לראשונה זה יותר מ-20 שנה, האירו נסחר היום בשוויון מלא מול הדולר האמריקאי. במסחר הבוקר השתווה המטבע האירופי המשותף לדולר, ומאז עלה בכמה שברי אחוזים.
אנליסטים העריכו בימים האחרונים כי אחרי חציית "המחסום הפסיכולוגי" של שוויון בין המטבעות, ערך האירו עשוי להידרדר במהירות רבה יותר. רוב בתי ההשקעות והאנליסטים העריכו בחודשים האחרונים כי היפוך שכזה הוא רק עניין של זמן. הפעם האחרונה שבה האירו היה שווה פחות מדולר הייתה ה-15 ביולי 2002.
כמה גורמים מרכזיים מסבירים את צניחת הערך של האירו. בראש ובראשונה נמצא המצב הכלכלי של האיחוד האירופי ושל גוש האירו, המחליש את המטבע בגלל מה שמסתמן כמו מיתון מתקרב, הנובע מעלויות האנרגיה המזנקות. התלות האירופית, ובמיוחד התלות של גרמניה, הכלכלה הגדולה ביותר ביבשת, בגז רוסי, שינתה מן היסוד את המצב הכלכלי ביבשת.
גרמניה רשמה גירעון סחר במאי, כמו גם גוש האירו כולו, בעיקר על רקע הזינוק במחירי האנרגיה, שממשיכים להיות גבוהים פי שישה ויותר מהרמה הרגילה. בימים האחרונים עצם המשך הזרמת הגז הרוסית ליבשת, גם בכמות מופחתת, מוטל בספק. הפסקה מוחלטת תגרור משבר כלכלי מיידי בגרמניה, וגם במדינות אחרות.
בנוסף, ישנה "בריחה לדולר" שמשפיעה על שוק המט"ח כולו, וכוללת רכישת דולרים מוגברת בזמני אי-ודאות כלכליים. כך, הדולר מתחזק גם היום מול הליש"ט (בכ-0.2%) והין היפני (בכ-0.1%) ועוד מטבעות מרכזיים. ה"דולר אינדקס" (המודד את התנועה של הדולר מול סל של מטבעות מרכזיים בעולם) רשם מתחילת חודש יוני עלייה של יותר מ-5%.
גורם נוסף הוא מוניטרי בעיקרו - הבנק המרכזי האירופי עדיין לא העלה את הריבית בגוש האירו, ורק התחייב לעשות זאת באופן ראשוני בפגישתו ב-21 ביולי. לעומתו, בנקים מרכזיים אחרים כבר ביצעו שלוש העלאות ריבית ("הפד) או חמש העלאות ריבית ("בנק אנגליה"), ולעומת ריבית של מינוס 0.5% שעדיין קבועה בגוש האירו, בארה"ב ובבריטניה היא עומדת על יותר מ-1%. האירו נחלש, בין היתר, על רקע המורכבות של העלאות הריבית בעבור גוש האירו.
ידיו של הבנק המרכזי האירופי כבולות, במדה רבה. הוא אינו יכול להעלות ריבית בחדות יוצאת דופן בגלל החשש מהמיתון אך גם בשל חשש למשבר חוב במדינות דרום אירופה. לכן, בית ההשקעות היפני נומורה, למשל, העריך כי גוש האירו ייכנס למיתון כבר ברבעון הנוכחי, וכי האירו יידרדר ל-0.95 דולר. הדולר הגבוה גם מעלה את האינפלציה באיחוד האירופי על ידי העלאת מחירי היבוא.
במסיבת העיתונאים שלו בתחילת יוני, למשל, הבהיר יו"ר הפד ג'רום פאוול כי "הפוקוס העיקרי" של הבנק המרכזי הוא להוריד את האינפלציה והבטיח "קרב ללא תנאים" נגדה. לעומת זאת, איזבל שנאבל, אחת הנגידות הבכירות בבנק המרכזי האירופי, הדגישה יום לפני כן כי המחויבות העיקרית של ה־ECB היא להגן על האירו, וכי "אין גבולות" למה שיעשה הבנק בתחום זה. כלומר, בעוד האמריקאים שמים דגש על האינפלציה, האירופאים נאלצים לשים דגש על התמודדות עם משבר חוב אפשרי שיאיים על האירו, ולכן מוגבלים יותר בצעדים נגד עליות המחירים.
הסוחרים והמשקיעים בארץ ובעולם ממתינים בדריכות לפרסום מדד המחירים לצרכן בארה"ב מחר (ד'), כשעל פי מרבית התחזיות בשוק הוא עלה ביוני ב-1.1% כך ששיעור האינפלציה השנתי גדל ל-8.8% (בהשוואה ל-8.6% במאי). בבנק לאומי מעריכים שהמדד עלה בשיעור גבוה יותר של 1.2%-1.3%, כך שהאינפלציה תגיע לשיעור שינוי שנתי של 9%. אם זה יקרה, לפד לא תהיה ברירה אלא להמשיך להעלות את הריבית בקצב מהיר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.