא ישמע מה שיש לתעשייה להגיד. הידע בסופו של דבר הוא בשטח, בתכלס. אתה עושה חוק? אתה צריך לראות אם מי שאתה עושה עבורו את החוק יכול להכיל את זה, ואין לו הסתייגויות".

החיבור להייטק

לפי הנתונים שמציג לוי, רוב המכירות העולמיות בשוק התמרוקים מתקיימות באירופה, בארה"ב ובאסיה. לפי הערכות התאחדות התעשיינים בישראל, חמישה שחקנים עולמיים תופסים נתח שוק של כ-42%. לוריאל עם היקף מכירות שנתי של כ-33 מיליארד דולר, יוניליוור עם מכירות של כ-22 מיליארד דולר, אסתי לאודר עם כ-16 מיליארד דולר, פרוקטר אנד גמבל עם כ-14 מיליארד דולר, ושיסיידו עם כ-10 מיליארד דולר. ישראל מייצאת בשוק הזה בכמיליארד דולר.

היצוא הזה יוכל לגדול בעזרת יוזמה חדשה של התאחדות התעשיינים, שאמורה לתת לו קפיצה משמעותית בשנתיים הקרובות. "ראינו שבמדינת ההייטק והסטארט-אפים, התעשייה הישראלית לא ממש קולטת הייטק, למרות שיש המון מחקרים באקדמיה שלא באים לידי ביטוי", מספר לוי. "ואז חשבנו, במקום שהתעשייה תלך לאקדמיה ותחפש מחקרים שאפשר לגזור למוצר חדשני, נבדוק מהם המחקרים הרלוונטיים שכרגע עומדים על המדף, ונשווק אותם לתעשיינים.

"זה פרויקט שבעצם עובר מקול קורא למחקר. חוקרים פונים אליי ומציעים לי את המחקר שלהם, בתוך כחצי שנה נסיים להקים מאגר שיופץ לחברות, והן יוכלו להחליט אם הוא מעניין אותן. כך הן יוכלו לפנות לחוקר ולהציע לו לשתף פעולה.

"שני הדברים האלו יחד יובילו את תעשיית התמרוקים לקפיצת מדרגה שאמורה להכפיל את היקף היצוא מישראל. הצגנו את הנושא בכנס שהשתתפה בו גם הרשות לחדשנות, קיבלנו היענות גבוהה, ועכשיו אנחנו יוצאים לדרך".

הצפי לשוק התמרוקים בעקבות הרפורמה: ירידות מחיר של 5% בממוצע

"רפורמת התמרוקים מביאה בשורה גדולה ליבואנים, ליבוא המקביל וגם ליצרני הקוסמטיקה ולתעשייה עצמה", מסביר אורן הרמבם, מנהל איגוד תעשיות מוצרי צריכה ובנייה. "מצד אחד, השוק יהיה תחרותי יותר כי יהיה יבוא מקביל בהיקפים גדולים יותר. מצד שני, גם ל-50%-60% ממוצרי הקוסמטיקה שמגיעים מייצור מקומי יש בשורה גדולה, כי ישוו את מצבם ואת ההתנהלות הרגולטורית שלהם ליצרנים מהאיחוד האירופי".

איך זה יבוא לידי ביטוי?
"קודם כל, אנחנו מדברים על פיקוח ברמת המוצר. אין כבר רישיון תמרוק, אותה חותמת על כל שמפו או קרם ידיים שבה כתוב 'ברישיון משרד הבריאות'. כיום, כדי שיצרן או יבואן יקבלו את החותמת הזו הוא צריך להגיש בקשה שנבדקת במשרד הבריאות, הבדיקה יכולה לארוך שבועות, ואם מדובר במוצר חדשני, אפילו חודשים.

"החל מינואר הקרוב נעבור למשטר שנהוג באירופה - כבר לא יהיה צורך לפנות באופן אקטיבי ולחכות שמשרד הבריאות ייתן רישיון, אלא לדווח למאגר מסוים שמשרד הבריאות מפקח עליו, ואם זה יהיה כמו באירופה, תוך 72 שעות המוצר יוכל להיות משווק לשוק. כמובן שהדיווח צריך לכלול את תיק הבטיחות, הפירוט של החומרים ורמת הבטיחות של המוצר.

"השינוי המשמעותי השני שרלוונטי ליצרנים הוא הפיקוח ברמת המפעל. בשיטה הנהוגה היום, שנקראת רישיון יצרן, צריך לקבל כל חמש שנים רישיון מהרוקח המחוזי ולעמוד בכל מיני דרישות, דבר שגורר בעיות בשל אי אחידות או אי עקביות.

"אחרי הרפורמה, היצרן יוכל 'להסתפק' בתקן הבינלאומי לתנאי ייצור נאותים בתעשיית התמרוקים, שנקרא GMP ((Good manufacturing practice. באירופה, ברגע שיש לך את זה, אתה יכול להתחיל לייצר תמרוקים - וזה גם יהיה המצב בישראל.

"שני השינויים האלו גם מקלים, וגם מוזילים עלויות ליצרנים וליבואנים. השוק הופך להיות יעיל ותחרותי יותר, ייכנס לפה יותר יבוא וגם הסביבה שבה היצרנים עובדים תהיה יותר הוגנת, כי יהיו להם תנאים דומים למה שקורה באירופה, וזה יתרום גם לאפשרות שלהם להתחרות בשווקים בחו"ל".

מתי נראה הוזלת מחירים לצרכן הישראלי?
"זה תלוי במהירות שבה משרד הבריאות יכניס לתוקף את הרפורמה. נכון שלפי החוק היא אמורה להיכנס בינואר 2023, אולם החוק מסמיך את שר הבריאות לדחות את הכניסה של הרפורמה בחצי שנה.

"לאחרונה היה דיון בוועדת הכלכלה שבו נציגת משרד הבריאות אמרה שהם מתקשים לגייס כוח-אדם כדי לפקח על הרפורמה. אז יש כאן עיכובים בתהליך. צריכים לראות מה התגובות של השחקנים לתקנות, אבל אני מעריך שמהרגע שהרפורמה תיכנס לתוקף, תוך כמה חודשים הדברים יורגשו גם אצל הצרכן - להערכתנו מדובר בירידה ממוצעת של כ-5% במחירים".