ההתחייבויות הנוכחיות של מדינות העולם בתחום האקלים אינן מספקות בהשוואה לגודל האתגר, וחושפות את שיעור התמ"ג העולמי להפסדים של כ-4.5% כתוצאה מסיכוני אקלים פיזיים. כך עולה מניתוח חדש שביצעה חטיבת המחקר של סוכנות הדירוג s&p. הניתוח מעריך את פגיעותן של 135 מדינות ב-30 השנים הבאות לגלי חום, שיטפונות, עליית גובה פני הים, מחסור במים, שריפות ענק וסופות, ואת מוכנותן של אותן מדינות להסתגל למציאות המשתנה במהירות. לפי הניתוח, בישראל חשופים 100% מהאזרחים לסיכוני גלי חום, ו-99% מהאדמה למחסור במים, בשל הלכי ההתייבשות הקשורים בשינויי האקלים.
עבור רוב המדינות, החשיפה והעלויות של ההשפעות הפיזיות של שינויי האקלים גוברות. במהלך 10 השנים האחרונות, סופות, שריפות ושיטפונות בלבד גרמו להפסדים של כ-0.3% תוצר בשנה ברחבי העולם, לפי נתוני Swiss Re. באיחוד האירופי, גלי החום האחרונים נקשרו להפסדי תוצר של 0.3%-0.5%. הארגון המטאורולוגי העולמי (WMO) מדווח כי בממוצע, אסון הקשור למזג האוויר, האקלים או המים התרחש מדי יום במהלך 50 השנים האחרונות, וגרם ל-115 מקרי מוות יומיים ולמעלה מ-202 מיליון דולר בהפסדים יומיים.
למרות שמספר מקרי המוות ירד פי שלושה בפרק הזמן הזה - הודות למערכות התרעה מוקדמת וניהול אסונות ומוכנות טובים יותר - התדירות של אירועים כאלה גדלה כמעט פי חמישה ב-50 השנים האחרונות. אם המגמה הנוכחית תימשך, מספר האסונות עשוי לעלות ל-560 בשנה עד 2030 - עלייה של 40% בהשוואה לשנת 2015.
בין 3.3 מיליארד ל-3.6 מיליארד אנשים חיים באזורים מועדים לסיכון
לפי האו"ם, בין 3.3 מיליארד ל-3.6 מיליארד אנשים חיים באזורים הפגיעים מאוד לשינויי אקלים. סיכוני אקלים פיזיים, כגון סערות, שיטפונות, שריפות ענק וגלי חום, יכולים להשפיע על עושרן של מדינות באמצעות פגיעה ישירה במלאי ההון הפיזי ובזרימת ההכנסה הפוטנציאלית (למשל, גלי חום יכולים להפחית את פריון העבודה). אך לא כל המדינות מושפעות באופן שווה ממשבר האקלים, שכן אזורים שונים חשופים לסיכונים מצרפיים שונים, וכך גם המערכות הכלכליות של המדינות השונות מושפעות באופן משתנה.
למשל, ההשפעות האזוריות של סכנות אקלים שונות והבולטות ביותר במדינות דרום אסיה החשופות במיוחד לסערות, שיטפונות, בצורות וגלי חום (10%-18% מהתמ"ג בסיכון עד 2050, אילו לא ינקטו אמצעי הסתגלות - חשיפה גדולה פי 10 מאירופה, האזור שיושפע הכי פחות).
אומדני ההפסדים הכלכליים של s&p מראים שמדינות בעלות הכנסה בינונית-נמוכה ונמוכה צפויות לראות הפסדים גדולים פי 3.6 בממוצע מאשר מדינות בעלות הכנסה בינונית וגבוהה יותר. מטבע הדברים, הפסדים כלכליים צפויים להיות גבוהים יותר ומתמשכים יותר עבור אותן מדינות שיש להן פחות יכולת הסתגלות (מוסדות חלשים יותר ופחות יכולת פיננסית).
הקופה הציבורית תושפע במיוחד, שכן התגובה לזעזועים אקלימיים תדרוש ככל הנראה הוצאה ציבורית גבוהה ובכך תוביל לנטל חוב גדול יותר. עם זאת, עבור מדינות מסוימות, ההשפעות הפיזיות של שינויי האקלים עשויות להתחיל להופיע רק עם הזמן - במיוחד אלו עם חשיפה גדולה יותר לסיכונים כרוניים, ש-S&P מצפה שיחמירו עם השנים. כך גם העלויות הכרוכות בסיכונים יגדלו עם הזמן. עם זאת, מדינות יכולות לצמצם חלק מההפסדים הללו בהתאם לנכונותן וליכולתן להסתגל. בניית חוסן להשפעות הפיזיות של שינוי האקלים דורשת השקעות משמעותיות מהמגזר הציבורי והפרטי, שהתשואה עליהן מגיעה לרוב רק לאחר מספר או אפילו עשרות שנים.
ומה במזרח התיכון ובישראל?
ישראל מצויה ב"הוט ספוט" אקלימי, ואזורה מתחמם בקצב כפול מהממוצע העולמי. למרות שמדינות המזרח התיכון וצפון אפריקה הן המושפעות ביותר מגלי חום כבדים (בישראל, 100% מהאוכלוסייה חשופה לגלי חום) והחשופות ביותר לבצורות (99% משטחי החקלאות בישראל חשופים למחסור גובר במים), הערכות אובדן התמ"ג האזוריות מצביעות על כך שההשפעות מגלי חום נוטות להוביל לאובדן תפוקה נמוך יותר מאשר סופות, שיטפונות ושריפות (ואומנם, לגלי חום יש השפעה קטנה יותר על פריון העבודה במגזר השירותים מאשר בחקלאות, שבה העובדים חשופים יותר לתנאי חוץ ולחום). רוב המדינות יוכלו להתמודד עם גלי חום, במיוחד כלכלות עשירות יותר ומוכוונות שירותים, בהיערכות נכונה אל מול הסיכונים.
מפגעי אקלים כמו גלי חום יכולים גם להשפיע על תפוקת היבול או על בריאות האדם, דבר שאליו לא מתייחסים בסוכנות הדירוג. גם לתלות הדדית בין סיכונים (כלומר, סכנה אחת הגורמת לאחרת, כגון סערה המובילה לשיטפונות), אין התייחסות בדוח. באשר לפגיעה בתל"ג המקומי בישראל, כותבי הדוח מתייחסים לפגיעה של 1% במגזר החקלאי (העושה שימוש במים מותפלים וממוחזרים).
"קריסה של אחת המדינות הסמוכות לנו תשפיע עלינו באופן משמעותי"
לפי תחזיות השירות המטאורולוגי, הטמפרטורה ברחבי ישראל תעלה עוד לפני סוף המאה ב־4.5-2.3 מעלות צלזיוס, ואירועי קיצון יהפכו בשנים הקרובות לעוצמתיים, ממושכים ומסוכנים יותר. ניר סתיו, מנהל השירות המטאורולוגי, מסביר כי "באזורינו האפקטים המשמעותיים ביותר של שינוי האקלים צפויים להיות התרבות והתעצמות גלי החום ופרקי היובש. אולם, קרוב לוודאי שההשפעה על שכנותינו תהיה דרמטית יותר מההשפעה עלינו - לישראל תשתיות מים, חשמל ובריאות מתקדמות ומשטר מתפקד אשר יאפשרו לה ככל הנראה להתמודד עם עיקר ההשפעות בצורה סבירה".
סתיו מדגיש כי חוסר יציבות אזורי בשל השפעות משבר האקלים על שכנותיה של ישראל ישפיע גם עליה, ולכן ישנה חשיבות לשיתוף פעולה אזורי אל מול האתגרים הגוברים. לדבריו, "אצל השכנים שלנו, החל מהמעגל הקרוב - עזה, יו"ש, לבנון וירדן - וגם במעגלים המרוחקים יותר, היכולת להתמודד עם השינוי מועטה. עוד לפני השינויים הצפויים במשטר הגשמים, מדינות אלו מתקשות לספק מים לתושביהם בצורה רציפה ואיכותית. עוד לפני השינויים הצפויים בעוצמת גלי החום, מדינות אלו מתקשות לספק חשמל בצורה רציפה ושירותי בריאות סבירים. אנחנו לא נמצאים על אי במרכז האוקיינוס - קריסה של אחת המדינות הסמוכות לנו תשפיע עלינו באופן משמעותי. לפיכך, חשוב לחשוב לא רק על ההיערכות הראויה שלנו אלא גם על היערכות אזורית לפגעי האקלים. ככל שנשכיל לייצר מנגנונים אזוריים להתמודדות, תוך שיתופי פעולה אזרחיים, נצמצם את הסיכון שעלול לצוץ מפגיעות גדולה של אחת משכנותינו".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
