תחקיר של "הפייננשל טיימס", הכולל ראיונות עם תריסר עובדי צלזיוס לשעבר, לקוחות, משקיעים ומנהלים בתעשייה, וכן בדיקה של מסמכים פנימיים, חושף התנהלות לקויה של חברת הלוואות הקריפטו צלזיוס, למרות אזהרה של מחלקת הבקרה של החברה עצמה מפני פיקוח רופף, מערכות פנימיות חלשות ואפשרות של מצג שווא של מידע פיננסי.
ממצאי התחקיר מתפרסמים כשברקע עוד נשמעים קולות הקריסה של צלזיוס בחודש שעבר, שהובילה להקפאת משיכות. ככל הנראה, הקריסה נגרמה מתרבות ארגונית של רדיפה פזיזה אחר תשואות גבוהות, שהובילה לשורה של הימורים גרועים ומכאן - להפסדים. משבר צלזיוס סומן כמקרה 'ליהמן ברדרס' של קהילת הקריפטו, ברמיזה ברורה לפשיטת הרגל הגדולה בהיסטוריה של בנק ההשקעות. גם במקרה של צלזיוס, מדובר באחת מחברות הקריפטו הגדולות שנפלה קורבן למכירת חיסול של מטבעות קריפטוגרפיים, שכן עליית הריבית גרמה למשקיעים לברוח בבת אחת מנכסי בעלי סיכון גבוה.
ההתנהלות הלקויה, כך מסתמן, נמשכה לא מעט זמן, אבל המשבר העמיק בחודש מאי האחרון, כאשר מטבע הקריפטו טרה קרס. לפחות תריסר קרנות גידור, בורסות ומלווים כמו צלזיוס התפוררו, חסמו משיכות לקוחות, גייסו כסף במחירי חיסול, או קרסו לפשיטת רגל. צלזיוס אכן עמדה בפני איום של פשיטת רגל, ובאמצע יוני, מול בקשות המשיכה הולכות וגדלות, היא הקפיאה, כאמור, את הפקדותיהם של מאות אלפי משקיעים ששמו את חסכונותיהם אצלה.
נוסדה בפריחת הקריפטו האחרונה ומילאה חלל משמעותי בתעשייה
צלזיוס הסתמכה על זרם של פיקדונות ממשקיעים קמעונאיים שהלוותה לחברות קריפטו גדולות והשתמשה בהימורים מסוכנים על מיזמים שלא נבדקו. היא הבטיחה ריביות גבוהות במיוחד תוך טענה שהסיכונים קטנים. בשנת 2021, כשהביקוש להלוואות ממשקיעים מוסדיים דעך, צלזיוס החלה לקחת סיכונים גדולים יותר כדי לייצר תשואה גבוהה יותר. כיום, יודעי דבר אומרים שיש לה חור גדול במאזן שלה, כ-2 מיליארד דולר.
צלזיוס היא אחת מכמה חברות הלוואות קריפטו שנוסדו במהלך הפריחה האחרונה של נכסים דיגיטליים בשנת 2017. לצד מתחרותיה, היא מילאה חלל בשווקי הקריפטו לשירותי בנקאות. המלווים לקחו פיקדונות של לקוחות והלוו את הכספים בריביות גבוהות יותר, וכך הרוויחו מההפרש. אלא שבניגוד לבנקים המסורתיים, הם היו ברובם לא מפוקחים והציעו שיעורי ריבית שרואים לעתים נדירות בפיננסים מסורתיים. צלזיוס הציעה 18% ריבית שנתית עד ליום הקפאת כספי הלקוחות. עוד מרכיב יוצא דופן במודל העסקי של צלזיוס היה שהיא הציעה את שיעורי הריבית הגבוהים שלה רק ללקוחות שהסכימו לקבל את תשלום הריבית ב-CEL token של החברה, נכס דיגיטלי שהיא בעלת השליטה העיקרית בו: צלזיוס הייתה המחזיקה הגדולה ביותר של CEL וכללה אחזקות אלו כנכס במאזנה. היא גם הייתה הקונה מרכזית של המטבע, ורכשה את ריבית ה-CEL שהיא חייבת ללקוחות בשוק הפתוח מדי שבוע. חברת ניתוח הקריפטו Arkham Intelligence מעריכה שצלזיוס הוציאה 350 מיליון דולר מאז יולי 2019 על רכישות כאלה.
גם כשהשוק ירד והמטבע המקומי של צלזיוס, CEL, ירד מהשיא שלו של 8 דולר עד מתחת ל-1 דולר כיום, החברה קראה ללקוחות לשמור על ההשקעות שלהם במקום למכור. עם זאת, מסמכים פנימיים מראים כי בזמן שהחברה רכשה, וקראה ללקוחות לא למכור, מנהלים בכירים דווקא כן מכרו: דניאל ליאון, אחד ממייסדי החברה, יחד עם כמה מעמיתיו, מכרו בחזרה לצלזיוס את אחזקותיהם ב-CEL בשווי מיליוני דולרים. עובדים לשעבר אומרים כי מסמכים המתעדים את המכירות הללו התבקשו על ידי רשות ניירות הערך האמריקאית. רישומים מראים כי לאון מכר 1.8 מיליון דולר מ-CEL בחזרה לחברה - אחת מ-16 מכירות של CEL על ידי ליאון לצלזיוס בין אוקטובר 2020 לאוגוסט 2021, שהניבו 11.5 מיליון דולר בסך הכל.
הנפגעים העיקריים מההימורים האגרסיביים - הלקוחות
בנוסף להתנהלות לקויה של בכירים, צלזיוס ניהלה הימורים אגרסיביים עם כספי לקוחות, מהסוג שאותו ביקשו רגולטורים שביקשו למשטר לאחר המשבר הפיננסי. במקום רק להלוות כספים ללווים מוסדיים, צלזיוס תמכה בתשואות שלה על ידי מסחר בכספי לקוחות, כך לפי חשבונות החברה ועובדים לשעבר, והשקיעה כסף במיזמים אזוטריים, מסוכנים וחדשניים בעולם הפיננסים המבוזרים - "DeFi".
צוות הבקרה הפנימי של החברה העלה את חששותיו במסמך מתחילה שנה שעברה, שם הוא מציין כי עובדים מסוימים השקיעו כסף בקרנות חדשות, ללא קבלת רשות מפורשת ובהיעדר פיקוח. המסמך הזהיר גם כי עובדים יכולים להעביר נכסים מקרן אחת לאחרת מבלי שזה יהיה גלוי למנהלים, מה שעלול לאפשר להם להסוות הפסדים ו"לטשטש את הערך האמיתי" של הנכסים המנוהלים.
הלקוחות של צלזיוס הם כמובן הנפגעים העיקריים מההתנהלות השנויה במחלוקת של החברה, ועומדים כעת בפני אובדן חסכונותיהם. הפרקטיקות המפוקפקות של צלזיוס ושל חברות אחרות שפרחו במהלך תנופת הקריפטו, מהוות כעת אתגר למחוקקים ולרגולטורים, המתמודדים עם שאלות הקשורות להגנה חסרה על המשקיעים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
