כך תוכננה המהפכה השמרנית בבית המשפט העליון באמריקה במשך עשורים

הפלה כבר אינה זכות חוקתית, קל יותר לשאת נשק בציבור, ההפרדה בין דת ומדינה טושטשה, ואפילו במשבר האקלים יהיה קשה יותר להילחם. אחרי עונת הדיונים האחרונה של בית המשפט העליון בארה"ב, שננעלה בחודש שעבר, אי-אפשר לטעות. בית המשפט עבר מהפכה ומוביל היום אג'נדה שמרנית, או רפובליקנית, מובהקת - והיא עשויה לשנות את פניה של אמריקה.

פרופ' אודי זומר מבית הספר למדע המדינה והמרכז לחקר ארה"ב בשיתוף פולברייט באוניברסיטת תל אביב, מציע לראות את ההתפתחויות האחרונות כחלק מתנועת מטוטלת היסטורית, תגובת נגד שמרנית מאורגנת וממומנת היטב, שהתגבשה במשך עשורים, ועכשיו הגיעה לשיאה. הבעיה, מסביר זומר בראיון ל"גלובס", היא שבית המשפט העליון מוצא את עצמו מנותק מהציבור האמריקאי, וגם מהאתגרים הגדולים שניצבים בפני ארה"ב, והאנושות כולה, במאה ה-21. וההשלכות, הוא אומר, יורגשו היטב הרחק מגבולות ארה"ב.

 פרופ׳ אודי זומר. ״הדיון בבית המשפט העליון הוא אנכרוניסטי״ / צילום: יעל צור - דוברות אוניברסיטת ת״א

עד כמה המושב הזה של בית המשפט העליון בארצות-הברית אכן היה דרמטי?
"אכן דרמטי, וכמו כל דבר דרמטי בשנים האחרונות, אפשר לקשר אותו לנשיאות של דונלד טראמפ. על אדי הדלק האחרונים של כהונתו הוא ממנה את השופטת איימי קוני בארט במקום השופטת רות ביידר גינסבורג, ומשלים בכך מינוי של שלושה שופטים מתוך תשעה שיושבים בעליון. בכך הוא קיים את הבטחת הבחירות שלו מ-2016 לשנות את בית המשפט, וגולת הכותרת היא ביטול פסק הדין רו נגד ווייד, שקבע שלנשים יש זכות חוקתית להפלה.

"בעונת הדיונים הנוכחית 74% מהחלטות העליון הן שמרניות, וזה הנתון הגבוה מתחילת המאה ה-20. טראמפ קיים את הבטחתו ובגדול".

 רות ביידר גינסבורג. טראמפ מינה במקומה שופטת שמרנית ששינתה את המאזן בהרכב / צילום: Associated Press, Marcio Jose Sanchez

בוא נתעכב בקצרה על שתיים מהפסיקות האחרונות. אולי המהדהדת שבהן היא הפסיקה בנוגע להפלות.
"בית המשפט כמעט לא הופך את התקדימים שלו - זה קורה בדרך-כלל בפחות מ-5% מהמקרים. אבל פה בית המשפט העליון הופך תקדים של בדיוק 49 שנה, ובעצם מחליט שהזכות להפלות היא לא נושא חוקתי. המשמעות היא שהנושא עובר לבתי המחוקקים של המדינות השונות, והרציונל הוא תפיסה מקורנית או אוריגינליסטית של החוקה".

למה הכוונה?
"בתפיסה אוריגינליסטית מנסים להבין מה הייתה הכוונה המקורית של אבות החוקה אמריקאית - ושים לב שזה רק אבות ולא אמהות, כי בתקופה הזאת לא היה לנשים מעמד חוקי, והן אפילו לא יכלו להצביע. המרכזי והחשוב ביותר הוא התיקון ה-14, אחד משלושה תיקונים שמגיעים אחרי מלחמת האזרחים, שהעליון נהג לפרש כאומר שהמדינות חייבות לתת לאזרחים שלהן זכויות בסיסיות, זכויות יסוד בדמוקרטיה, שבלעדיהן נמנע מהאזרחים הליך תקין. חלק מהזכויות שהובנו כך היו גם הזכות לפרטיות וזכותה של אישה על גופה - הזכות להפלות".

ועכשיו בית המשפט נוטש את הפרשנות הזאת.
"עכשיו, ב-2022, העליון בעצם אומר בואו נחזור לכוונה המקורית, למה שהאבות המייסדים התכוונו בסוף המאה ה-19. וזה לא יכול היה לכלול את הרעיון של הפלה, כיוון שהפלה לא הייתה קיימת - בטח לא במובן של הפרוצדורה הרפואית שאנחנו מדברים עליה היום.

"העובדה שעכשיו נשים בארה"ב לא יכולות לעשות הפלות שמה אותה בקטגוריה כמעט משל עצמה, בטח מבין המדינות המפותחות ואפילו מבין המדינות שהיינו רגילים לחשוב עליהן כמדינות מאוד שמרניות. אירלנד ומדינות באמריקה הלטינית הולכות בשנים האחרונות בדיוק בכיוון ההפוך. זה בעיה מאוד רצינית כשלעשרות מיליוני נשים, ובייחוד ממעמדות סוציו אקונומיים יותר נמוכים, אין גישה להפלות".

ומעבר לזה, אם השמרנות הזאת תופסת, והיא כרגע תופסת, כיוון שיש לה תמיכה של 5 ואפילו 6 שופטים מבין התשעה של העליון - אז יש עוד שלל זכויות שיכולות להיעלם בשנים הקרובות".

איזה למשל?
"בפסק דין שמצטרף לדעת הרוב, השופט קלרנס תומס מדבר מפורשות על כך שצריך לבחון מחדש וככל הנראה גם לבטל זכויות כמו הזכות של אנשים לשכב עם מי שהם רוצים, הזכות לקיים יחסי מין חד מיניים, זכות שב-2003 העליון קבע שקיימת תחת החוקה. הזכות לנישואים גאים, שאנחנו רגילים אליה כחצי עשור באמריקה, תתבטל לפי תפיסת השופט תומס, וגם לפי ההיגיון של הפרשנות שבית המשפט העליון מציג בדעת הרוב. ולפי הקצב שבית המשפט הזה עובד בו, זה יכול לקרות בטווח מאוד נראה לעין.

"ובעצם הרבה מהזכויות שנתפסות היום כבסיסיות, בטח על ידי המילניאלז או דור ה-Z, בית המשפט העליון אומר לא, אנחנו לא חושבים שזו הפרשנות הנכונה של החוקה.

"ואם חושבים בתמונה הרחבה על הפוליטיקה והדמוקרטיה האמריקאית, בית המשפט העליון יוצא די תלוש. לבוא עכשיו ולהגיד שלנשים אין זכות להפלות או שלגייז אין זכות לקיים יחסי מין עם מי שהם רוצים, זה משהו שהולך לחלוטין נגד הזרם בפוליטיקה האמריקאית".

עוד נחזור לכך שבית המשפט יוצא תלוש אולי אפילו אנכרוניסטי, אבל קודם בוא ניגע בעוד פסיקה, שהוכרעה בסוף החודש שעבר ואולי זכתה לפחות תשומת לב בישראל: מערב וירג'יניה נגד הסוכנות להגנת הסביבה.

"הסוכנות להגנת הסביבה (EPA) היא הגוף המרכזי שאמור לדאוג לסביבה נקייה ובריאה, והיא קבעה רגולציה לגבי סוג הדלק שאפשר להשתמש בו בתעשייה. רגולציה מ-2015 שלא יושמה מעולם אגב. בפסיקה הזאת העליון אומר שהיכולת של המדינה לקבוע את הרגולציה הזאת אינה חוקתית. וזה מחזיר אותנו לעימות הטיטאנים של ההיסטוריה האמריקאית - בין השאיפה של המדינה לרגולציה לבין השאיפה של גורמים עסקיים ותנועות ליברטריאניות לצמצם את היכולת להתערב למינימום".

תוכל להרחיב?
"כמעט כל היסטוריון יגיד שמה שהוציא את ארה"ב מהשפל הגדול של שנות ה-30 זה הניו דיל, שורת רפורמות מרחיקות לכת שקידם הנשיא פרנקלין ד. רוזוולט ובעצם שינו את המאזן בין שוק חופשי לבין התערבות ממשלתית. זאת הייתה המהפכה החוקתית של ארה"ב, שאין לה עיגון חוקתי פורמלי. לפי הפילוסופיה הזאת, הכלי הרגולטיבי הוא קריטי מבחינת המדינה מבחינת היכולת שלה לצאת ממצבי קיצון של משבר כלכלי, וגם בהתמודדות עם מציאות סופר מורכבת כמו במאה ה-21.

"בעקבות הרפורמות האלה, שמקורן בהבנה שבמצבי קיצון מורכבים לחברי הקונגרס אין הבנה מספקת, הוקמו שלל סוכנויות מקצועיות כמו ה-EPA, שמטרתן להתמודד עם הסוגיות האלה באופן מדעי ומקצועי".

אז בתפיסה הזאת, אנחנו חיים במציאות טכנולוגית, כלכלית, מדעית מאוד מורכבת. וחברי קונגרס לא יכולים להבין עכשיו בגזי חממה ובנגזרים פיננסיים ובמיזוגים ורכישות, וזה הצידוק לכך שצריך סוכנויות שיטפלו בדברים האלה, ויקבלו החלטות. אבל יש גם תפיסה נגדית.

"בצד השני של המתרס יש תפיסה שנובעת מהחשדנות הבסיסית שיש באמריקה כלפי המדינה, עוד משחר ימי הרפובליקה. והכוונה היא לא למדינת הלאום אלא למה שנקרא בעברית 'הממשלה'. והתפיסה היא שהממשלה לא רק מגינה על האזרחים, ולא רק עוזרת לאזרחים ולאזרחיות להתמודד עם השאלות המרכבות האלה, אלא גם יכולה לנצל לרעה את הכוח שבידיה.

"לכך נוספת תפיסה של לסה-פר (laissez faire, או 'תן לעשות'), לפיה אם המדינה תתערב כמה שפחות בשוק החופשי כולנו נרוויח מזה. בקצה שלה, זו תפיסה ליברטריאנית, והמשמעות שלה היא שאם המגמה הכללית של יצירת סוכנויות והגדלת המדינה תימשך, יש בזה איום אמיתי לא רק על הכלכלה האמריקאית אלא ממש על הרוח האמריקאית.

"ואם דיברנו על טראמפ, זה בדיוק הפחד מה-Deep State שהוא מדבר עליו. התחושה שהגולם קם על יוצרו. אתה מקים ממשלה כדי לשרת את האזרחים, ובסוף באה הממשלה ולוקחת סמכויות בצורה שמונעת מהאזרחים לפעול כלכלית, לשאת נשק, לממש את הזכויות שלהם בצורה מלאה".

 טראמפ. ״קיים את הבטחת הבחירות שלו ובגדול״ / צילום: Associated Press, Chris Seward

אם נתמקד בסוגייה של הסוכנות להגנת הסביבה. כמו שאמרת, חברי הקונגרס לא בהכרח מבינים בעניינים האלה, ויכול להיות שמהמשמעות תהיה פשוט שלא יחוקקו תקנות כאלה, לא יהיה אף אחד שיפקח על הסביבה.

"אני חושב שהמילה אנכרוניסטי שהזכרת קודם היא מדויקת כאן. בעצם בית המשפט פה חוזר לדיונים פילוסופיים שהעסיקו את אמריקה בין מלחמת האזרחים שהסתיימה בסוף שנות השישים של המאה ה-19, ועד הניו דיל בשנות השלושים של המאה ה-20. אבל השאלה הכלכלית הזאת היא כבר לא השאלה הגדולה, וזה כבר לא הנושא שעליו יקומו וייפלו אימפריות.

"הנושא של שינוי האקלים הוא אולי ה-נושא של העת שלנו. ובית המשפט העליון, באופן שבו הוא ניגש לבעיה, כמעט מתעלם מזה. החזרה לעיסוק ביכולת המדינה לפתוח סוכנויות שמגדילות את ממדיה ומגבילות את האזרחים הוא אנכרוניסטי. יש משבר אמיתי שכבר מורגש ברחבי העולם. ההחלטה הזאת לא הורגת את היכולת של הממשל הפדרלי להתמודד עם משבר האקלים, אבל היא בהחלט מקשה עליו לעשות זאת באופן אפקטיבי".

הזכרת את דונלד טראמפ, אבל אולי כדאי לקחת כמה צעדים אחורה. התהליך שהוביל למצב שבו יש רוב מאוד מוצק לשופטים שמרנים בבית המשפט העליון התגלגל לאורך עשרות שנים.

"ניתן לראות את שנות החמישים והשישים כנקודת שיא של אג'נדה ליברלית, ובתחילת שנות השבעים אנחנו רואים את פסק הדין של רו נגד וייד, ועוד מהלכים כמו הקמת ה-EPA וכמו 'טייטל 9', שבחודש שעבר חגגנו 50 שנה לחקיקה שלו (החוק הפדרלי שמגן על זכותן של נשים ליחס שווה במוסדות חינוכיים, שההשלכה המרכזית שלו הייתה קידום ספורט הנשים בארה"ב).

"בד בבד עם ההצלחות המשמעותיות האלה לתנועה הליברלית, קמות גם תנועות נגד, שזו תופעה שאנחנו מכירים מפוליטיקה בכל מקום בעולם, ובכל תקופה היסטורית. ואחת המוטיבציות המרכזיות שלהן היא דתית. בהקשר להפלות זה כמובן אמונה עמוקה ברעיון של קדושת החיים: שאולי אפילו ברגע ההפריה ובטח מהנקודה שבה יש עדות לדפיקות לב של העובר, החיים התחילו ואסור מבחינה דתית להפסיק אותם".

מבחינה דתית נוצרית.
"נכון. והתנועות האלה מתארגנות במספר רמות. יש תנועות חברה אזרחית, תנועות 'פרו-לייף' שמתארגנות מתקצוב, דרך הפגנות, לובינג של חברי קונגרס, ועד תנועות שמנסות לשנות את כוח-האדם שמוביל את הממשל בארה"ב. ופה במיוחד אנחנו רואים את ההצלחה הגדולה: בהקשר של בתי המשפט הפדרליים. תנועות כמו האגודה הפדרליסטית מתארגנות כדי לדאוג שבתפקידים של שופטים ושופטות פדרליים יהיו אנשים עם אידאולוגיה שמרנית, שבסופו של דבר תוביל לביטול של רו נגד וייד.

 הפגנה נגד פסיקת ההפלות בתחילת מאי. ''זה שם את ארה''ב בקטגוריה משל עצמה'' / צילום: Associated Press, Jacquelyn Martin

"והאסטרטגיה שלהם היא של משחק ארוך. הם מבינים שזה לא קורה מהיום למחר, שקודם כל צריך לפתח את האוניברסיטאות, עם בתי ספר למשפטים שבהם לומדים את הדוקטרינות המשפטיות שמאפשרות החלטות שמרניות. הם מבינים שהאנשים האלה צריכים להתפתח מקצועית, ולהיות מהמובילים בתחום, כדי לקבל את התפקידים של שופטות ושופטים בממשל הפדרלי. וצריך לדאוג שיהיו נשיאים שימנו את אותם גורסיצ'-ים, וקבאנו-ים ואמי קוני בארט-ים לשרת בעליון. ופה אנחנו חוזרים לטראמפ. הוא אומנם לא הנשיא הראשון אבל הוא בהחלט הנשיא שהביא את המהלך הזה לכלל סיום מוצלח מבחינת אותן תנועות".

הזכרת שיש בתנועת הנגד עוד מוטיבציות, מלבד זו הדתית.
"יש כאן גם גורמים פיננסיים מאוד חזקים. האחים קוך הם דוגמה מאוד בולטת (אילי האנרגיה והכימיקלים צ'רלס קוך ואחיו דיוויד קוך, שהלך לעולמו ב-2019 - א"פ). יש נטייה להסתכל על ראש הפירמידה: מי תגיע להיות שופטת בעליון. מי נשיא ארה"ב. אבל התנועות האלה מבינות שבשביל שהפירמידה תגיע גבוה, צריך שיהיה לה בסיס מאוד רחב. והאחים קוך למשל, בטווח רחב של פעילויות, מאפשרים את זה".

איך למשל?
"לדוגמה, לפני שהפריימריז הרפובליקניים מתחילים, האחים קוך מריצים פריימריז משלהם ובודקים מי מהמועמדים והמועמדות מתאים לאג'נדה שלהם. גב מגורמים כל-כך חזקים כלכלית מגביר מאוד את היכולת שלך לנצח בפוליטיקה האמריקאית ולא רק בה. זה תמנון רב זרועי שמפתח את האידאולוגיות, את כוח-האדם, את התמיכה הפיננסית ואת הלוביסטים כדי לקדם את האג'נדה".

נשים רגע בצד את השאלה אם תומכים או לא תומכים בקו האידאולוגי שהתנועה הזאת מובילה. כמהלך פוליטי, המשחק הארוך שאתה מתאר הוא מאוד מרשים. בונים מוסדות, ממיינים אנשים, תומכים במועמדים עם עמדות מסוימות, עושים את זה לאורך עשרות שנים, ובסוף זה מצליח.

"הוא מאוד מרשים. תשמע, זו אמריקה. והכוח של הדמוקרטיה האמריקאית הוא בכך שהיא מאפשרת את ריבוי הדעות הזה. בפוליטיקה האמריקאית יש גלים. מי שהפסידו פעם אחת יודעים שהם יכולים להיאבק ולנסות להפוך את הגלגל. ההיסטוריה האמריקאית נעה כמטוטלת גדולה".

מה המשמעויות של הפסיקות האלה עבור שאר העולם, עבורנו?
"קודם כל, אמריקה נתפסת בחלקים נרחבים בעולם כמנהיגת העולם החופשי, מגדלור זכויות האדם והאזרח - ודבר כזה מחליש את הבסיס המוסרי שלה. זו לא פעם ראשונה שזה קורה, החיילים השחורים שחזרו הביתה משדות הקטל באירופה אחרי מלחמת העולם השנייה גילו שעדיין אסור להם לשבת ליד לבנים באוטובוס. באמריקה הבינו שזה לא יאפשר להם להיות מנהיגי העולם החופשי, וזאת הייתה אחת המוטיבציות העיקריות לתנועה לזכויות האזרח. ההחלטה להגביל את הממשל לפעול נגד שינוי האקלים נראית לא טוב באופן דומה.

"ויכול להיות שזו רק ההתחלה, ולכן יש גם השלכות בינלאומיות מעבר לעניין הסמלי. יש רשתות בינלאומיות של תנועות דתיות פונדמנטליסטיות, אפשר לקרוא להן ה-Baptist Burka Network שכבר מתאמות אג'נדה בנושאי מיניות ומגדר, הפלות, זכויות להט"בים. הצלחה שלהן באמריקה תיתן רוח גבית לשאר העולם".

לסיום, כמו שאתה אומר, יכול להיות שיש מטוטלת שנעה מצד לצד בפוליטיקה האמריקאית ומתישהו היא תנוע לצד השני. הבעייה היא שבעיות כמו שינוי האקלים צריכות מענה עכשיו. עוד עשרים או שלושים שנה אולי יהיה מאוחר מדי.

"אני תמיד נזהר כשמספידים את אמריקה, כי הספידו אותה כבר כל-כך הרבה פעמים. לממשל הפדרלי הולך להיות קשה יותר לפעול ובמידה מסוימת זה יעכב את התהליך. אבל דברים יקרו הרבה לפני עוד 20-30 שנה".