העלאת שכר המינימום, משחקי ריבית ומיסוי לעשירים: כלכלת הבחירות של ארדואן

מאז פיזור הכנסת ב-30 ביוני, כל צעד כלכלי של ממשלת לפיד­-בנט בישראל נבחן היטב מחשש לכלכלת בחירות פופוליסטית. עם זאת, יש מדינה שכלכלת הבחירות כבר מזמן הפכה לחלק מהשגרה שלה - טורקיה.

העלאת שכר המינימום בכ-70% בתוך כחצי שנה; הגדלת מסים לעשירים ולשכבת האינטליגנציה; תוספת שכר קבועה בהיקף של 42% למיליוני עובדי הסקטור הציבורי, שבו מועסקים מקורבי שלטון רבים; הרחקת פליטים, "שגוזלים עבודות מטורקים רבים" מערים רבות - אלה הם רק חלק מהצעדים שנשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, נוקט בימים אלה לקראת הבחירות, שבהן הוא ינסה להתמודד לכהונה נוספת.

הבחירות אמנם מיועדות להתקיים רק בעוד שנה, ביוני 2023, אך כבר עכשיו התמודדותו הצפויה של ארדואן משמשת כצפוי מטרה לחצי ביקורת מצד האופוזיציה.

במסגרת משאל העם שהתקיים באפריל 2017 נקבע כי מוסד ראש הממשלה יבוטל וטורקיה תעבור למשטר נשיאותי, שבו יוגבל הנשיא לשתי קדנציות. תיקון זה שנעשה בחוקה מעמיד בספק את עתידו הפוליטי של הנשיא ארדואן שנמצא בשלהי הקדנציה השנייה שלו בתפקיד זה. עם זאת, מומחים משפטיים, שמזוהים עם ארדואן, טענו שבגלל שהתיקון בחוקה נעשה במהלך הקדנציה הראשונה שלו - מותר לו להתמודד שוב לכהונה שלישית.

כעת, מתגברות ההערכות שמכיוון שארדואן מבין שעצם התמודדותו בבחירות היא לכל הפחות בעייתית ברמת החוקה וכן שהוא במצב אלקטורלי בעייתי במיוחד בזמן שהכלכלה הטורקית נמצאת במצב החמור ביותר שלה מאז כניסתו ללשכת ראש הממשלה ב-2003 - הוא חותר ליישם כלכלת בחירות שמוכוונת לבייס המצביעים שלו.

נתוני צריכת הבשר במדינה יכולים להמחיש עד כמה המצב הכלכלי משפיע על הרחוב הטורקי. מסקר שנעשה באחרונה עולה כי משק בית של ארבע נפשות, הקטין בחצי את כמות הבשר שהוא צורך בשנה בתוך חמש שנים בלבד מ-6 קילו ל-28 קילו בשנה האחרונה. הצלילה בכמות הבשר היא במובנים רבים משל לאופן שבו האזרחים נפגעו מהאינפלציה שמשתוללת בטורקיה.

  

שיעור האינפלציה הגובה מאז 1998

בחודש יוני, האינפלציה הגיעה לקצב שנתי של 78.62%. זהו השיעור הגבוה ביותר מאז ינואר 1998 במדינה שבה האינפלציה נחשבת לחלק מהשגרה שלה. טורקיה מובילה בפער ניכר את טבלאות האינפלציה של מדינות ה-OECD (פי ארבעה מאסטוניה שממוקמת מתחתיה במקום השני) וה-G20 (כ־20% יותר מארגנטינה שנמצאת במקום השני). על פי הצעדים שננקטים בעניין הזה, ובעיקר אלה שלא ננקטים, נדמה שבראש סדר היום של ארדואן עומדות הבחירות ולא האינפלציה שמכבידה על כל אזרחי המדינה.

  

"לאורך כל הקריירה הפוליטית של ארדואן, רואים כי עבורו כל יום הוא 'בחירות'", אומר לגלובס ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק, מומחה לטורקיה במרכז משה דיין באוניברסיטת תל אביב ובמכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון.

"מדי יום ניתן לראות בטלוויזיה הטורקית אווירה של בחירות - גם אם הן אפילו לא באופק. אחד המאפיינים הבולטים של נשיא טורקיה הוא שגם אם ניצח בבחירות, אז כבר ביום למחרת הוא מתחיל את הקמפיין הבא. זה בא לידי ביטוי בראיונות ובהצהרות, וכך הוא מתכוון לשלוט בכל מהדורות החדשות בכל מחיר", הוא מוסיף.

 הנשיא ביידן, רה''מ ג'ונסון והנשיא ארדואן. ממצב את עצמו כדמות בינלאומית חשובה / צילום: Associated Press, Susan Walsh

פיטר נגידים, דרש להוריד את הריבית 

באחרונה נשיא טורקיה דחק את בכירי הכלכלה המקומית לנקוט בצעדים שהתבררו כרעים למשק הטורקי. החל מספטמבר האחרון, ארדואן הוביל את הבנק המרכזי הטורקי להורדת הריבית עד לשיעור של 14% בדצמבר - שיעור שנותר על כנו עד היום. עבור המטרה הזו, ארדואן דאג בשש השנים האחרונות להחליף ארבעה נגידי בנק מרכזי כאשר החמישי, שאהאפ קאבג'יאולו, שמשמש בתפקיד כיום, שורד בו מאז מרץ 2021. בתקופה כהונתו של הנגיד הנוכחי הוחלפו שלושה שרי אוצר, כאשר השר הנוכחי, נורדין נבאטי, מכהן מאז דצמבר האחרון.

נאג'י אע'בל, נגיד הבנק האחרון שפוטר במרץ 2021, שרד בתפקידו ארבעה חודשים ופוטר לאחר שהעלה, למורת הרוח של חלקים נרחבים בעם, את הריבית בשתי פעימות - מ-15% ל-17% חודש לאחר שנכנס לתפקיד, ומ-17% ל-19% במרץ 2021. הנגיד שהחליף אותו, קבג'יאולו, כבר יישר קו עם רוח הנשיא והוריד, כאמור, את הריבית ל-14%.

במקום להעלות את הריבית, צעד שהיה פוגע בבסיס המצביעים של מפלגת השלטון, מפלגת הצדק והפיתוח (AKP), מובילים נשיא טורקיה ואנשיו קו רטורי עם דף מסרים לפיו הורדת האינפלציה תגביר את הייצור, היצוא והצמיחה, אך מבלי לפרט תוכנית עבודה כלשהי. כך הם גם חוזרים שוב ושוב על המסר כי "התערבות זרה" היא מקור הבעיות הכלכליות של אנקרה. באופוזיציה טוענים כי בפועל המדיניות שמוביל ארדואן מועילה יותר ל"טייקונים" בענף הבנייה ובכלל ליבואנים והיצרנים, שנחשבים למקורבים לנשיא.

צלילה לעומק הנתונים מצביעה על ההשלכות הקולוסליות של זינוק מחירי האנרגיה על טורקיה. בחודש שעבר בזמן שהיקף היצוא עלה ב-18.5% ל-23.4 מיליארד דולר, היקף היבוא זינק ב-39.6% ל-31.56 מיליארד דולר. כלומר, הגירעון המסחרי של טורקיה הגיע ל-8.16 מיליארד דולר - זינוק של 184.3% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. מתוך כלל היבוא הטורקי ביוני, 5.6 מיליארד דולר (17.7%) היו מספקית האנרגיה המרכזית של טורקיה, רוסיה.

הסקרים: הרוב מתנגד לנשיא

הסלחנות שאנקרה מפגינה כלפי רוסיה בניגוד לסנקציות ולחרם שהמערב משית עליה, משליכה גם על מעמדה הבינלאומי של טורקיה, שמסרבת לנקוט ביחס תקיף כלפי פוטין בגין הפלישה לאוקראינה. כך לדוגמה, אנקרה אישרה בשבוע שעבר לאפשר לספינה רוסית, שהובילה חיטה גנובה מאוקראינה, לעזוב באופן חופשי את נמל קאראסו שבטורקיה. מומחים רבים טוענים שפעילותו של נשיא טורקיה בזירה הבינלאומית בתקופה האחרונה נועדה להפנות את תשומת הלב של הציבור מהמצב הפוליטי והכלכלי בתוך המדינה לאירועים חיצוניים שמשרתים את האינטרסים של ארדואן מחוצה לה.

המצב בסקרים לא מאיר פנים לארדואן כיום. בסקר של מכון "מטרופול" מהזמן האחרון נמצא כי 51.6% מהמשיבים מתנגדים לנשיא, בעוד 44.2% תומכים בו. מזה שנתיים ארדואן לא ראה תמיכה ציבורית בו שעולה על 50%. הפעם האחרונה שהוא זכה לתמיכה של יותר ממחצית העם הייתה לאחר שהוא המיר את "איה סופיה" ממוזיאון למסגד ביולי 2020.

במטרופול בחנו בהמשך גם את מידת האמון של הציבור הטורקי בנתוני הלשכה הטורקית לסטטיסטיקה מול מכון המחקר הבלתי תלוי, ENAG, שמצביע בחודשים האחרונים על נתונים כלכליים הרבה פחות טובים מאלה של הגוף ממשלתי־הרשמי. לצורך ההשוואה, בזמן שלשכת הסטטיסטיקה הצביעה על קצב אינפלציה שנתי של 78.62% ביוני ועל קצב חודשי של 4.95%, ב­-ENAG קבעו כי נתוני האמת הם 175.55% בקצב השנתי ביוני ו‏-8.31% בקצב החודשי.

הסקר של מטרופול מצא כי מצביעי מרבית המפלגות בטורקיה מאמינים יותר לנתוני ENAG, כולל אלו של מפלגת הצדק והפיתוח ש-45.8% ממצביעיהם מאמינים יותר למכון המחקר העצמאי, בעוד ש־42.6% מהם סבורים שנתוני הלשכה הטורקית לסטטיסטיקה מדויקים.

ארדואן מקפיץ את שכר המינימום

כך או כך אין מחלוקת שהלירה הטורקית שווה כיום הרבה פחות מאשר לפני שנה. ארדואן, שרק בדצמבר האחרון חתם על העלאת שכר המינימום בכ־50% - מ־2,825 לירות ל-4,250 לירות (כ־254 דולר) - יודע שהוא חייב לתת מענה יותר משמעותי לכ-6.4 מיליון משתכרי שכר המינימום, שמהווים כ-40% מכוח העבודה וכספם שווה היום הרבה פחות. בוודאי כאשר חלק ניכר מהשכבות הללו נמנים על מצביעיו. אי לכך, לפני כשבוע וחצי החליט ארדואן להעלות שוב את שכר המינימום בכ־23% ל־5,500 לירות (כ־328 דולר).

למרות שמדובר בהעלאה משמעותית עבור מיליוני משתכרי שכר המינימום, בהתחשב בשחיקת הלירה הטורקית מאז ינואר - ההעלאה שוות ערך לתשעה דולרים בלבד.

מאז תחילת השנה הלירה הטורקית נשחקה בכ־20% מול הדולר ועוד 44% בשנת 2021. מקור השחיקה הוא בהתעקשותו של הנשיא ארדואן ושר האוצר נורדין נבאטי על המדיניות שארגונים כלכליים, אנליסטים וסוכנויות דירוג אשראי בינלאומיות מזהירים כי היא עלולה לרסק את הכלכלה הטורקית.

על אחת כמה וכמה בהתחשב בעובדה שהבנק המרכזי הגדיל ביום שישי האחרון את צפי האינפלציה עד לתום השנה מ־64.6% ל־69.9%, ועדכן כי הגירעון צמח בחודש מאי ב־6.47 מיליארד דולר ל־29.4 מיליארד. לתהליך הזה הגיבה בסוף השבוע החולף סוכנות "פיץ'", שהורידה את דירוג מ־B+ ל־B.

בפיץ' הכירו בעובדה כי הבנק המרכזי של טורקיה רכש בחודש מאי זהב בהיקף גדול יותר מכל מדינה אחרת בעולם: 13 טונות, לפי נתוני מועצת הזהב העולמית. הסיבה לצעד הזה של אנקרה היא, ככל הנראה, הרצון של הבנק המרכזי להציג לנותני הלוואות פוטנציאליים הוכחות לכאורה ליכולת החזר - מבלי לחזק את הדולר מול הלירה.

גם מבט מעמיק אל מעבר לנתוני הצמיחה מצביע על סיבה נוספת לדאגה ממצבה הכלכלי של טורקיה. לאחר צמיחה של 9.1% ברבעון האחרון של 2021, השיעור ברבעון הראשון של 2022 כבר עמד על 7.3%. "הצמיחה לא משתקפת בכלל בכוח הקנייה של האזרחים", הגיבו במכון ENAG. "האינפלציה הגואה, שיעור האבטלה ושערי המט"ח מהווים סימן לכך ששיעור הצמיחה לא משקף את המצב החברתי".

לפי סוכנות פיץ', נראה שגם "התירוץ" של ארדואן ואנשיו בדמות הצמיחה עשוי להתפוגג עד יום הגעת האזרחים לקלפי. בפיץ' צופים שהצמיחה בטורקיה תגיע בסוף 2022 ל-4.5%, ובשנה הבאה היא תצנח ל־3%. ב־2024, מעריכים שם, הצמיחה תרד עוד קצת ל-2.9%.

מסים לעשירים והדרת פליטים

באנקרה מבינים שהם צריכים למצוא מקור הכנסות למדינה מתוך טורקיה. מבחינת ארדואן, האפשרות היחידה היא לפגוע במגזר שברובו אינו תומך בו - המגזר של העשירים והמשכילים, שחלק גדול מהם תומכים במובילת האופוזיציה, מפלגת העם הרפובליקנית (CHP) הכמאליסטית.

אחד הדברים שמשותף לבני העשירים בטורקיה הוא ניצול של סעיף בחוק שמאפשר להם להתחמק מחלק משירות החובה הצבאי על ידי תשלום פדיון, שמקצר את משך השירות. כך בעוד שכלל האוכלוסייה משרתת בצבא כשנה ובעלי תואר אוניברסיטאי חצי שנה, ניתן גם לשלם "מס" של 56 אלף לירות טורקיות ולשרת חודש אחד בלבד. כעת, בעקבות המצב הכלכלי הקשה במדינה, החליטו בטורקיה להקפיץ את המחיר מ-56 אלף לירות ל-80 אלף. כלומר, פי 14.5 משכר המינימום המעודכן.

על פי הלשכה הטורקית לסטטיסטיקה, שיעור האבטלה עלה באפריל ב-0.1% (65 אלף איש) ל-11.3% (3.85 מיליון איש). ברקע הזעם ברחוב הטורקי על מיליוני הפליטים שלוקחים להם את המשרות ולאט לאט הופכים "לחלק מהעם" באופן כללי מכבידים על הכלכלה, הציגה הממשלה בחודש שעבר תוכנית להתמודדות עם הבעיה. שר הפנים, סולימאן סוילו, הציג תכנית להתמודדות עם יותר מ-4 מיליון פליטים שנמצאים בטורקיה, כ-3.7 מיליון מתוכם סורים.

במסגרת הצעדים שהציגו אנקרה, נאסר על הפליטים לבקר את מולדתם במהלך עיד אל־אדחא, שיעור האזרחים הזרים שהותר להם לגור בכל שכונה במדינה ירד מ-25% ל-20% - ונסגרו בפניהם 1,200 נפות למגורים. המטרה של ארדואן ואנשיו בתוכנית החריגה היא לעודד את אותם הפליטים לעזוב את המדינה מרצון, שהרי חלק בלתי נפרד מהמצע שלו מהווה המורשת העות'מאנית של "דאגה לעמים המדוכאים". על כן, בשנת בחירות הוא ממש לא רוצה שיתפרסמו תיעודים של כוחות ביטחון הטורקיים מגרשים בכוח פליטים מהמדינה.

"ארדואן שואף להיראות כמנהיג שמעוניין למצוא פתרונות ליוקר המחיה", מסכם ד"ר כהן ינרוג'ק. "הוא מתעקש להוכיח בניגוד לתאוריות הכלכליות המקובלות, שהוא רוצה להוריד את הריבית עבור השקעות זרות בענף הבנייה, שרבים מבכיריו הם חבריו. ככל הנראה, המקורבים של נשיא טורקיה נותנים לו את התמונה הכללית, ובאמצעותה הוא מעצב את המדיניות הכלכלית שלו".

עוד זווית
הלוואות זולות ליצואנים בעבור התחייבות למכור את המט"ח לבנק המרכזי

מצבים קיצוניים דורשים צעדים קיצוניים, ונראה כי בבנק המרכזי הטורקי מבינים זאת. במטרה להקל את קצב שחיקת הלירה, הם החליטו בחודש שעבר להציע הלוואות בתנאים נוחים ליצואנים.

הלכה למעשה, ליצואנים מציעים הלוואה בריבית נמוכה יותר מריבית הבנק המרכזי הטורקי - כלומר מתחת ל-14%. בתמורה להלוואה הנוחה, היצואנים צריכים להתחייב למכור 30% מהכנסותיהם במט"ח לבנקים, ולהימנע מהמרות למטבעות חזקים יותר מהלירה הטורקית.

הכסף יהיה זמין לבעלי חברות מכל המגזרים, למעט התעשייה הצבאית, למשך 360 ימים. הצעת ההלוואה מהווה צעד נלווה להחלטת הרשויות באנקרה קודם לכן לחייב את היצואנים להמיר לכל הפחות 40% מהכנסותיהם במט"ח ללירות, כאשר המטרה היא אחת: ניסיון לייצב את הלירה הטורקית.