משקיעים נפטרים מאג"ח של בנקים בסין שהלוו סכומים גדולים לרוסיה

משקיעים בינלאומיים מזדרזים להיפטר ממה שהיה פעם מסחר פופלרי באג"ח סיניות. במשך שנים, זרים רכשו עוד ועוד חוב מגופי הלוואות סיניים בבעלות המדינה, הידועים בשם בנקי מדיניות (policy banks), ומממנים פרויקטים בסין ומחוץ לה, כמו סכרים, כבישים ושדות תעופה. איגרות החוב הקלות למסחר ונקובות ביואן נתפסו כבטוחות כמעט כמו החוב הריבוני של סין, והחזירו ריביות גבוהות מהן.

הפלישה הרוסית לאוקראינה גרמה למשקיעים לחשוב מחדש על ההשקעות האלה. ארה"ב ומדינות שהן בנות בריתה הטילו על רוסיה סנקציות קשות, ואמרו שהן עלולות להטיל סנקציות משניות על מדינות או מוסדות אחרים שממשיכים לעזור לרוסיה.

שניים מתוך שלושת בנקי המדיניות הסיניים, צ’יינה דיוולופמנט בנק (CDB) ואקספורט־אימפורט בנק אוף צ’יינה, הלוו מיליארדי דולרים ללווים רוסים שהשתמשו בכסף לצרכים שונים, כולל פרויקטים בתחום האנרגיה. המוסדות הסיניים כמעט לא הזכירו את החשיפות שלהם לרוסיה מאז שפרצה המלחמה. בשני הבנקים לא הגיבו לבקשות תגובה.

מאז פברואר נפטרו משקיעים עולמיים מ־27 מיליארד דולר באג"ח הנקובות ביואן של בנקי מדיניות סיניים, כשישית מכלל ההחזקות שלהם בחוב מסוג זה. במאי גבר קצב המכירה משמעותית, על פי נתונים ממרכז ההפקדה והסליקה הסיני.

חלק ממהלך נרחב של נטישת אג"ח סיניות

יציאת הכספים הזו היא חלק ממהלך עצום של נטישת אג"ח סיניות, בשווי כולל של 61 מיליארד דולר מאז פברואר, שקיבל עידוד בין היתר מהיחלשות המטבע הסיני ומהצטמקות יתרון התשואה בהשוואה לאג"ח אמריקאיות. מהמהלך הזה ניתן ללמוד שמשקיעים במגזר הפרטי, כמו מנהלי קרנות, מיהרו למכור את החוב הסיני שבידיהם יותר ממשקיעים מוסדיים כמו בנקים מרכזיים.

מאז הפלישה הרוסית, ישנם משקיעים שמממשים השקעות באיגרות חוב סיניות, כך אמר אדמונד גו, מנהל ב־Abrdn היושב בשנחאי, ואחראי על הכנסה קבועה בסין. הסיבה העיקרית שהם נותנים לצעד הזה היא הסיכון הגיאופוליטי בסין, אם כי הם גם חוששים מכמה "רגולציות אנטי־קפיטליסטיות" שהציגה בייג'ינג בחודשים האחרונים, כך אמר.

שלא כמו מדינות רבות אחרות, סין לא גינתה את התקיפה הרוסית. בזמן שלמוסדות הפיננסיים במדינה יש אינטרס לציית לסנקציות, הממשלה אומרת ש"סנקציות לעולם אינן אמצעי יעיל באופן בסיסי לפתרון בעיות".

במסגרת חוק מ־2017, ארה"ב יכולה להעניש ישויות זרות שסוחרות עם חברות, מדינות ואנשים פרטיים שמוטלות עליהם סנקציות. סנקציות משניות כאלה עלולות לפגוע בבנקים ובמוסדות סיניים רבים, כי תישלל מהם האפשרות לבצע עסקאות בדולרים.

הקבינט הסיני, מועצת המדינה, הקים את שלושת בנקי המדיניות שנותנים הלוואות בשנות ה־90. בנק הפיתוח של סין, בנק אקסים (Exim) ובנק הפיתוח החקלאי של סין הם מקבילים לבנקים לפיתוח לאומי ולסוכנויות יצוא אשראי במדינות אחרות. הם מבצעים את הפקודות הכלכליות של בייג'ינג, מממנים פרויקטים גדולים בתוך סין - אפילו כשהם לא רווחיים מאוד - ועוזרים לחברות סיניות להתרחב במדינות זרות.

מ־2000 עד 2017, בנק הפיתוח של סין ובנק אקסים הנפיקו הלוואות בשווי יותר מ־73 מיליארד דולר למיזמים רוסיים ולמוסדות פיננסיים בבעלות הממשלה הרוסית, שמתוכם חוב של 50 מיליארד דולר עדיין עומד תלוי, על פי נתוני AidData .AidData היא מעבדת מחקר במכללת ויליאם ומרי, העוקבת אחר פעולות ההלוואה הסיניות בעולם, ומחשבת את הנתונים בדולר ארה"ב בהתאמה לאינפלציה. נוסף על כך, החישוב מחריג הלוואות לפרויקטים שלא יצאו לפועל.

בתקופה האחרונה ניתנו לרוסיה הלוואות נוספות. לדוגמה, בסוף 2021, שני הבנקים ביחד נתנו אשראי שהגיע ליותר מ־2.5 מיליארד דולר, ללווה ששמו Arctic LNG 2, על פי נתונים שמסר לוול סטריט ג'ורנל בראד פארקס, מנהל בפועל של AidData.

ב־2018 חתם בנק הפיתוח של סין על הסכם הלוואה בגובה 12 מיליארד יואן - כ־1.9 מיליארד דולר - לתאגיד הפיתוח VEB שבבעלות הממשלה הרוסית, ובשנה שאחר כך ארגן ועזר לממן הלוואה בגובה 3.4 מיליארד אירו לחברה בת של חברת האנרגיה הרוסית גזפרום, כך עולה מנתונים שמסר פארקס.

אג"ח של בנקי מדיניות ממלאות תפקיד משמעותי יחסית בתיקי ההשקעות של הרבה קרנות אג"ח הנקובות ביואן, מה שעוזר להסביר את הלחץ למכור בתקופה האחרונה.

מכשיר ההשקעות הגדול ביותר מסוג זה, קרן הסל iShares China CNY Bond של חברת בלאקרוק, בשווי 6.1 מיליארד דולר, החזיקה בערך חצי מהנכסים שלה בחוב שהונפק על ידי שלושת בנקי המדיניות. קרן הסל, שעוקבת אחרי המדד Bloomberg China Treasury + Policy Bank, התכווצה בחודש מאי לבדו בשליש כמעט.

"הוצאת הכספים משקפת מבנה החזקות"

בסיבוב הנוכחי של הוצאת הכסף, בנקים מרכזיים וקרנות עושר ריבוניות, שבדרך כלל מחזיקות חוב ריבוני גבוה יותר מאשר אג"ח של בנקי מדיניות, היו אקטיביים פחות במכירות, אמר וואי הו לאונג, כלכלן ראשי ב־Modular Asset Management.

לדבריו, "הוצאת כספים רבים יותר מאג"ח של בנקי מדיניות בהשוואה לאג"ח של הממשלה הסינית משקפת את מבנה ההחזקות של מנהלי הנכסים הזרים, שמוטה לכיוון אג"ח של בנקי מדיניות", אמר.

גורמים בשוק אומרים שהסיבה למכירות לא הייתה הקשרים הרוסיים של המלווים הסיניים. בו ז'ואנג, אנליסט מוביל בנושא חוב ריבוני ב־Loomis Sayles, אמר שאג"ח של בנקי מדיניות היו פופולריים כהשקעות נזילות שנתנו תשואות גבוהות יותר לעומת אג"ח ממשלתיות. הגורמים העיקריים שהניעו משקיעים זרים לצמצם החזקה של שני סוגי איגרות החוב הם היחלשות היואן ומרווח התשואה המתכווץ מול אג"ח ארה"ב, אמר.

איגרת החוב לעשר שנים נתנה תשואה של 3.1% ביום שישי, לעומת 2.83% ו־3.08%, בהתאמה, על חוב מקביל מהממשלה הסינית ומבנק הפיתוח של סין, על פי נתונים מ־Tullet Prebon ומ־Wind.

בנקי המדיניות גם לוו באופן נרחב בשווקים בינלאומיים, ומכרו חוב במטבעות כמו דולר, ין, אירו, ודולר הונג קונג. איגרת חוב של CDB לפירעון ב־2037 הוערכה לאחרונה במחיר של 98.2 סנט לדולר, תשואה של כ־4.17%, על פי Refinitiv. בסוף השנה שעברה היא נסחרה ביותר מ־115 סנט לדולר.