ישראל היא רק תירוץ: הסיבה האמיתית לביקור ביידן במזרח התיכון

מחירי הנפט שהאמירו בחודש מאי ליותר מ־120 דולר לבנצ'מארק, ברנט, ולשיא של יותר מ־5 דולר לגלון בארה"ב בחודש שעבר - הם הסוגייה המרכזית שמביאה לביקור נשיא ארה"ב ג'ו ביידן במזרח התיכון ככלל ובסעודיה בפרט. עם זאת, התחנה הראשונה באזור תהיה ביום רביעי מדינת ישראל. למעשה, הן בוושינגטון והן בירושלים מצפים לבשורות מסעודיה, כל אחת בתחומי העניין שלה.

  

"ככל שהביקור מתקרב, כך הולכת ומתקצרת רשימת המתנות שהוא יותיר לישראל", אומרים בכירים ישראלים בזמן שבמשרד ראש הממשלה אין ודאות בנוגע למהן הבשורות שמביא ביידן. החל מחימום יחסים עם ריאד, דרך טיסות של חברות ישראליות מעל שמי סעודיה, ועד לבשורה בנושא האיראני, נראה כי הדבר הבטוח היחיד שיתקבל זו תמונה בנמל התעופה של ראש הממשלה והשרים עם נשיא ארה"ב.

 ישיבת הממשלה השבועית, 10.7 / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

ב־48 השעות האחרונות לארגון הביקור, מסתמנים לא מעט שינויים של הרגע האחרון. הגעתו לבסיס פלמחים עם שר הביטחון בני גנץ בוטלה, והסיור שתוכנן להתקיים ביד ושם עשוי להידחות. עם זאת, בישראל יש ציפייה לפריצת דרך בשלושה מוקדים עיקריים: הראשון, השלמת העסקה הסיבובית בין ישראל, מצרים וסעודיה להעברת האיים סנפיר וטיראן לידי ריאד, וכן להעברת בסיסי הכוחות הבינלאומיים לחצי האי סיני לטובת הגנת חופש השיט בים האדום. כך, הסעודים יוכלו לפתח את האיים, ובתמורה ישראל עשויה לקבל את חופש הטיסות בשמי סעודיה. נשיא ארה"ב אמור, מצידו, לתת ערבויות אמריקאיות להשלמת העסקה על היבטיה הביטחוניים.

גנץ מעוניין להציג לביידן את מערכת הלייזר

בה בעת, בישראל מקווים כי ביידן יביא עמו בשורה בתחום עידוד ההשקעות הכלכליות של מדינות האזור ברשות הפלסטינית על חשבון חמאס, ויפעל לחיזוקה ברמה הכלכלית. בהיבט אחר, למרות ביטול הביקור בפלמחים, מתכוון גנץ להציג בפני ביידן את מערכת הלייזר הישראלית, שבה מושקעים חצי מיליארד שקל.

אך עם כל הכבוד לישראל, עיקר עיסוקו של נשיא ארה"ב הוא בסעודיה. בירושלים יוכלו לזקוף לו נקודת זכות גם אם עצם האתנחתא הזו בדרך לג'דה תסמל שלב נוסף בהתקרבות עם ריאד, ובהמשך אולי גם לאפשר הסכמים כלכליים. בסוף השבוע האחרון סיפר בכיר ביטחוני כי מאז שנחתמו הסכמי אברהם, התקיימו כ־150 מפגשים של אנשי מערכת הביטחון עם מקביליהם במדינות האזור והסכמי אברהם (לא כולל מצרים וירדן), ונחתמו עסקאות בשווי יותר מ־3 מיליארד דולרים. בישראל מקווים כי ביקור ביידן בסעודיה, שבה ייפגש עם תשעה מנהיגים ממדינות ערב, יסייע להרחיב את מעגל שיתופי-הפעולה הביטחוניים והכלכליים.

  

בהיבט הביטחוני, בכירים ישראלים אמרו כי ביקור ביידן באזור מהווה בשורה בכל הנוגע לאיראן, שכן "האמריקאים מגבירים את תשומת הלב שלהם במזרח התיכון. זה גם מסר לאיראן, וזה מחזק מאוד את מעמדה של ישראל שביידן מבקר במזרח התיכון, ובפרט בישראל ובסעודיה". לנשיא יש אינטרס משלו בנושא הזה, ובממשל האמריקאי מקווים כי הביקור בישראל ובסעודיה ילחיץ את האיראנים לחתימה על הסכם גרעין מחודש.

סוגיית הפרות זכויות האדם נדחקה הצידה

עם זאת, תשומת הלב המרכזית של ביידן בסבב ביקוריו במזרח התיכון מופנית לנפט שדחק הצידה, גם אם לא באופן מוחלט, את סוגיית הפרות זכויות האדם בסעודיה והרצח של העיתונאי ג'מאל חאשוקג'י. נשיא ארה"ב אמנם צפוי להעלות בג'דה את הסוגייה, אבל הוא מודאג בהרבה ממחירי האנרגיה. בחירות האמצע בארה"ב, שיתקיימו ב־8 בנובמבר, כבר ממש מעבר לפינה - ופופולריות הנשיא מושפעת מהאינפלציה הצומחת במדינתו. לאחר שבמרץ נרשם קצב שנתי של 6.65%, הגבוה ביותר מאז ינואר 1982, באפריל ובמאי האינפלציה עמדה על קצב שנתי של 6.3%. ללא ירידה משמעותית של מחירי האנרגיה, קשה לראות מצב שבו יחול שיפור ניכר באינפלציה בארה"ב.

ביידן יודע היטב כי תעשיית הנפט העולמית לא עומדת בביקוש, מה שמשליך במישרין על מחירי הנפט. בחודש יוני, מדינות אופ"ק, ארגון המדינות שמייצאות נפט, הפיקו 28.83 מיליון חביות נפט ביום, בזמן שחברות אופ"ק פלוס בהובלת רוסיה הגיעו ל־13.26 מיליון חביות ביום.

אם מפלחים את כלל תעשיית הנפט, אזי בחודש יוני הוסיפו סעודיה ורוסיה לבדן 560 אלף חביות ביום לשוק. נשיא ארה"ב מכיר בוודאי את העובדה שרוסיה לבדה, על אף הסנקציות של המערב, הגיעה ביוני ל־9.75 מיליון חביות ביום - לאחר 9.29 במאי ו־9.14 מיליון באפריל. "היצוא הרוסי ירד קלות ביוני, בזמן שהביקוש המקומי גדל", נכתב בניתוח של S&P גלובל.

הסיבה שאותה הירידה היא קלה בלבד, למרות שהעיצומים של המערב על מוסקבה נותנים את אותותיהם, היא עלייה משמעותית ביצוא הנפט הרוסי לשתי המדינות המאוכלסות ביותר בעולם: סין והודו. רוסיה מכרה לסין נפט בהיקף 1.98 מיליון חביות ביום במאי, והפכה לספקית המרכזית של בייג'ינג - תוך שהיא עוקפת את סעודיה. מדובר בשיא לתהליך מתמשך, שבו רוסיה ייצאה 1.59 מיליון חביות ביום באפריל ו־1.5 במרץ. בד בבד, היקף יצוא הנפט הרוסי להודו הגיע במאי ל־819 אלף חביות ביום, לאחר 277 אלף באפריל ו־33 אלף בלבד בתקופה המקבילה אשתקד. בכך, רוסיה עקפה את סעודיה בדרך למקום השני בהיקף הנפט המיוצא להודו, כשרק עיראק נותרה מעליה. מכירות הנפט, הגז הטבעי והפחם של רוסיה לסין ולהודו הסתכמו ב־24 מיליארד דולר בשלושה חודשים.

ריאד לא יודעת כיצד לנהוג עם מוסקבה

הסעודים, למעשה, נמצאים בין הפטיש לסדן: מחד גיסא, הם מעוניינים למכור יותר נפט בעידוד ארה"ב, ומאידך גיסא - בריאד לא בטוחים כלל כי יש להם את התשתית הנדרשת כדי לעמוד בעצימות שכזו. בה בעת, מצד אחד, הסעודים אינם שבעי רצון מכך שהרוסים עוקפים אותם ביעדי יצוא משמעותיים, אולם מצד שני - לא בטוח שברצונם יהיה לפגוע בשיתוף-הפעולה היציב יחסית עם רוסיה, למרות החשדנות ההדדית מאז מלחמת מחירי הנפט ב־2020.

אותה החשדנות מאפיינת גם את יחסי סעודיה־ארה"ב. לאחר שבשנה שעברה ביידן סירב להיות בקשר עם נסיך הכתר הסעודי והמנהיג בפועל, מוחמד בן סלמאן, האחרון השיב לו במרץ. פלישת רוסיה לאוקראינה ב־24 בפברואר, שהביאה לזינוק במחירי הנפט, גרמה לנשיא ארה"ב לרצות לשוחח עם מוחמד בן סלמאן ועם מנהיג איחוד האמירויות, מוחמד בן זייד. השניים, שמאוכזבים מהתרחקות וושינגטון מהנעשה במזרח התיכון ומריצת הממשל הדמוקרטי להסכם גרעין מחודש עם איראן, לא הסכימו לענות - כאשר במקרה של מוחמד בן סלמאן בוודאי גם המשקעים הקודמים השפיעו. אותם המשקעים ש"יונחו" בצד במהלך ביקור ביידן בג'דה.

אין ודאות שמחירי הנפט יירדו, גם אם ביידן ישכנע להגביר הפקה | גיא בן סימון

אם נשיא ארה"ב ג'ו ביידן יבטיח בביקורו בסעודיה את הגדלת הפקת הנפט, תהיה זו הצלחה מסחחרת לקראת בחירות האמצע בנובמבר. אולם, גם אם אכן ביידן יצליח במשימה - זה עשוי שלא להספיק בכדי להפחית את מחירי הדלק שמטלטלים את הכלכלה העולמית.

הסיבה העיקרית היא שלסעודים ולשותפיהם בארגון אופ"ק יש יכולת הפקה מוגבלת, בגלל הירידה בהשקעות לפיתוח אסדות נפט ופצלי שמן. עם כניסתו לתפקיד, ביידן אסר על הפקת נפט מפצלי שמן באדמות מדינות - ועכשיו הוא מכה על חטא. במטרה לעודד חברות אנרגיה להגדיל את השקעות ההון, הממשל האמריקאי שוקל הטלת מס של עד 42% על רווחים עודפים של חברות האנרגיה. עם זאת, בינתיים קצב ההשקעות של חברות האנרגיה ובתי הזיקוק נחשב מתון - ואף נמוך מהגידול בביקושים.

על רקע התגברות החששות ממיתון, מחירי הנפט נסוגו בשבוע שעבר, אך זו אינה המילה האחרונה. האטה בכלכלה העולמית עלולה לגרור ירידה בביקושים, ולכן מחירי הנפט נותרו מעל 100 דולר לחבית.

"למרות שביידן ינסה לשכנע להגדיל את תפוקת הנפט, הסעודים לא ששים להגדיל את התפוקה", אמר יונתן כץ הכלכלן הראשי של לידר שוקי הון. "מרבית מדינות אופ"ק לא מגיעות למכסות שלהן. ללא מיתון עמוק, היעדר היצע מספיק יחסית לביקוש הקשיח שתומך בעלייה במחירי הנפט".

לדברי רונן מנחם, הכלכלן הראשי של בנק מזרחי טפחות, "סעודיה נוקטת במדיניות של הקטנת התלות ביצוא נפט גולמי כמקור הכנסות עיקרי. בהקשר זה יכולה ישראל להציע לסעודיה מבחר עשיר מיתרונותיה היחסיים, כולל ידע טכנולוגי ומעשי בתחומים כמו אנרגיה מתחדשת והתפלת מים. ארה"ב שואפת מצידה שסעודיה, בת בריתה של רוסיה, תבוא לקראת המערב ותגדיל את תפוקת הנפט. היא בין הבודדות שיכולות לעשות זאת".