ההשלכות הכלכליות של מערכות הבחירות: מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מפרסם היום (ג') דוח ביקורת חדש על המפלגות, ממנו משתקפת תמונת מצב חמורה. בעקבות מערכות הבחירות התכופות הצטברו גירעונות הסיעות על חשבון הקופה הציבורית ל-128 מיליון שקל.
מי שבלטו לרעה בדוח החדש לבחירות לכנסת ה-24 הן מפלגת תקווה חדשה של גדעון סער ומפלגת ימינה של נפתלי בנט, שחרגו מתקרת ההוצאות שלהן ונקנסו בלמעלה מ-200 אלף שקל. בעוד ימינה חרגה בהוצאות המותרות לה ועמדו על 13,886 מיליון שקל ב-8%, תקווה חדשה חרגה ב-80% מתקרת ההוצאות שעמדה על 16,663 מיליון שקל, כלומר: הוציאה למעלה מ-13 מיליון שקל נוספים.
בסך-הכול על פי הדוח הכנסות הסיעות למימון מערכת הבחירות לכנסת ה-24 הסתכמו ב-174.5 מיליון שקל. כאשר 165.2 מיליון מהן ממימון ממלכתי, ו- 2.8 מיליון מתרומות. לעומת זאת, הוצאות הסיעות הסתכמו בסופו של דבר במערכת הבחירות האחרונה בכ- 233.8 מיליון שקל. 43.9% מסכום זה הוצאו על פרסומים. בביקורת עלה כי בתום התקופה סיימו 11 מהסיעות שהתמודדו בבחירות בגירעונות בסך של כמה מאות אלפי שקלים עד כ-13.7 מיליון שקל, וסכומם הכולל של הגירעונות היה כ-61.1 מיליון.
לראשונה נקנסו שתי מפלגות על שלא העבירו ניכויי מס הכנסה בזמן
בראש טבלת הגירעונות עומדת מפלגת תקווה חדשה, אחריה יש עתיד עם למעלה מ-12 מיליון שקל, ש"ס, ימינה, האיחוד הלאומי וישראל ביתנו שסרבה רק לאחרונה להגדיל את מימון הבחירות אך בפועל נראה שהיא נסמכת על הקופה הציבורית לא פחות מהמפלגות האחרות. הליכוד לעומת זאת ירדה ברשימה המכובדת של המפלגות והגירעונות ועל פי הדוח עומדת על גירעון של שני מיליון שקל וחצי. בהמשך מוזכרים גם הגירעונות של כחול לבן והעבודה. היחידה מהמפלגות שסיימה עם עודף בדוח הזה הייתה דגל התורה.
המבקר מתח ביקורת על ההתנהלות הבזבזנית של המפלגות וכתב כי "הגירעונות הנצברים של 12 סיעות ל-31.3.21, הכוללים את הגירעונות מתקופות בחירות קודמות לרבות תקופת הבחירות לכנסת ה-24, הסתכמו בכ-128 מיליון שקל. הסיעות עושות שימוש חוזר ונשנה בכספי המימון הממלכתי השוטף לצורך כיסוי גירעונות שמקורם במערכות בחירות קודמות. בכך, נפגעת יכולתן של סיעות להשתמש בכספי המימון הממלכתי השוטף למטרה שלשמה יועדו לפי החוק. על הסיעות לפעול לצמצום הגירעונות ולכיסוי חובותיהן".
בדוח שהכין המבקר מתניהו אנגלמן לראשונה נקנסו שתי מפלגות על שלא העבירו ניכויי מס הכנסה בזמן. מהדוח עלה כי היו מפלגות ששכללו את יכולת השימוש בקופה הציבורית כמו הליכוד שבמקום לנכות בהתאם לחוק את המס, הכספים שומשו פעם נוספת על ידי המפלגה לטובת מימון מערכת הבחירות. במקום להעביר את הניכויים למס הכנסה בשווי 20 מיליון שקל הליכוד השתמש בכסף פעם נוספת והעביר את הניכויים רק מאוחר יותר. פעולות דומות נקטה גם מפלגת אגודת ישראל בהיקפים נמוכים יותר, אך לא החזירו את הכסף עד לפניית המבקר. המבקר קנס את הליכוד ב-250 אלף שקל על ההתנהלות הזו ובמאה אלף שקל את אגודת ישראל.
"היעדר דיווח ותשלום במועד לרשות המיסים של מס מיוחד בשיעור של 25% בסכום מצטבר של כ-25 מיליון שקל בגין מערכות הבחירות מהווה פעולה שלא לפי הוראות הדין, ולמעשה כספי המס שנוכו ולא הועברו לאוצר המדינה שימשו מימון ביניים לסיעות. בהתחשב בכך שהמימון של הסיעות מקורו בעיקר בכספי הציבור, עליהן לפעול כדין ולהקפיד על התנהלות ראויה מול רשויות המדינה, ובפרט רשות המיסים", כתב אנגלמן בפרק החדש.
אהוד ברק, סתיו שפיר, כחלון וציפי לבני עם חובות של 11 מיליון שקל לכנסת
פרק אחר בדוח מתייחס למפלגות שחדלו מלהתקיים ולא החזירו את חובן לכנסת ולקופה הציבורית. דווקא המפלגות שהתהדרו בניקיון-כפיים מככבות בפרק הזה כמו תל"ם של משה בוגי יעלון והתנועה של ציפי לבני שמחזיקות בחובות לקופת המדינה וכן כולנו של משה כחלון. החריגה בדוח הזה היא גשר של אורלי לוי אבוקסיס שמיד עם קבלת טיוטת הדוח לידיה, נפגשה עם המבקר והחזירה את הכספים שהיא חייבת.
על פי הנתונים בדוח, מפלגות כולנו ותל"ם לא השיבו לאוצר המדינה את יתרת הכספים שבידיהן בסך של כ-5.8 מיליון ובסך של כ-4.6 מיליון בהתאמה. התנועה של לבני אשר חדלה אף היא להתקיים עוד ערב הבחירות לכנסת ה-21, לא השיבה לאוצר המדינה יתרת כספים שבידיה בסך של כ-1.3 מיליון. בסך-הכול כאמור חייבות המפלגות כ-11.7 מיליון שקל: מפלגת גשר - כ-1.3 מיליון שקל, מפלגת כולנו - כ-5.8 מיליון שקל, מפלגת תל"ם - כ-4.6 מיליון שקל, התנועה - 1.3 מיליון שקל.
בנוסף עולה מהדוח כי מפלגות שלקחו הלוואות מהכנסת ולבסוף החליטו לא להתמודד בכנסת ה-24 כמו התנועה הירוקה של סתיו שפיר ומפלגת העצמאות של אהוד ברק שחייבות יחד לכנסת 7.2 מיליון שקל. שתי המפלגות של שפיר וברק קיבלו את ההלוואות מכוח החוק, והן גיבשו מול הכנסת הסכמי השבה להחזר עתידי של יתרות ההלוואות שנותרו.
אולם המבקר מציין כי אין כל ודאות שהסכמים אלה יתממשו, ועד מועד פרסום הדוח הנוכחי ההחזרים ממועד גיבוש ההסכמים הסתכמו בכ-696,000 שקל שהשיבה התנועה הירוקה בלבד. תנועה נוספת בחובות היא הבית היהודי, לשעבר מפלגתו של בנט, על פי נתוני חשבות הכנסת, נכון ל-31.3.21 סיעת הבית היהודי, שכיהנה בכנסת ה-23, טרם פרעה יתרת הלוואה בסך כ-3.2 מיליון שקל.
המבקר אנגלמן: "על שלוש המפלגות הנותרות, התנועה, כולנו ותל"ם, לפעול להחזרת יתרת הכספים שברשותן לכנסת בהיקף כולל של כ-11.7 מיליון שקל. מומלץ כי הכנסת, כמי שהעבירה למפלגות הללו כספים, תפעל לכך שיובא לידיעתן, בסמוך למועד שבו הן חדלות מהיות סיעה, דבר חובתן להשיב את יתרות הכספים שבידיהן לאוצר המדינה מכוח סעיף 13ה לחוק. זאת על מנת שאותן סיעות לא ישתמשו בכספים אלה לאחר שחדלו להתקיים. בכוונתי להמשיך לעקוב אחר ביצוע ההחזרים האמורים".
בהמשך הדוח מותח אנגלמן ביקורת גם על העובדה כי בהתאם לשינוי החוק שמאפשר לסיעות לקבל הלוואות מהכנסת במקום מהבנקים, הפוליטיקאים מרגישים בנוח להגדיל את ההלוואות על חשבון הציבור. כאשר מערכות הבחירות התכופות הכבידו עוד יותר את היקף ההלוואות. בעוד שקודם התיקון לחוק הסתכמו הלוואות המפלגות בכ-35 מיליון שקל, לאחריות נכון ל-31.3.21 עומד סך ההלוואות על 181 מיליון שקל (גידול של כ-417% בסכום יתרות החוב).
המבקר אנגלמן ציין "נוכח ריבוי מערכות הבחירות בשנים האחרונות, נוצר מצב שבו הכנסת מסיימת את כהונתה מוקדם מהצפוי כך שהסיעות נותרות חייבות לכנסת סכומים גבוהים שאין ביכולתן להחזיר לאוצר המדינה עד לתום כהונת הכנסת". התוצאה של ההלוואות המתגברות הובילה לכך שרגע לפני פיזור הכנסת, גם הפעם ביקשו הפוליטיקאים להגדיל את מימון המפלגות ואת פריסת החזרי ההלוואות ל-52 חודשים במקום להזדרז ולהשיב את חובותיהם.
תקווה חדשה: "מכבדים את הכרעת המבקר ונפעל על פיה"
המבקר מתייחס למפלגת הרשימה המשותפת שבניגוד ליתר המפלגות לא נכללה בדוח הביקורת משום שלא מסרה כדין את חשבונותיה למבקר לאחר הבחירות לכנסת ה-24. בשל כך שלל המבקר מהרשימה את מימון הסיעות לחודש מאי כמעין קנס ורק בתחילת יוני 2022 מסרו שלוש הסיעות החברות במפלגה למשרד מבקר המדינה את דוחותיהן הכספיים.
דוח מבקר המדינה על הבחירות לראשות מפלגת העבודה בבחירות לכנסת ה-24 מצא כי מרב מיכאלי יו"ר המפלגה חרגה מתקרת ההוצאות שלה ב-91 אלף שקל, ואבי שקד שהתמודד מולה חרג בלא פחות מ-204 אלף שקל. על פי דיווחי שני המועמדים בפריימריז הסתכמו הכנסותיהם במערכות הבחירות המקדימות לתפקיד יו"ר המפלגה ב-1,402,426 שקל, כולן מתרומות, מהן 909,825 תרומות במימון עצמי ובמימון של בני משפחה, 465,810 שקל תרומות מהארץ ו-26,791 שקל תרומות מחו"ל. על פי דיווחי המועמדים הסתכמו הוצאותיהם במערכות הבחירות המקדימות לתפקיד יו"ר המפלגה ב-1,435,776 שקל בסך-הכול. בשל החריגה מתקרת ההוצאות נקנסה מיכאלי ב-7,000 שקל בסך-הכול.
תופעת לוואי נוספת של מערכות הבחירות התכופות היא הצורך של המפלגות במאגרי מתפקדים ותומכים שמתעדכנים באופן קבוע אך ללא השמירה הנדרשת על פרטיותם של הרשומים. על פי הדוח שש מהסיעות והמפלגות המכהנות ביצעו טיוב של נתוני המאגרים שברשותן באמצעות חברות מסחריות, אך הן לא בחנו את מידת החוקיות של המידע שרכשו מאותן חברות ואת קיומה של הסכמה מצד האנשים להיכלל במאגר כנדרש בחוק הגנת הפרטיות ובהנחיות הרשות, אלא הסתפקו בהצהרותיהן של החברות האמורות או בהחתמתן על הסכמים מחייבים ולפיהם אותן החברות פועלות באופן חוקי. עוד מסרו הסיעות והמפלגות כי האנשים שפרטיהם כלולים במאגר המידע רשאים לפנות אליהן בבקשה להסיר את פרטיהם מהמאגר.
כך למשל במפלגת הליכוד, ניתן לראות בשבועות האחרונים הודעות טקסט שנשלחות למתפקדים בבקשה לחדש את פרטי התקשרותם, כולל גיוס דמי התפקדות ללא כל יכולת לשמור על פרטי העברת המידע של המתבקש. המבקר אנגלמן כתב כי "בעידן שבו ההתקשרות עם הבוחרים מתבצעת יותר ויותר באמצעים דיגיטליים, קיימת חשיפה לסיכונים נרחבים מבעבר בכל הנוגע להגנה על פרטיותם של הבוחרים ולאבטחת המידע האישי הנוגע להם כמתחייב מהוראות הדין.
"לידי הסיעות והמפלגות נמסר מידע אישי על אזרחי המדינה מכוח הוראות הדין - מידע המוצלב בדרך כלל עם מידע אישי רגיש נוסף שאוספות הסיעות והמפלגות ממקורות אחרים - ועל כן מוטלת עליהן החובה להשתמש במימון הציבורי המוענק להן ובמקורותיהן הנוספים כדי לאבטח מידע זה ברמה הנדרשת והמצופה מגורמים ציבוריים אחראיים וזהירים. על הסיעות והמפלגות להקפיד לשמור על פרטיותם של האנשים שפרטיהם כלולים במאגרים שברשותן".
בתגובה לדוח מבקר המדינה נמסר ממפלגת תקווה חדשה: "תקווה חדשה מכבדת את הכרעת מבקר המדינה ותפעל על פיה. יובהר, כי ההתנהלות הפיננסית של המפלגה לאורך כל מערכת הבחירות הקודמת הייתה שקולה, זהירה וללא דופי. התקציב תוכנן באופן קפדני, ונעשו בו התאמות תוך כדי מערכת הבחירות לפי הערכת מנדטים, בהתאם למחקר ולסקרים בתקופה הרלוונטית. היות שמדובר במפלגה חדשה תקרת ההוצאות נקבעת בעיקרו של דבר על פי מספר המנדטים שהתקבלו בבחירות בלבד, דבר המגדיל את רמת אי הוודאות".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
